באר היטב על אבן העזר קי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) הסופר:    אפילו באבדה הכתובה. ואם אבדה הכתובה בפשיעה צריכה היא לשלם עיין ב"ש. ועיין בחושן משפט סי' נ"ד ס"ק ג' בש"ך.

(ב) טעה:    היינו כל זמן שלא אמר ברי לי שזאת היא האשה ש"ס. ועיין בחושן משפט סי' מ"ט סעי' ב' בהג"ה ובסמ"ע ובש"ך.

סעיף ב[עריכה]

(ג) לאשה:    והכתובה בחזקתה וטורפת מן הלקוחות ולא קרעינן השובר דאולי יבואו עדים ויעידו דהשובר טוב הוא. ואם הבעל מודה שממנה נפל יחזיר לאשה ח"מ וכו' הב"ח. והסמ"ע בחושן משפט סי' ס"ה ס"ק נ"ח לא כ"כ. אבל ש"ך שם חולק עליו ע"ש.