שולחן ערוך אבן העזר קי א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אבן העזר · קי · א · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה

שולחן ערוך

כותבין שובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה, ובלבד שיהא מכירה. והבעל נותן את שכר הסופר.

הגה: ותלמיד חכם שאין דרכו לדקדק בנשים, נאמן אחר כך לומר שטעה וכתב שובר לאשה אחרת על שם זו כי טעה בה. (טעם זה מפרש גמרא בפרק גט פשוט):

מפרשים

חלקת מחוקק

(א) אעפ"י שאין בעלה עמה:    משום דזכין לאדם שלא בפניו וכתיבת השובר זכות הוא לו ועיין בב"ח בתוספו' דף קס"ו שהקשו ניחוש שמא כתב בניסן וכו' ע"ש:

(ב) ובלבד שיהא מכירה:    כלו' שיכיר האשה ובעלה דאם אין מכיר אלא האשה לבדה זימנין דכתבה האשה שובר ויהבה לגברא דלאו דילה ואותו האיש שם אשתו כשמה אבל אם מכיר שניהם לא חיישינן שמא תתן לאיש אחר ששמו כשם בעלה ושם אשתו כשמה דזה מילתא דלא שכיחא:

(ג) והבעל נותן שכר הסופר:    משמע אפילו באבדה הכתובה וכן הוא בטור דאם היה הכתובה בידה לא היה צריך הבעל לשובר אף שהיא הגורמת אפ"ה צריך לשלם שכר השובר אם חפץ בשובר אבל אם אינו חפץ בשובר א"צ לשלם שכר הסופר:

(ד) כי טעה בה:    כלומר כי יעקב הוציא שובר ששילם הכתובה ללאה אשתו ובאה לאה אל העדים ואמרה הלא מעולם לא אמרתי לכתוב לכם שובר אם העד ת"ח יכול לו' אשה אחרת היתה והגידה לי שהיא לאה אשת יעקב וטעיתי בה סברתי שהיא לאה ואני רואה עתה שטעיתי ואין את אותה אשה שהיתה לפני ובגמ' אמרינן אם הת"ח אומר ברי לי שאת היא האשה שהיתה תחילה לפני בשעת חתימת השובר ואחר כך רוצה לחזור מדבריו אינו נאמן דכיון דדקדק ועיין בסמ"ע סי' מ"ט סעיף קטן ו' אם התלמיד חכם אומר אני לא הכרתי שמה רק אחרים הטעוני והגידו לי ששמה כך ע"ש שהאריך בזה:

בית שמואל

(א) אף על פי שאין בעלה עמה:    משום דזכין לאדם שלא בפניו וכתיבת שובר זכות שלו הוא וחוב שלה:

(ב) ובלבד שיהא מכירה:    היינו שהוא מכיר האיש והאשה דאם אינו מכיר אלא האשה יש לחוש שתתן השובר לאיש אחר אשר שם אשתו כשמה אבל כשמכיר שם שניהם תו ל"ח שמא יש אחר דשמו ושם אשתו כשמה:

(ג) והבעל נותן שכר:    כתב בהג"א פג"פ והמגיד רפכ"ד ה"מ אם אבדה הכתובה בפשיעה צריכה היא לשלם דהא אם היה הכתובה בידה לא היה צריך השובר וכ"כ בנ"י שם וכן יש לפרש דברי הטור ומ"ש אם אבדה הכתובה צריך הוא לשלם היינו אבדה באונס או איירי דאינו משלם לה אלא היא מחלה לו מ"ה משלם הוא ולכאורה נראה אפילו לשיטות הפוסקים דס"ל דגובה הכתובה אפי' אין הכתובה בידה אפי' במקום שכותבים כתובה מ"מ א"צ לשלם שכר השובר דהא אם היתה מחזרת לו הכתובה לא היה צריך לשובר כיון הכתובה בידה ובהג"א שם לא משמע כן וע' בחושן המשפט סי' נ"ד:

(ד) כי טעה בה:    היינו כל זמן שלא אמר ברי לי שזאת היא האשה ש"ס וע' בחושן המשפט סי' מ"ט:

ט"ז

באר היטב

(א) הסופר:    אפילו באבדה הכתובה. ואם אבדה הכתובה בפשיעה צריכה היא לשלם עיין ב"ש. ועיין בחושן משפט סי' נ"ד ס"ק ג' בש"ך.

(ב) טעה:    היינו כל זמן שלא אמר ברי לי שזאת היא האשה ש"ס. ועיין בחושן משפט סי' מ"ט סעי' ב' בהג"ה ובסמ"ע ובש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש