סמ"ג עשה קלט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · עשה · קלט · >>


מצות עשה קלט - להביא ביכורים למקדש

מצות עשה להביא ביכורים למקדש. ואין ביכורים נוהגין אלא בפני הבית [פ״ק] ובארץ ישראל בלבד, שנאמר "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך". [בפ״ב דמסכת בכורים] ומביאין ביכורים מדבריהם מערי סיחון ועוג, לדברי חכמים בפ״ק דביכורים. ומסוריא, שהקונה שדה בסוריא כקונה בירושלים, כמו ששנינו בסוף מסכת חלה. [שם] אבל עמון ומואב ומצרים ובבל, אע״פ שהן חייבות בתרומות ומעשרות מדבריהם (מצוה קל״ג) אין מביאין מהן ביכורים, ואם הביא מהן ביכורים אינן ביכורים.

שנינו בפ״ק דביכורים אין מביאין אלא משבעת המינים האמורים בשבח הארץ והן: החיטין והשעורים והענבים והתאנים והרימונים והזיתים והתמרים. ואם הביא חוץ משבעת המינים, לא נתקדשו. [שם] אין מביאין לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים, ואם הביא לא נתקדשו. שנינו במסכת תרומות בפרק אחרון אין מביאין ביכורים משקה חוץ מזיתים וענבים בלבד, שנאמר פרי האדמה, ואם הביא אין מקבלין אותו הימנו. וכן תני רב יוסף בפרק אין נערכין [דף י״א]. [בפרק ג׳ דבכורים] הקרובין לירושלים מביאין תאנים וענבים לחין, והרחוקים מביאים אותם גרוגרות וצימוקין.

עוד שנינו בפ׳ קמא אין מביאין ביכורים קודם עצרת, שנאמר וחג הקציר ביכורי מעשיך. ואם הביא אין מקבלין הימנו [בתוספתא שם] אלא יניחם עד שיבוא עצרת ויקרא עליהן. [מהמיימוני פ״ב דהלכות בכורים עיין שם בהשגות] וכן אין מביאין ביכורים אחר חנוכה, שהביכורים אחר חנוכה חשובים משנה הבאה, ויניח אותם עד עצרת. [בפ״ק ובפ׳ כל שעה דף ל״ו] ומעצרת עד החג מביא וקורא, שנ׳ ושמחת בכל הטוב, מכאן אמרו שאין קורין מקרא ביכורים אלא בזמן שמחה וזהו מעצרת ועד החג שאדם מלקט פירותיו ותבואותיו ויינו ושמנו אבל מן החג ואילך מביא ואינו קורא. [בירו׳ פ״ק דבכורים] אין מביאין ביכורים לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש. כיצד? לא יביא מפירות שחנטו קודם ט״ו בשבט על פירות שחנטו אחר ט״ו בו.

[במיימוני דלעיל] אחד הנוטע ואחד העולה מאיליו ואחד פירות השותפין חייבין בביכורים, שנא׳ ביכורי כל אשר בארצם. שנינו בפ״ק דביכורים הנוטע אילן בתוך שדהו והבריכו בתוך שדה חבירו או ברשות הרבים, או שהיה נטוע בשדה חבירו או ברשות הרבים והבריכו בתוך שדהו, אינו מביא ביכורים, לא ממה שהוציא ברשות זו ולא מן הצד האחר, שנאמר ביכורי אדמתך. וכן האריסין והחכירין והגזלנין אין מביאין ביכורים, שאין זו אדמתך [שם]. אמר רבי יוחנן בפרק לא יחפור [דף כ״ז] אילן הסמוך למצר חבירו או נוטה לשדה, אע״פ שחייב להרחיק הרי זה מביא וקורא, שעל מנת כן הנחיל יהושע את ישראל את הארץ.

הביכורים אין להם שיעור מה״ת, אלא מדבריהם צריך להפריש אחד מששים. והרוצה לעשות ביכורים כל שדהו עושה כדאי׳ בפ״ב דביכורים [ודצריך ששים בירושלמי שם] הפריש ביכוריו וחזר והוסיף עליהן או עטרן הרי זה התוספת כביכורים מדבריהם כדאיתא בפ״ג [כל הסוגיא]. בד״א כשהביא מארץ ישראל, אבל אם הביא מעבר לירדן או מסוריא, אין התוספת כביכורים, ואע״פ שאינה כביכורים אינה נאכלת אלא בטהרה. ואין מעשרין הביכורים בכ״מ אלא משבעת המינים כדברי רבי עקיבא [שם].

שנינו בפ״ג [שם] כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאינה שבכרה, אשכול שביכר, קושרן בגמי ואומר "הרי אלו ביכורים" והם נעשין ביכורין. במחובר משקרא להם שם ואע״פ שעדיין לא בשלו כל צרכם ולכשיגמרו ויתלוש אותן מן הקרקע אינו צריך לחזור ולקרות להם שם. לא הפרישן במחובר ולא קרא להם שם ותלש את הפירות, הר״ז מפריש אחר שנתלשו. [בפ״ב] ואם נטמאו הפירות כולן אינו מפריש ביכורים בטומאה אלא מפריש מן הטהור על הטמא. ואומר רבינו משה [בפ״ב דהלכות ביכורים] שאם אין לו פירות טהורות אינו מפריש כלל. ועוד אומר שהביכורים שנטמאו אינו מסיק בהן תנור וכיריים כתרומה טמאה מפני שהן כקדשי מקדש. שנינו בפ״ק דביכורים, המפריש ביכורים ונגנבו או שאבדו, חייב להפריש אחרים תחתיהן, שנאמר תביא בית וגו׳ מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית.

גרסינן בירושלמי דביכורים [פ״ק] בשם רבי אושעיא מפריש ביכורים להעלותן בידו לירושלם לא ישלחם ביד שליח שכל הביכורים שנראו לקריאה אינם נתרי׳ אלא בקריאה וכשהשליח מביא אין כאן קריאה לא בבעלים ולא בשלוחם ואם לקטן לכתחילה על מנת לשלחם ביד שליח הרי זה מותר לשלחם. שנינו בפ״ג דבכורים לדברי חכמים שהביכורים נותנין לאנשי משמר והן מחלקין אותן ביניהם כקדשי מקדש. [בפ״ב דבכורים ובפרק הערל דף ע״ג] וזר שאכל ביכורים בכ״מ חייב מיתה בידי שמים מפני שהן קרויין תרומה והוא שיאכל אותם מאחר שנכנסו לירושלים [כמבואר בפי׳ ר״ש שם].

[בספרי כי תבא] הביכורים טעונין כלי שנ׳ ושמת בטנא. ומצוה מן המובחר להביא כל מין ומין בכלי בפני עצמו כדתניא בתוספתא דבכורים [ומביאה ר״ש בפירוש דף פ״ו דלעיל] ואם הביא שבעת המינים בכלי אחד יצא. ולא יביאם בתערובת אלא שעורים מלמטה וחיטים מלמעלה על גביהן וזתים על גביהן ותמרים על גביהן ורימוני׳ על גביהן ותאנים למעלה מן הכל ויהי׳ דבר אחר מפסיק בין כל מין ומין כגון הוצין ועלין וכיוצא בהן ומקיף לתאני׳ אשכולות ענבי׳ מבחוץ כל זה בתוספתא [שם] שנינו בפ״ג הביאם בכלי מתכות נוטל הכהן הביכורים וחוזר הכלי לבעליו ואם בסלים של ערבה וכיוצא בהן הרי הביכורים והסלים לכהנים. [שם] כשהיו מביאין ביכורים היו מביאין בידם תורים ובני יונה וכן היו תולין מצדי הסלים מבחוץ תורים ובני יונה כדי לעטר את הביכורים ולא היו נותנין היונים על הסלים שלא ילכלכו אותם כדאיתא בירושלמי [שם]. אלו שבסלים היו קריבין עולות ואילו שבידיהן היו נותנין לכהנים כדתנן בפרק שלישי דביכורים.