ירושלמי גיטין ד
מתוך: ירושלמי גיטין ד א (עריכה)
הלכה א משנה
[עריכה]השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר גט שנתתי לך בטל הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל אם משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו.
הלכה א גמרא
[עריכה]הדא פליגא על רבי יוחנן דרבי יוחנן אמר אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה משום חומר הוא בעריות. עשה שליח להוליך את הגט צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה לו משום שנים. הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט אשכחיה באיסטרטא אמר ליה ההוא גיטא דיהבת לה אמר ליה יבילי[1] לה מי מישתעי שמע[2] נפיל מיניה. אמר ליה לא אמרת לי יבילית[3] לה אמר ליה יבילי[1] לה ואמרת לי יהא לי בידך מה מאחר שיש בידו לגרש נאמן. או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן. חלה שליח מה את עבד ליה כגיטין כקידושין. אין תעבדינה כגיטין ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין לא ביד כל אדם מצוי לקדש.
שנויי נוסחאות
[עריכה]- ^ 1.0 1.1 יבילי בדפוס ויניצי' יכילי.
- ^ שמע בדפוס ויניצי' שמא.
- ^ יבילית בדפוס ויניצי' יכילית.
מתוך: ירושלמי גיטין ד ב (עריכה)
הלכה ב משנה
[עריכה]בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהיו עושין כן מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה התקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם.
הלכה ב גמרא
[עריכה]לית הדא פליגא על ריש לקיש דריש לקיש אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה בבית דין שכחו מרובה. מפני תיקון העולם. אמרין בשם ריש לקיש שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם ריש לקיש שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה סבורה שביטל והוא לא ביטל. ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות סבורה שלא ביטל והוא ביטל והיא הולכת ונישאת בלא גט ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. סבורה שביטל והוא לא ביטל ובא אחר וקידשה תופסין בה קידושין. והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון והיא הולכת ונישאת ונמצא בניה באין לידי ממזירות. אמר רבי מנא סלקית לשיירא ושמעית לרבי יעקב בר אחא ורבי אימי בשם ריש לקיש שלא תבוא לידי ממזרות. אמר רב הונא אפילו כמאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה אית ליה שלא תבוא לידי ממזירות. עבר וביטלו נישמעינה מן הדא אם ביטלו הרי זה מבוטל דברי ר'. רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר רבן שמעון בן גמליאל מאי טעמא דרבי דבר תורה הוא שיבטל והן אמרו שלא ביטל. ודבריהן עוקרין דברי תורה. וכי זיתים על שמן[1] וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום מפני גזל השבט[2]. ולא עוד אלא שאמרו עבר ותרם אין תרומתו תרומה. רבי אושעיה בר אבא אמר לרבי יודן נשייא באגדה דסבך מאן דייק לן. איש פלוני וכל שם שיש לו. הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה שמעון. אלא אני פלוני וכל שם שיש לי. יותר מיכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל. ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל. מגליל וכתב לגרש ביהודה אבל אם היה מיהודה וכתב לגרש ביהודה מגליל וכתב לגרש בגליל הרי זו מגורשת. אמר רבי אילי בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר[3] מגרש לאי זה שירצה. אמר רבי יוסי הדא דאת אמר לשעבר אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא דרבי אילי. אמר רבי אבין אם יצא לו שם במקום אחר צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה ובלבד שיהא מכירם והבעל נותן את השכר. אמר רבי אבא צריך שיהא מכיר את שניהן. אמר רבי לא צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה. רבי אבון בר חייה בעי קומי רבי הגע עצמך שהביא אשה אחרת וגירש בה. אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים. ולא כן אמר ריש לקיש עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין. תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר. ברם הכא באומר בזה חתמנו. ולא חתמנו על זה. מתניתא פליגא על ר' אבא בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה. אם במכירה בזה צריך לשנות את שמותם אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין ולא ידעין שמהתהון. מתניתא פליגא על רבי אילי. התקין רבן שמעון בן גמליאל שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו. אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם. מתניתא במגרש בעל כורחו. מה דאמר רבי אילא במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים. מה דאמר רבי אילי במגרש באותו מקום. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה אתא עובדא קומי רבנן אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. רבי אילי בשם שמואל במוחלת לו כתובתה.
שנויי נוסחאות
[עריכה]- ^ וכי זיתים על שמן בדפוס ויניצי' וכי שמן על זיתים.
- ^ שיתרום עד "גזל השבט" בדפוס ויניצי' שיתרום מפני גזל השבט. והן אמרו שלא יתרום.
- ^ אחר בדפוס ויניצי' אחד.
מתוך: ירושלמי גיטין ד ג (עריכה)
הלכה ג משנה
[עריכה]אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. התקין רבן שמעון בן גמליאל שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה.
והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם.
והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.
הלכה ג גמרא
[עריכה]בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם, שנאמר (ירמיהו ב): "לשוא הכיתי את בניכם". ועוד, שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות.
עברה ונשבעה, רב הונא אמר: אם נשבעה נשבעה. רב אמר לכלתיה: אילולא דאנא וותרן, אפילו קלוסיתיה דעל רישך דידי הוא. שמואל אמר: זכת בכלים שעליהם[1]. מתניתא מסייעא ליה לשמואל: "אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו".
רב הונא אמר: מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו, וזינת עד שהיא אשת איש, הלך והקדים זמנו בגט, אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש.
אמר רב הונא: קשיתא קומי רבי יעקב בר אחא: כמאן דאמר מעשרות מן דבריהן, ברם כמאן דאמר מעשרות מן התורה, והילל מתקין על דבר תורה?!
אמר רבי יוסי: וכי משעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ!
חזר רבי יוסי ואמר (דברים טו ב): "זה דבר השמיטה שמוט":
- בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה, השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה;
- בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם, השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן.
(תמן תנינן אמרין: אפילו כמאן דאמר מעשרות מדברי תורה, השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן[2].) תמן אמרין: אפילו כמאן דאמר מעשרות מדברי תורה, מודה בשמיטה שהיא מדבריהן. (דברים טו ב): "זה דבר השמיטה שמוט", רבי אומר: שני שמיטין, שמיטה ויובל:
- בשעה שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה,
- פסקו היובלות - נוהגת שמיטה מדבריהן.
אימתי פסקו היובלות? (ויקרא כה י): "לכל יושביה" - בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה, יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר: "יושביה", "לכל יושביה". נמצאת אומר: כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות.
שנויי נוסחאות
[עריכה]- ^ שעליהם בדפוס ויניצי' שעליה.
- ^ "תמן תנינן" עד "לארץ מדבריהן" כ"ז כ"ה בדפוס ויניצי'.
מתוך: ירושלמי גיטין ד ד (עריכה)
הלכה ד משנה
[עריכה]עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד. עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו כותב אלא משחרר.
הלכה ד גמרא
[עריכה]רבי אבהו בשם חזקיה בדין היה שאפילו לשם עבד לא ישתעבד. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו מן שבויין. אמר רבי זעירא מתניתא אמרה כן רבו נותן את דמיו ומשחררו. לא אמר אלא רבו. הא אחר לא. רבי אילא בשם רבי יסא בדין היה אפילו לשם בן חורין ישתעבד. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא לוזה על בני חורין. אמר רבי יוסי אם כן רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים. אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים. רבי יעקב בר אידי בשם ר"ל אמר הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר ייסי בן שאול בשם רבי המתייאש בעבדו אינו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור שמע רבי יוחנן ואמר יפה לימדני רבי יהושע בן לוי. כלום למדו גט שחרור לא מאשה מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש שצריכה ממנו גט. אף עבד אינו יוצא משום ייאוש. וצריך גט שיחרור. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו רשאי לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה רבי זעירא כל עמא אמרין דהוא צריך. ואת אומר אינו צריך. שמא אינו מעכבו מלוכל בפסח כהדא דתני (שמות יב מד): "וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו". בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. רבי אילא בשם ריש לקיש כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר צריך לכתוב לו גט שחרור ואת אומר משלם לו. אין לי אלא היוצא בשן ועין. מניין היוצא בכיפה ובהרנירק טיאונוס ובחרות של מלכים. תלמוד לומר (שם כא, כז) "לחפשי ישלחנו" מכל מקום. בניו מה הן. היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר רבי יוסי בי רבי בון לא מסתברא חילופין היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. אבא שאול אומר גדולים יצאו לחירות. קטנים לא יצאו לחירות. למה שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו גדולים אמר רבי בא גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כאבא שאול. מחלפא שיטתיה דרבי יהושע. תמן אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן שאול בשם רבי המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו. אמרין מה דאמר רבי יהושע לשעבד דלא יהב לא יהב. דילמא הלכה לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור והכא הוא אמר הכין שמענו דאמר רבי יוחנן יפה לימדני רבי יהושע בן לוי. דילמא הלכה כאבא שאול. אמתיה דרבה בר זוטרא ערקת. אתייאש מינה. אתא שאל לרבי חנינה ולרבי יהושע בן לוי אמר אינו רשאי לשעבדה. מהו לכתוב לה גט שיחרור. אמר ליה אם כתבת יאות את עבד. רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בי רבי יוסה עבד שנשא בת חורין לפני רבו יצא לחירות. אמר רבי יוחנן אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו או כתב נישואין לאמתו רבי אומר זכה. וחכמים אומרים לא זכה. אהן תנייא קדמייא סבר כרבי זכה מי משחרר רב אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר רבי יוחנן אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי מתניתא פליגא על רב. ישראל שהלוה את גוי על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר ברשות[1] ישראל הוא ויהא אסור מה עביד לה רב. אמר רבי יודן קל הוא בשחרור. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי מכרו אינו מכור. שיחררו משוחרר. חייליה דרבי יוחנן מן הדא רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו כותב אלא משחרר. אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף. אמר רבי אבהו פתח לנו רבי יוחנן פתח רבי מאיר בדה לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו שטר על דמיו. אמר רבי אילא מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם רבי ביסא אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי מאיר. כמה דרבי מאיר קונס בדברים כן רבן שמעון בן גמליאל קונס בדברים. דתני שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים גובה את הקרן ולא את הריבית.
שנויי נוסחאות
[עריכה]- ^ ברשות בדפוס ויניצי'בר.
מתוך: ירושלמי גיטין ד ה (עריכה)
הלכה ה משנה
[עריכה]מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל. בית שמאי אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר (ישעיהו מה יח): "לֹא־תוֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.
הלכה ה גמרא
[עריכה]היאך איפשר חציו עבד וחציו בן חורין. תיפתר או כרבי דרבי אומר אדם משחרר חצי עבדו. או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. מצא מציאה ביום של רבו של רבו ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי יעבדה ליה למריה. קידש אשה ביום של מריה אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו. דכוותה גירש אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן אין נושאין נשים במועד. שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי רבי יוסי עבד מהו שישא אשה במועד. אמר ליה נישמעינה מן הדא ליבטיל והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה. ואמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.
מתוך: ירושלמי גיטין ד ו (עריכה)
הלכה ו משנה
[עריכה]המוכר את עבדו לגוים או לחוצה לארץ יצא בן חורין. אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת שבויים. אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.
הלכה ו גמרא
[עריכה]לגוי אפילו בארץ ישראל מי משחררו רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו ובחוצה לארץ אפילו ישראל נימר אם ידע רבו השני שניהן נותנין את דמיו ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני אנטיוכי יצא לחירות משהוא בלוד לא יצא לחירות תני יוצא עבד עם רבו בחוצה לארץ לפיכך אם מכרו לשם מכור בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו למחר לחזור על מנת שלא לחזור אין כופין אותו לחזור ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו ברח מארץ לחוצה לארץ רבי יאישה בשם ר חייה רבא אמר מותר ר הושעיה רבה אמר מותר רבי מרינוס בריה דר הושעיה רבה אמר אסור א"ר זעירא לא פליגין מ"ד מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם אמר ר יוסי ולא פליגין מאן דאמר מותר ביכול להביאו משם ומ"ד אסור בשאינו יכול להביאו משם ניתני ואם התנה עמו מותר עד כדון בגדולים בקטנים ניתני עם רבהון עד כדון בשהיה רבו ישראל היה רבו גוי רבי טבלא זבין עבדיה ומתני עם רבהון ר יצחק דהבן הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון אתא שאל לר אימי ואורי ליה אוני אסור אונטריס שרי אפרכורים צריכה אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם רשב"ג אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו ר שמואל בר נתן בשם ר חמא בר חנינה בגוי שחזר לסורו הוה
מתוך: ירושלמי גיטין ד ז (עריכה)
הלכה ז משנה
[עריכה]המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר ר מאיר אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר אמר ר אלעזר לא אסרו זה אלא מפני זה אמר ר יוסי בי ר יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם
הלכה ז גמרא
[עריכה]ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר שהרי המוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים אילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר שהרי המוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל אילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה אמר ר זעירה תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה אמר ר זעירה תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה אמר רבי לעזר לא אסרו זה אלא מפני זה בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם מפני נדר שצריך חקירת חכם
מתוך: ירושלמי גיטין ד ח (עריכה)
הלכה ח משנה
[עריכה]המוציא את אשתו משום איילונית רבי יהודה אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר ר יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבורייך
הלכה ח גמרא
[עריכה]תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר שהרי המוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת אילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה והיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה אמר ר זעירה תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן רבי יהודה אומר לא יחזיר ואת אמר כן אמר רבי יוחנן לית כאן ר יהודה אלא רבי מאיר ותני כן משום ר מאיר אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך
מתוך: ירושלמי גיטין ד ט (עריכה)
הלכה ט משנה
[עריכה]המוכר את עצמו ואת בניו לעכו"ם אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן המוכר שדהו לעכו"ם וחזר ולקחה ממנו ישראל הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם
הלכה ט גמרא
[עריכה]מתניתא בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו ואם מכר עצמו ללודים אפילו פעם אחת אין פודין אותו מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי ר' אבהו אמר מה נעשה מפני חייו עשה מתניתא דרבי מאיר דרבי מאיר אמר אין קניין לעכו"ם בא"י לפוטרו מן המעשרות רבי יודן ורבי שמעון אומרין יש קניין לעכו"ם בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות רבי אימי בשם ריש לקיש טעמא דרבי מאיר (ויקרא כה) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם א"ר אלעזר בי רבי יוסי קומי ר' יוסי והא מסייעא לרבי מאיר (שם) והארץ לא תמכר לצמיתות לחולטנות אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא לרבי שמעון לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא רבי הונא דציפורי אמר הנהיג רבי חנינה בציפורין כהדא דר' שמעון ר' זעורה קומי ר' אבהו בשם ר' אלעזר אף על גב דרבי מאיר אמר אין קניין לעכו"ם בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים מהו קניין נכסים אמר רבי אבא אכילת פירות והתנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם ויביא ביכורים דבר תורה קנה שדה ביובל רבי אילא אמר קנה קרקע אבא בר ממל אמר לא קנה קרקע מתיב ר' אבא בר ממל לרבי אילא על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות אמר ליה התורה אמרה (שם) ושב לאחוזתו בעיינו אייתי ר' יעקב בר אחא שמועתא קדמיהון ולא ידע דעוד אינון פליגין רבי יוחנן אמר מביא וקורא רבי שמעון בן לקיש אמר אינו מביא וקורא אמר רבי לעזר בי ר' יוסי קומי ר' יוסי כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה רבי יוחנן אמר מביא וקורא רבי שמעון בן לקיש אמר מביא ואינו קורא