ירושלמי יבמות טו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק טו · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ד משנה[עריכה]

הכל נאמנין להעידה חוץ מחמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח עד אחד אמר מת ונישאת ובא אחר ואמר לא מת הרי זה לא תצא עד אמר מת ושנים אומרים לא מת אף על פי שנישאת תצא שנים אומרים מת ועד אחד אמר לא מת אף על פי שלא נישאת תינשא

הלכה ד גמרא[עריכה]

תני כשם שאינן נאמנות עליה כך אינה נאמנת עליהן בן חמותה כבת חמותה בן בעלה כבת בעלה צרתה אפילו נשואה יבמתו אפילו אחותה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן שלא עשו זכרים כנקיבות דתנינן תמן שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתינשא ולא מתה אחותי שתיכנס לביתה מפני שאין לה בנים אבל אם יש לה בנים נאמנת והכתוב מוכיח ולא מפיה מאמינין אותה שאילו לא אמר בפניי נכתב ובפניי נחתם אף את שמא מתירה להינשא אמר רבי יוסי בי רבי בון כההיא דאמר רבי בון אינו חשוד לקללה בידי שמים בבית דין חשוד לקללה שמתוך שהוא יודע שאם בא ועירער עיררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשירים והכא מתוך שהיא יודעת שלא עשו בה דבריה אצל חבירתה כלום אף היא אומרת אמת פיסקא עד א' אומר כו' עד א' אמר מת ונישאת ובא אחר ואמר לא מת הרי זו לא תצא מפני שאמר משנישאת הא אם עד שלא נישאת ונישאת תצא אמר ר' יוחנן זו דברי רבי מנחם בי רבי יוסי אבל דברי חכמים בין אמר משנישאת בין שאמר עד שלא נישאת לא תינשא ואם נישאת לא תצא רב נחמן בר יעקב בשם רב נישאת על פי עדים שנים אפילו אתון אמרין לה לית אתנו רבי שמואל בר רב יצחק בעי הגע עצמך שהוא אדם מסויים כגון אימי אמר רבי יוסי בי ר' בון ולית כמן בר נש דמיי לרבי אמי אתא עובדא קומי דרבנן דתמן אמרין ליה לית אתנו קם אבא בר בא ולחש לה גוי אודנה אמר לה בחייך הב לה גט מספק קמו תלמידוי דרב ומחוניה אמר ערקתא יקד וספסלה יקד שמואל אמר תמן הוינא ולא ערקתא יקדת ולא ספסלה יקדת אלא אבא הוא דלקה וקם לה אתא עובדא קומי רבי אימי א"ל אין בריא דהיא שריא לך אלא תהא יודע דבניה דההוא גברא ממזירא קומי שמייא והוה רבי זעירא מקלס ליה דו מקיס מילתא על בררא