ירושלמי גיטין ד א
<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ד · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה[עריכה]
השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר גט שנתתי לך בטל הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל אם משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו.
הלכה א גמרא[עריכה]
הדא פליגא על רבי יוחנן דרבי יוחנן אמר אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה משום חומר הוא בעריות. עשה שליח להוליך את הגט צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה לו משום שנים. הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט אשכחיה באיסטרטא אמר ליה ההוא גיטא דיהבת לה אמר ליה יבילי[1] לה מי מישתעי שמע[2] נפיל מיניה. אמר ליה לא אמרת לי יבילית[3] לה אמר ליה יבילי[1] לה ואמרת לי יהא לי בידך מה מאחר שיש בידו לגרש נאמן. או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן. חלה שליח מה את עבד ליה כגיטין כקידושין. אין תעבדינה כגיטין ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין לא ביד כל אדם מצוי לקדש.
שנויי נוסחאות[עריכה]
- ^ 1.0 1.1 יבילי בדפוס ויניצי' יכילי.
- ^ שמע בדפוס ויניצי' שמא.
- ^ יבילית בדפוס ויניצי' יכילית.