ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק רביעי

ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א

מתני’: ^ד_אהשולח גט לאשתו והגיע בשליח. או ששלח אחריו שליח ואמר, גט שנתתי לך בטל. הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח ואמר לה, גט ששלחתי לך בטל הוא. הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה, אינו יכול לבטלו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ד_א מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף נ"ט, סמ"ג עשין נ :

-----------------------------------דף כ

ירושלמי מאיר גיטין כ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד א]

גמ’: תנן, השולח גט לאשתו והגיע בשליח. או ששלח אחריו שליח ואמר, גט שנתתי לך בטל. הרי הוא בטל. _{משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו ואינו יכול לבטלו ממקומו}. הדא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן°. דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ^ד_באדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה משום חומר הוא בעריות שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח, שמא תנשא בגט זה שהוא ביטל, ונמצא בניה ממזרים. ורבי יוחנן רבי יוחנן° דיבר בשליחות סתם. עשה שליח להוליך את הגט, ^ד_גצריך ליתנו לה בפני שנים. ואין השליח עולה לו משום שנים _{שהשליח עומד במקום הבעל. וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}. הלך השליח לבטל את הגט, צריך לבטלו בפני שנים. והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט, אשכחיה לשליח באיסטרטיה _בדרך. אמר ליה, ההוא גיטא שמסרתי לך, יהבת  מסרתה לה? אמר ליה, יהבית לה. מי מישתעי  תוך שהם מדברים, נפיל מיניה. אמר ליה, לא אמרת לי יהבית לה? אמר ליה, יהבית לה ואמרה לי, יהא לי בידך. מה הדין? האם מאחר שיש בידו לגרש נאמן. או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח שעשה הבעל לבטל את הגט. האם הוא יכול למנות שליח אחר במקומו? מה את עבד ליה? כגיטין או כקידושין? אין תעבדינה כגיטין, יכול למנות שליח אחר, שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך, דכיוון שמגרשה בעל כרחה, כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין. אינו יכול למנות שליח, שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח שהרי לא ביד כל אדם מצוי לקדש, שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים

ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב

מתני’: בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד, ומבטלו. ^ד_דהתקין °רבן גמליאל הזקן רבן גמליאל הזקן שלא יהיו עושין כן, מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה, ושם עירו ושם עירה. _{שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}. ^ד_ההתקין °רבן גמליאל רבן גמליאל הזקן שיהא כותב, איש פלוני וכל שם שיש לו. אשה פלונית וכל שם שיש לה, מפני תיקון העולם:

גמ’: תנן בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד, ומבטלו. לית הדא פליגא  האין זה חולק על ריש לקיש ריש לקיש° ? דריש לקיש ריש לקיש° אמר, אין אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה בבית דין, שכחו מרובה _{וריש לקיש ריש לקיש° לא אמר אלא שלא בבית דין}. תנן, מפני תיקון העולם. מאי תיקון עולם? אמרין בשם ריש לקיש ריש לקיש° , שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם ריש לקיש ריש לקיש° , שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה, שתהא סבורה שביטל, והוא לא ביטל. ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות, שתהא סבורה שלא ביטל, והוא ביטל. והיא הולכת ונישאת בלא גט, ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. אי נמי סבורה שביטל והוא לא ביטל, ובא אחר וקידשה, תופסין בה קידושין. והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין, והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון, והיא הולכת ונישאת לשלישי. ונמצא בניה באין לידי ממזירות, שהרי היא נשואה לשני. אמר רבי מנא רבי מנא°. סלקית לשיירא, ושמעית לרבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אימי רבי אמי° דאמרי בשם ריש לקיש ריש לקיש° , שלא תבוא לידי ממזרות. אמר רב הונא רב הונא°. אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה, אית ליה נמי, שלא תבוא לידי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד ב] ממזירות. עבר וביטלו אחר התקנה מהו? נישמעינה מן הדא דתנן, ^ד_ואם ביטלו, הרי זה מבוטל דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל _{שאם לא כן מה כח בית דין יפה}. מאי טעמא ד°רבי רבי יהודה הנשיא? דבר תורה הוא שיבטל, והן אמרו שלא ביטל. ודבריהן עוקרין דברי תורה? וכי זיתים על שמן, וענבים על היין. לא תורה הוא שיתרום? והן אמרו שלא יתרום דתנן, אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין. ולא עוד, אלא שתקנו חכמים שאם ^ד_זעבר ותרם, אין תרומתו תרומה מפני גזל השבט, _{שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}. תנן, התקין °רבן גמליאל רבן גמליאל הזקן שיהא כותב, איש פלוני וכל שם שיש לו. אשה פלונית וכל שם שיש לה, מפני תיקון העולם: רבי אושעיה בר אבא רבי אושעיה בר אבא° אמר לרבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°. באגדה דסבך °רבן גמליאל רבן גמליאל, מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים? דהגע עצמך דהוה שמיה ראובן, ואפיק שמיה  וקרא לעצמו בגט שמעון. אז מה תעזור התקנה אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו _{כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}? אלא צריך לכתוב אני פלוני וכל שם שיש לי. דכיוון שכותב אני, גם אם יכתוב שם לא נכון הגט כשר . יותר מיכן אמרו. היו לו שתי נשים, אחת ביהודה ואחת בגליל. ולו שני שמות, אחד ביהודה ואחד בגליל. וכתב זה שביהודה, לגרש זו שבגליל. ושבגליל, לגרש זו שביהודה, אינה מגורשת. מתניתא, שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל בשמו שביהודה. מגליל, וכתב לגרש ביהודה בשמו שבגליל. אבל אם היו מיהודה וכתב לגרש ביהודה. או מגליל וכתב לגרש בגליל, אף שכתב רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמגרש בו, הרי זו מגורשת אף שלא כתב את שמו השני. אמר רבי אילי רבי אלעאי (אמורא)°, בתחילה צריך לומר, אני פלוני שמיהודה, עם כל שם שיש לי בגליל. אם היה שרוי במקום אחר, מגרש באי זה שם שירצה, שהרי לא הוחזק באף אחד מהם. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הדא דאת אמר, לשעבר _בדיעבד

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

2 ד_ב מיי' פ' מהל' אישות ז הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף א', סמ"ג עשין מח :

3 ד_ג מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף ד':

4 ד_ד טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ס', סמ"ג עשין נ :

5 ד_ה מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ט סעיף א', סמ"ג עשין נ :

[ע"ב]

6 ד_ו מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ס', סמ"ג עשין נ :

7 ד_ז מיי' פ ה' מהל' תרומות הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ס"ב, סמ"ג עשין קלד :

-----------------------------------דף כא

ירושלמי מאיר גיטין כא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד א] אבל לכתחילה, צריך למיעבד כהדא דרבי אילי רבי אלעאי (אמורא)°. אמר רבי אבין רבי אבין°. ^ד_חאם יצא לו שם נוסף במקום האחר , צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן. ^ד_טכותבין גט לאיש, אף על פי שאין אשתו עמו. ^ד_יושובר לאשה, אף על פי שאין בעלה עמה, ^ד_יאובלבד שיהא מכירם. והבעל נותן את השכר. אמר רבי אבא רבי אבא°. הסופר והעדים ^ד_יבצריכין שיכירו את האיש והאשה בשמותיהן, בין בגט בין בשובר. שאם אינן מכירין, חיישינן שמא יכתוב גט על שם אשת איש אחד ששמו כשמו, ויכתוב בו שם אשת האיש ההיא. וימסרנו להאשה ההיא ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה, וכן בשובר. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה. אבל לא חייב להכיר האשה בגט, או האיש בשובר . רבי אבון בר חייה רבי אבון בר חייה° בעי קומי °רבי רבי יהודה הנשיא. אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה, הגע עצמך שהביא אשה אחרת ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו וגירש בה? אמר ליה, לכשיבואו ויעידו העדים שהאשה שהגט בידה, היא האשה שחתמו על גיטה. רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא. ולא כן אמר ריש לקיש ריש לקיש° , ^ד_יגעשו עדים החתומים על השטר, כמי שנחקרה עדותן בבית דין? וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה, שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה, דכיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר, והרי גט חתום בחתימתם לכן אינם נאמנים. ברם הכא, באומר לזו חתמנו. ולזו לא חתמנו, לכן הם נאמנים. מתניתא פליגא על רבי אבא רבי אבא° שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן, בראשונה היה משנה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה. אם כשהסופר מכיר את שניהם, בזה יש חשש שישנו את שמותם? כן שהרי אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין יש אדם שמכיר את חברו בפנים, ולא ידעין שמותהון. מתניתא פליגא על רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° שאמר, שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה. דתנן, התקין °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו. אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם. משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה. מתניתא במגרש בעל כורחו. ושם חייבין להכיר גם את שם האשה. דכיוון שהבעל לא מעוניין לגרש, חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין. מה דאמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר, במגרש במקומות אחרים, לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה. מה דאמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, במגרש באותו מקום. תניא והבעל נותן את השכר . כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה  גרש את אשתו. אתא עובדא קומי רבנן ואמרין, היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן, את השכר? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה במוחלת לו כתובתה. _{אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}

ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד ב] מתני’: ^ד_ידאין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין, אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. התקין °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, ^ד_טושתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. ^ד_טזוהעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. ^ד_יזוהלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם:

גמ’: תנן, התקין °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל שתהא נודרת. מאי טעמא? כיוון שבראשונה היו נשבעות לשקר, וקוברות את בניהם שנאמר (ירמיהו ב', ל') לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה מהו? אמר רב הונא רב הונא°, אם נשבעה נשבעה. רב רב (אמורא)° אמר לכלתיה. אילולא דאנא וותרן, ^ד_יחאפילו קלוסיתיה _צעיף דעל רישך דידי הוא. _{דרב רב (אמורא)° לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני דרב רב (אמורא)° קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, זכתה בכלים שעליהם, דסבר שאין שמין כלים שעליה בכתובתה. ולכן אף אם לא גובה כתובתה, זכתה בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה לשמואל שמואל (אמורא)° דתנן, אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו.^ד_יט אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר רב הונא רב הונא°. ^ד_כמפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו, וזינתה עד שהיא אשת איש. הלך והקדים זמנו בגט, אמר. מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. תנן, °הלל הלל הזקן התקין פרוזבול מפני תיקון העולם. אמר רב הונא רב הונא°. קשיתא קומי רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. הניחה למאן דאמר ^ד_כאמעשרות בזמן הזה מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות בזמן הזה מן התורה. ו°הלל הלל הזקן מתקין על דבר תורה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. בשעה שגלו לבבל, כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ. והשמט כספים נוהג, בין בארץ בין בחוצה לארץ. אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן, קשה. שהרי שמיטת כספים מהתורה. חזר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ואמר כתיב (דברים ראה טו ב) זה דבר השמיטה שמוט. ^ד_כאבשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה. השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם. השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין. אפילו למאן דאמר מעשרות מדברי תורה, מודה בשמיטה שהיא מדבריהן. מדכתיב וזה דבר השמיטה שמוט. ואמר °רבי רבי יהודה הנשיא, בשני שמיטין הכתוב מדבר , שמיטה ויובל. בשעה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

8 ד_ח מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ט סעיף א':

9 ד_ט מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

10 ד_י מיי' פ כ"ד מהל' מלוה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"י סעיף א', סמ"ג עשין צד :

11 ד_יא מיי' פ כ"ד מהל' מלוה הלכה ג', מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ג', סמ"ג עשין צד :

12 ד_יב מיי' פ כ"ד מהל' מלוה הלכה ג', מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ג', סמ"ג עשין צד :

13 ד_יג מיי' פ"ג מהל' עדות הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' מ"ו סעיף ח', סמ"ג עשין קט :

[ע"ב]

14 ד_יד מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף א', סמ"ג עשין מח :

15 ד_טו טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף י"ט:

16 ד_טז מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ג סעיף א', סמ"ג עשין נ :

17 ד_יז מיי' פ ט' מהל' שמיטה ויובל הלכה ט"ז:

18 ד_יח מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ט סעיף א', סמ"ג עשין מח :

19 ד_יט מיי' פ"ג מהל' ערכין הלכה י"ד, סמ"ג עשין קכח, סמ"ג עשין קכט, סמ"ג עשין קל, סמ"ג עשין קלא :

20 ד_כ מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה כ"ד, סמ"ג עשין נ :

21 ד_כא מיי' פ א' מהל' תרומות הלכה כ"ו:

22 ד_כב מיי' פ ט' מהל' שמיטה ויובל הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' ס"ז סעיף א':

-----------------------------------דף כב

ירושלמי מאיר גיטין כב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד א] שהיובל נוהג, השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות, נוהגת שמיטה מדבריהן. ^ד_כגאימתי פסקו היובלות? כתיב (ויקרא בהר כה י) לכל יושביה. בזמן שיושבין עליה, ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין. שבט יהודה בבנימין, ושבט בנימין ביהודה. יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה. עד שכל יושביה עליה _במקומן. נמצאת אומר, כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות, ואפילו בבית ראשון לא היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים

ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד

מתני’: ^ד_כדעבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד, ישתעבד. לשם בן חורין, לא ישתעבד. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, בין כך ובין כך ישתעבד. ^ד_כהעבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו. שורת הדין, אין העבד חייב כלום. אלא מפני תיקון העולם, כופין את רבו ועושה אותו בן חורין, וכותב שטר על דמיו. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, ^ד_כואינו כותב אלא משחרר _כותב

גמ’: תנן, עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד, ישתעבד. לשם בן חורין, לא ישתעבד. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. בדין היה שאפילו פדאוהו לשם עבד, לא ישתעבד דמתניתין לאחר יאוש. ולמה אמרו ישתעבד? שלא יהא העבד מבריח עצמו בין השבויין, מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, מתניתא אמרה כן דתני. לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו _{למי שפדה אותו}. לשם בן חורין לא ישתעבד ואין רבו נותן דמיו: לא אמר אלא רבו נותן דמיו. הא אחר, לא יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו. _{ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}: אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יסא רבי אסי°. בדין היה שאפילו אם פדאוהו לשם בן חורין, ישתעבד. דמתניתין לפני יאוש. ולמה אמרו לא ישתעבד? שלא להוציא לעז על בני חורין, שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין, כבר יצא לו שם בן חורין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתא אמרה כן _{שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד} דתנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, בין כך ובין כך ישתעבד. ^ד_כזשכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין, כך הן מצווין לפדות את העבדים.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד ב] אהן תנייא קדמייא סבר מימר. מצווין הן לפדות בני חורין, ואין מצווין לפדות את העבדים. לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו. ו°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל סבר שאף מצווה לפדות עבדים, ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין. שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין. _{רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד} אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם ריש לקיש ריש לקיש°, הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אמר ייסי בן שאול ייסי בן שאול° בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. המתייאש מעבדו שברח ואחר כך מצאו. אינו רשאי לשעבדו, ^ד_כחוצריך לכתוב לו גט שיחרור. _{שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו} שמע רבי יוחנן רבי יוחנן° ואמר, יפה לימדני רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. כלום למדו גט שחרור, לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש אלא צריכה ממנו גט. אף עבד אינו יוצא משום ייאוש. וצריך גט שיחרור. אמר שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_כטעבד שברח מן השבויין אצל רבו. אין רבו רשאי לשעבדו, וצריך לכתוב לו גט שיחרור. רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. המפקיר את עבדו, אינו רשאי לשעבדו. ואינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה רבי זעירא רבי זעירא°. כל עמא אמרין בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° דהוא צריך לכתוב לו גט שיחרור , ואת אומר אינו צריך? שמא הסקתה שאינו צריך גט שיחרור לפי שאינו מעכבו מלוכל בפסח אם אינו מהול? אין זו ראיה. שהתורה חידשה שהמפקיר עבדו אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור, אינו אוסרו מלאכול את הפסח. כהדא דתני (שמות בא יב מד) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח _{אם אינו מהול} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת. הפיל שני שיניו כאחת, יוצא בהן לחירות. זו אחר זו. יוצא לחירות בראשונה, ונותן לו דמים בשנייה. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם ריש לקיש ריש לקיש° . מתניתא כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר ^ד_לצריך לכתוב לו גט שחרור, הרי הוא עבדו, ואת אומר משלם לו? _{הרי מה שקנה עבד קנה רבו}. אין לי שצריך גט שיחרור אלא היוצא בשן ועין. מניין היוצא בכיפה _{שרקם לו שטר שיחרור עליה} ובהרנירק טיאונוס

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

23 ד_כג מיי' פ י' מהל' שמיטה ויובל הלכה ח':

24 ד_כד מיי' פ ח' מהל' עבדים הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ס"ז, סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא :

25 ד_כה מיי' פ ח' מהל' עבדים הלכה ט"ו, מיי' פ י"ח מהל' מלוה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קי"ז סעיף ו', סמ"ג עשין צד :

26 ד_כו מיי' פ ח' מהל' עבדים הלכה ט"ו, מיי' פ י"ח מהל' מלוה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קי"ז סעיף ו', סמ"ג עשין צד :

27 ד_כז מיי' פ ח' מהל' מתנות עניים הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ב סעיף ז':

[ע"ב]

28 ד_כח טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ס"ו: מיי' פ ח' מהל' עבדים הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ד', סמ"ג עשין פז :

29 ד_כט טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ס"ו:

30 ל מיי' פ ה' מהל' עבדים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף כ"ז:

-----------------------------------דף כג

ירושלמי מאיר גיטין כג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כג עמוד א] ובחרות של מלכים _{שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}. תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין, בניו עבדים. והיוצא משום ייאוש, בניו בני חורין. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. לא מסתברא חילופין? היוצא בשן ועין, הואיל ושיחררתו התורה, בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש. הואיל ולא שיחררתו התורה, בניו עבדים. גר שמת, וביזבזו ישראל את נכסיו. והיו שם עבדים. בין גדולים בין קטנים, יצאו לחירות. °אבא שאול אבא שאול אומר. ^ד_לאגדולים יצאו לחירות. קטנים לא יצאו לחירות. למה שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו קטנים? אמר רבי אבא רבי אבא° גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. הלכה כ°אבא שאול אבא שאול. מחלפא שיטתיה דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°  האם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° חזר בו? תמן אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, ורבי יוסי בן שאול רבי יוסי בן שאול° בשם °רבי רבי יהודה הנשיא, המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו, וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע רבי יוחנן רבי יוחנן° ואמר יפה לימדני רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° שצריך לכתוב לו גט שחרור. דגט שחרור, מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט. והכא אמר הכין שהלכה כ°אבא שאול אבא שאול שהגדולים זכו בעצמם? אמרין מה דאמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° שצריך לכתוב לו גט שיחרור זה לכתחילה, אבל לשעבר דלא יהב לא יהב,  מי שלא נתן לא נתן _{אפילו בלי גט העבד משוחרר}, דלמא _האם הלכה לשעבדו? אמתיה דרבה בר זוטרא רבה בר זוטרא° ערקת  ברחה. אתייאש מינה. אתא שאל לרבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ולרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמרו ליה, אינו רשאי לשעבדה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כג עמוד ב] מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמרו ליה אם כתבת יאות את עבד _{שכך תהפך לבת ישראל}. אמר חנינה בשם רבי ישמעאל בי רבי יוסה רבי ישמעאל בי רבי יוסה°, עבד שנשא בת חורין לפני רבו, ורבו לא מיחה בו יצא לחירות. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. אמש הייתי יושב ושונה, הכותב כתב קידושין לעבדו _{שרבו השיאו בת חורין}, או כתב נישואין לאמתו. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר זכה. וחכמים אומרים ^ד_לבלא זכה. אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק, העבד יוצא לחפשי? אהן תנייא קדמייא _{רבי ישמעאל בי רבי יוסה}. סבר כ°רבי רבי יהודה הנשיא דאמר , זכה, ולא רק בהשיאו רבו, אלא אפילו נשא לפני רבו זכה. תנן, עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו. מי המשחרר ? רב רב (אמורא)° אמר, בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד _{דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}. התיב רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)°. דתנן, ^ד_לגישראל שהלוה את גוי על חמצו _{של הגוי}, אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר למפרע הוא גובה, ברשות ישראל הוא ויהא אסור? מה עביד לה רב רב (אמורא)°? אמר רבי יודן רבי יודן°. באמת גם לרב רב (אמורא)° מכאן ולהבא הוא גובה. ומה שאמר רב רב (אמורא)° שגם אם רבו השני שחררו יוצא לחרות, קל הוא שהקלו בשחרור הואיל ויצא לו שם משוחרר . כהדא דתני, העושה עבדו אפותיקי. ^ד_לדמכרו אינו מכור. ^ד_להשיחררו משוחרר. חייליה דרבי יוחנן רבי יוחנן° מן הדא דתנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אינו כותב אלא משחרר. לא אמר המשחרר כותב, שמשמעו איזה משחרר שיהיה. אלא אמר אינו כותב אלא משחרר . _{היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}. ^ד_לואילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה, שמא אין בעל חוב בא וטורף? אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד, הרי העבד נעשה אפותיקי שלו, ילך השני ויגבה מן העבד. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. כאן פתח לנו רבי יוחנן רבי יוחנן° פתח קטן המאיר לנו באור גדול. כיוון שיצא לו שם משוחרר, שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו. שלא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו העבד שטר על דמיו? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. _{תקנו כך לטובת העבד} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך, ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם רבי ביסא רבי ביסא°. אתיא ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל _{דאמר משחרר כותב}, כ°רבי מאיר רבי מאיר. כמה ד°רבי מאיר רבי מאיר קונס בדברים שחכמים פוטרים כגון דינא דגרמי כן °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל קונס בדברים. וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו, חייב וקונסים אותו לשלם את דמי העבד. דתני

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

31 ד_לא מיי' פ ב' מהל' זכיה ומתנה הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ער"ה סעיף כ"ט, סמ"ג עשין פב :

[ע"ב]

32 ד_לב מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף נ"ח:

33 ד_לג מיי' פ ד' מהל' חמץ ומצה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תמ"א סעיף ב':

34 ד_לד מיי' פ י"ח מהל' מלוה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' קי"ז סעיף ה', סמ"ג עשין צד :

35 ד_לה מיי' פ ח' מהל' עבדים הלכה א' הכל, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קי"ז סעיף ו', סמ"ג עשין צד :

36 ד_לו מיי' פ י"ח מהל' מלוה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' קי"ז סעיף א':

-----------------------------------דף כד

ירושלמי מאיר גיטין כד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כד עמוד א] שטר שיש בו ריבית. קונסין אותו ואינו גובה, לא את הקרן ולא את הריבית, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, ^ד_לזגובה את הקרן ולא את הריבית

ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה

מתני’: מי שחציו עבד וחציו בן חורין. עובד את רבו יום אחד, ואת עצמו יום אחד, דברי °בית הלל בית הלל. °בית שמאי בית שמאי אומרים. תיקנתם את רבו, ואת עצמו לא תיקנתם. ^ד_לחלישא שפחה אינו יכול. בת חורין אינו יכול. יבטל? והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר (ישעיהו מ"ה, י"ח) לא תוהו בראה, לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם, כופין את רבו. ועושה אותו בן חורין, וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו °בית הלל בית הלל להורות כדברי °בית שמאי בית שמאי:

גמ’: היאך איפשר שיהיה חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או כ°רבי רבי יהודה הנשיא, ד°רבי רבי יהודה הנשיא אומר. אדם משחרר חצי עבדו. או דברי הכל. בעבד של שני שותפין, ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. תנן, עובד את רבו יום אחד, ואת עצמו יום אחד. כיצד? מצא מציאה. ביום של רבו, של רבו. ביום של עצמו, של עצמו. ולית מחר בעי יהבה ליה למריה  האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו? שהרי למחר הוא עבד ומה שקנה עבד קנה רבו. נפקא מינה אם במציאה הזו קידש אשה. ביום של מריה _אדוניו, אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו, חוששין לקידושיו. ולא כן אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו שאין קידושין לחצאין. דכוותה גירש _{אם היה שליח לגרושין}, אין חוששין לגירושיו? תמן תנינן, ^ד_לטאין נושאין נשים במועד. מאי טעמא? אמר שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. עבד. מהו שישא אשה במועד? אמר ליה, נישמעינה מן הדא דתנן, ליבטיל? והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה. משמע שאף הוא חייב בפריה ורביה. ואמר רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד

ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו

מתני’: ^ד_מהמוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות או לחוצה לארץ, יצא בן חורין. ^ד_מאאין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. ^ד_מבאין מבריחין את השבויין, מפני תיקון העולם. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת שבוים. ^ד_מגאין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן, מפני תיקון העולם:

גמ’: תנן, המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות או לחוצה לארץ, יצא בן חורין. משמע לעובד כוכבים ומזלות אפילו בארץ ישראל יוצא לחרות. ובחוץ לארץ אפילו לישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו, והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני שהעבד נמכר מארץ ישראל, שניהן נותנין את דמיו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כד עמוד ב] ואם לאו, הראשון נותן את דמיו, והשני משחררו. אם כתב בשטר המכירה אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני לאנטיוכי, יצא לחירות. לאנטוכי שהוא בלוד, לא יצא לחירות, _{עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}. תני יוצא עבד _{אם הוא מסכים} עם רבו לחוצה לארץ. לפיכך אם מכרו שם מכור _{שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור. כופין אותו לחזור עימו. על מנת שלא לחזור והחליט לחזור , אין כופין אותו לחזור עימו. ברח מחוצה לארץ, רשאי להחזירו. ברח מהארץ לחוצה לארץ. אמר רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° בשם רבי חייה רבא רבי חייה רבא°, מותר למכרו בחוץ לארץ. אמר רבי הושעיה רבה רבי אושעיא רבה°, מותר למכרו בחוץ לארץ. רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה° אמר, אסור. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, לא פליגין. מאן דאמר מותר, בלמוד לברוח לשם. ומאן דאמר אסור, בשאינו למוד לברוח לשם. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, לא פליגין. מאן דאמר אסור , ביכול להביאו משם. ומאן דאמר מותר , בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו בשעת הקניה מהגוי להורידו לחוץ לארץ מותר. ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות? הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון שעד כדון תנאי מועיל בגדולים, אבל בקטנים, לא יכול להתנות _{ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}. הרי גם בקטנים שייך תנאי דניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל ויכול להתנות עם האדון. אבל כשהיה רבו גוי, הרי אינו יכול להתנות _{ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}. רבי טבלא רבי טבלא° זבין עבדיה ומתני עם רבהון  קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון. רבי יצחק דהבן רבי יצחק דהבן° הוון ליה עבדיה. ערקין לבנותהון _{ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ} אתא שאל לרבי אימי רבי אמי° ואורי ליה אונא אסור _{לכתוב שטר מכירה אסור}. אנטריס שרי _{רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}. אפרכורים צריכה _{כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}. אמתיה דרבי אבא בר אדא רבי אבא בר אדא° ערקת _ברחה לקליסייא. אתא שאל לרבי מנא רבי מנא°, והורי ליה כרבי אימי רבי אמי°, אונא אסור _{לכתוב שטר מכירה אסור}. אנטריס שרי _{רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}. אפרכורים צריכה _{כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}. תנן, אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם. ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, מפני תקנת השבויין, דלא יהוון קטרינון _יקשרו את הנשארים כדי שלא יברחו. תני, גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות, אסור ליקח ממנו. והא תני, מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו, מותר ליקח ממנו? אמר רבי שמואל בר נתן רבי שמואל בר נתן° בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא° ^ד_מדבגוי שחזר לסורו מפחד שיהרג הוה _{אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}

ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז

מתני’: ^ד_מההמוציא את אשתו משום שם רע, לא יחזיר. משום נדר, לא יחזיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. כל נדר שידעו בו הרבים, לא יחזיר. ושלא ידעו בו הרבים, יחזיר. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. כל נדר שהוא צריך חקירת חכם

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

37 ד_לז מיי' פ ד' מהל' מלוה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' נ"ב סעיף א', סמ"ג לאוין קצא, סמ"ג לאוין קצב, סמ"ג לאוין קצג :

38 ד_לח מיי' פ ז' מהל' עבדים הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ס"ב:

39 ד_לט מיי' פ ז' מהל' יום טוב הלכה ט"ז, מיי' פ' מהל' אישות י הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תקמ"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ד סעיף ו', סמ"ג לאוין עה :

40 ד_מ מיי' פ ח' מהל' עבדים הלכה א', מיי' פ ח' מהל' עבדים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף פ', סמ"ג עשין פז :

41 ד_מא מיי' פ ח' מהל' מתנות עניים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ב סעיף ד', טור ושו"ע יו"ד סי' ה', סמ"ג עשין קסב :

42 ד_מב מיי' פ ח' מהל' מתנות עניים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ב סעיף ד', טור ושו"ע יו"ד סי' ה', סמ"ג עשין קסב :

43 ד_מג מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"א סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ט סעיף ז', סמ"ג עשין קסב :

[ע"ב]

44 ד_מד טור ושו"ע או"ח סי' ל"ט סעיף ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"א סעיף ב':

45 ד_מה מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' י' סעיף ג', סמ"ג עשין מח :

-----------------------------------דף כה

ירושלמי מאיר גיטין כה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד א] לא יחזיר. ושאינו צריך חקירת חכם _{והבעל יכול להתיר}, יחזיר. אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. לא אסרו זה, אלא מפני זה. אמר °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה. מעשה בצידן, באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך. וגירשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם:

גמ’: ותני, מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? הרי שהוציא את אשתו משום שם רע. והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים, לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים. אמר, אילו הייתי יודע שהדברים בדאים, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל ובניה ממזירין. ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו, אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? הרי שהוציא את אשתו משום נדר. והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו, ונמצא נדר בטל. אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזר. ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה, שהיא אסורה לחזור לו. אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תנן, °רבי מאיר רבי מאיר אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר. ושאינו צריך חקירת חכם, יחזיר . אמר רבי זעירה רבי זעירא°. תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה. שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה, ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע וכ”ו. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. כל נדר שידעו בו הרבים, לא יחזיר. ושלא ידעו בו הרבים, יחזיר . אמר רבי זעירה רבי זעירא°. תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה. שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה. הרי יכל ללכת לחכם להתיר, ואם לא הלך, כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת, ולא יבא לומר אילו הייתי יודע וכ”ו. תנן, אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם, יחזיר. שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו. _{ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם _{הרי הטעם הזה לא קיים}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.

ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח

מתני’: ^ד_מוהמוציא את אשתו משום איילונית. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, לא יחזיר. וחכמים אומרים, יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים, והיא תובעת כתובתה. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אומר לה, שתיקותיך יפה מדבורייך:

גמ’: תני, מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? הרי שהוציא את אשתו משום איילונית. והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר. אילו הייתי יודע שאשתי יולדת, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזר. ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו. אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תנן וחכמים אומרים, יחזיר . אמר רבי זעירה רבי זעירא°. תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה. שהרי כמה אנשים נשואין איילונית, ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן, ויכול לישא אחרת בשביל בנים. ואם החליט לגרשה. כנראה סיבה אחרת היתה לו, ולא יבא לומר אילו הייתי יודע וכ”ו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד ב] תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אומר לה, שתיקותיך יפה מדבורייך. והרי ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי המגרש אילונית לא יחזיר. _{שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}. ואת אמר כן? _{שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לית כאן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אלא °רבי מאיר רבי מאיר. ותני כן משום °רבי מאיר רבי מאיר. אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך

ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט

מתני’: ^ד_מזהמוכר את עצמו ואת בניו לעובד כוכבים ומזלות. אין פודין אותו, אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. ^ד_מחהמוכר שדהו לעובד כוכבים ומזלות, לוקח ומביא ביכורים _{אף שהפירות גדלו ברשות גוי}, מפני תיקון העולם:

גמ’: מתניתא ^ד_מטבשמכר עצמו ושנה. אבל אם מכר עצמו פעם אחת, פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים _{אוכלי אדם}, אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים. אתא עובדא קומי רבי אבהו רבי אבהו° אמר, מה נעשה? מפני חייו עשה ומצווה לפדותו. תנן התם, (משנה דמאי ה ט) מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל מתניתא ד°רבי מאיר רבי מאיר, ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר ^ד_נאין קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרין, יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. אמר רבי אימי רבי אמי° בשם ריש לקיש ריש לקיש° . טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר דכתיב (ויקרא בהר כה מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה. מה עבדים, ^ד_נאאתם קונין מהן ואין הם קונין מכם. אף אחוזה, אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. והא מסייעא ל°רבי מאיר רבי מאיר דכתיב (ויקרא בהר כה כג) והארץ לא תמכר לצמיתות. לחליטות. אמר ליה, כל גרמא אמרה דהיא מסייעא ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. דכתיב, לא תימכר. הא אם נמכרה, חלוטה היא. רבי חונא דציפורי רבי חונא דציפורי° אמר. הנהיג רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בציפורין כהדא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות. אמר רבי זעורה רבי זעורה°, קומי רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אף על גב ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, אין קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות. מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר רבי אבא רבי אבא°, ^ד_נבאכילת פירות._{שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}. דתנינן, לוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם. ואם אין קנין כלל, יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה בזמן שהיובל נוהג והקרקעות חוזרות. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר, קנה קרקע ומביא ביכורים וקרא. רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° אמר, לא קנה קרקע אלא פירות ואינו מביא ביכורים. מתיב רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° לרבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. על דעתיך דאת אמר קנה קרקע. יחפור בה בורות שיחין ומערות. אמר ליה, התורה אמרה (ויקרא בהר כה כח) ושב לאחוזתו, בעיינו _{צריך להחזירה כמו שהייתה}. אייתי רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° שמועתא קדמיהון

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

46 ד_מו מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' י' סעיף ג', סמ"ג עשין מח :

[ע"ב]

47 ד_מז מיי' פ ח' מהל' מתנות עניים הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ב סעיף ו', סמ"ג עשין קסב :

48 ד_מח מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ט"ו, סמ"ג עשין קלט :

49 ד_מט מיי' פ ח' מהל' מתנות עניים הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ב סעיף ו', סמ"ג עשין קסב :

50 ד_נ מיי' פ א' מהל' תרומות הלכה י':

51 ד_נא טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ט', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף י"ז:

52 ד_נב מיי' פ א' מהל' תרומות הלכה י"ג:

-----------------------------------דף כו

קובץ:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg

ירושלמי מאיר גיטין כו

<br

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד א] _{הביא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° את דברי המחלוקת בין רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°} ולא ידע שזו מחלוקת ישנה דעוד אינון פליגין בפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש°. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר מביא וקורא. _{דקנין פירות כקניין הגוף} רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר אינו מביא וקורא. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. כל עמא מודיי שהוא מביא. מה פליגין? בקרייה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר מביא וקורא. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר ^ד_נגמביא ואינו קורא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

53 ד_נג מיי' פ ד' מהל' ביכורים הלכה ז', סמ"ג עשין קלט, סמ"ג עשין קמ :

[ע"ב]

הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו