ביאור:יעץ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

יעץ = נתן רעיון לפעולה, לזולת או לעצמו[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: יעץ

עצות מאחרים[עריכה]

בלשון ימינו, הפועל יעץ והשם עצה מתייחסים לרעיון מעשי שאדם נותן לאדם אחר. משמעות זו נמצאת גם בלשון המקרא, למשל:

  • עצת יתרו למשה למנות שופטים, (שמות יח יט): "עתה שמע בקלי, איעצך ויהי אלהים עמך: היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים"
  • עצת בלעם לבלק, (במדבר כד יד): "ועתה הנני הולך לעמי, לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים"(העצה לא מפורטת בפסוק זה אלא רק בהמשך הספר, בפרק לא, שם מתגלה שעצתו של בלעם היתה לשלוח את בנות מואב ומדין לפתות את בני ישראל).
  • עצת אחיתופל, יועץ דוד, (שמואל ב טו יב): "וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה... ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל ה'"
  • עצת נתן הנביא לבת-שבע, (מלכים א א יב): "ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה"
  • עצות הזקנים והצעירים לרחבעם, (מלכים א יב ח): "ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו"
  • עצת חכמי פרעה לפרעה, (ישעיהו יט יא): "אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה; איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם"
  • עצת ירמיהו לצדקיהו, (ירמיהו לח טו): "ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי"
  • עצתם של המלך והכהן באחרית הימים, (זכריה ו יג): "והוא יבנה את היכל ה' והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו, ועצת שלום תהיה בין שניהם"= שניהם יקבלו עצות זה מזה, וכך יהיה ביניהם שלום.
  • עצה שה' נותן לאדם, (תהלים טז ז): "אברך את ה' אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי"; ואולי גם (משלי יט כ): "שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך. רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום"( פירוט ).
  • עצת החכמה לכסילים, והעצה שהכסילים נותנים לאחרים לאחר שנכשלו, (משלי א כה): "ותפרעו כל עצתי, ותוכחתי לא אביתם... לא אבו לעצתי, נאצו כל תוכחתי. ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו"( פירוט ).

ישנם פסוקים רבים המדגישים את החשיבות של קבלת עצות מאחרים (הציטוטים מתוך פרקי דרבי אליעזר פרק ג ) .:

  • (משלי ח יד): "לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה"- " "אמרה תורה: בי נתיעץ הקב"ה לברא את העולם, שנאמר לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה" " ( פירוט ).
  • (דברי הימים א כז לב): "ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא...": " "... מכאן אמרו חכמים: כל מלכות שאין לה יועצים, אין מלכותה מלכות. ומנין אנו למדים? ממלכות בית דוד שהיו לה יועצים, שנאמר וִיהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִיד יוֹעֵץ אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא" ".
  •   (משלי יב טו): "דרך אויל ישר בעיניו, ושמע לעצה חכם": " "...למלכות בית דוד היו לו יועצים, ושאר כל אדם על כמה וכמה שהיא טובה להם, שנאמר " וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם" " ( פירוט ).
  • (משלי יא יד): "באין תחבלות יפל עם, ותשועה ברב יועץ"( פירוט )
  • (משלי יג י): "רק בזדון יתן מצה, ואת נועצים חכמה"( פירוט )
  • (משלי כ יח): "מחשבות בעצה תכון, ובתחבלות עשה מלחמה"( פירוט ).
  • (משלי כד ו): "כי בתחבלות תעשה לך מלחמה, ותשועה ברב יועץ"( פירוט )
  • (משלי טו כב): "הפר מחשבות באין סוד, וברב יועצים תקום"( פירוט )
  • (משלי יב כ): "מרמה בלב חרשי רע, וליעצי שלום שמחה"( פירוט )
  • (משלי כב כ): "הלא כתבתי לך שלשום במעצות ודעת"( פירוט )

עצות עצמיות[עריכה]

לפי חלק מהפירושים, ישנן במקרא גם עצות שהאדם נותן לעצמו, כלומר רעיונות מעשיים שהאדם מפתח לאחר מחשבה ותיכנון:

  • (ישעיהו יא ב): "ונחה עליו רוח ה': רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'": מלבי"ם כתב, בשם הרמב"ם: " "העצה כולל שלמות כוח המדמה, עד שישקיף במשכיות כל דבר השערה נכונה" "; ואפשר גם לפרש ש עצה היא היכולת לקבל החלטות מעשיות, וגבורה היא אומץ-הלב הדרוש כדי לבצע אותן. אך אפשר גם לפרש כמו בלשון ימינו: רוח עצה = היכולת לתת עצות לאחרים, למשל לייעץ לאנשים הבאים להישפט אצלו לעשות פשרה לפני שמתחיל המשפט.
  • כך גם בדברי רבשקה אל חזקיהו, (מלכים ב יח כ): "אמרת 'אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה', עתה על מי בטחת כי מרדת בי": גם כאן מופיע הביטוי "עצה וגבורה" ומשמעותו כנראה דומה - יכולת לקבל החלטות (באופן עצמאי או בהתייעצות עם יועצים), ואומץ-לב לבצע אותן. ורבשקה אומר: "עצה וגבורה לא מספיקות, צריך גם צבא...".
  • (ישעיהו לב ז): "וכלי כליו רעים, הוא זמות יעץ, לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט. ונדיב נדיבות יעץ, והוא על נדיבות יקום"= הכֵּלַי מתכנן מעשי זִמּוֹת, והנדיב מתכנן מעשי נדיבות; אך אפשר גם לפרש כמו בלשון ימינו: הכלי עושה מעשים רעים בעצמו וגם מייעץ לאחרים לעשות כמוהו, והנדיב מייעץ לאחרים לעשות מעשי נדיבות וגם עושה מעשי נדיבות בעצמו.
  • (משלי כ ה): "מים עמקים עצה בלב איש, ואיש תבונה ידלנה": ע"פ מצודת דוד, הכוונה לתוכנית מעשית שהאדם מסתיר בליבו, ואיש תבונה יכול לדלות אותה ולדעת מה הוא מתכנן; אך ייתכן שהכוונה לתוכנית מעשית שה' שם בליבו של האדם, ואיש תבונה יכול לדלות אותה ולדעת מה ה' רוצה שיעשה ( פירוט ).
  • (משלי כ יח): "מחשבות בעצה תכון, ובתחבלות עשה מלחמה": ע"פ מלבי"ם, הכוונה לתוכנית המעשית שהאדם מגיע אליה בעצמו לאחר שחשב הרבה; אך מסתבר יותר שהכוונה לעצה שנותנים לאדם יועצים אחרים, ובפרט יועצים צבאיים, אחרי שחשב בעצמו על הבעיה ( פירוט ).
  • (משלי כא ל): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'": אין ערך לתוכניות המעשיות שהאדם מתכנן בעצמו, או לרעיונות המעשיים שהוא מקבל מאחרים, ביחס לרעיונות המעשיים שה' נותן לו ( פירוט ).
  • (משלי כז ט): "שמן וקטרת ישמח לב, ומתק רעהו מעצת נפש": יש מפרשים שהכוונה "הדברים שרעהו אומר לו משמחים אותו יותר מהעצה שהוא נותן לעצמו", אך אפשר גם לפרש "דברי ידידות מתוקים ונעימים שרעהו אומר לו משמחים אותו יותר מעצות מעשיות שרעהו נותן לו" ( פירוט ).

עצת ה'[עריכה]

בפסוקים רבים נזכרה עצה של ה'. רוב המפרשים פירשו ביטוי זה על-פי המשמעות השניה - עצה שה' נותן לעצמו, תוכנית מעשית של ה'; אך אפשר גם לפרש על-פי המשמעות הראשונה - ה' מבצע את תוכניותיו על-ידי שליחים אנושיים, על-ידי עצות ורעיונות מעשיים שהוא שם במחשבתם:

  • (ישעיהו מו יא): "קרא ממזרח עיט, מארץ מרחק איש עצתי; אף דברתי אף אביאנה יצרתי אף אעשנה"= כורש, שבא מהמזרח וקיבל עצה מה' לכבוש את בבל; וכן:
  • (ישעיהו מ יג): "מי תכן את רוח ה', ואיש עצתו יודיענו"= אף אחד לא יכול לדעת מי יהיה האיש שה' ייתן לו עצה לכבוש את העולם ( פירושים נוספים ).
  • (ישעיהו ה יט): "האמרים 'ימהר יחישה מעשהו למען נראה, ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה'"= העצה שה' נתן לאויבי ישראל להעניש את ישראל.
  • (ישעיהו ז ה): "יען כי יעץ עליך ארם רעה, אפרים ובן רמליהו לאמר"= הארמים נתנו עצה לבני אפרים לעשות רע לבני יהודה.
  • (ישעיהו יד כד): "נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום... זאת העצה היעוצה על כל הארץ, וזאת היד הנטויה על כל הגוים. כי ה' צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה"= העצה שה' נתן לאויבי אשור ובבל להשמיד אותן.
  • (ישעיהו כח כט): "גם זאת מעם ה' צבאות יצאה, הפליא עצה הגדיל תושיה"= לימוד מעשי שה' מלמד את ילדי ישראל (ראו הילדים הם התקוה ).
  • (מיכה ד יב): "והמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה"= הגויים לא מבינים את העצה שה' נותן לעם ישראל, לקבץ את הגויים למקום אחד כדי להכותם יחד. 

שיעורי בית לקוראים: נסו לפרש לפי שתי המשמעויות הנ"ל את שני הפסוקים מספר ירמיהו:

  • (ירמיהו לב יט): "גדל העצה ורב העליליה, אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו"
  • (ירמיהו מט כ): "לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן: אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם"

פסוקים נוספים[עריכה]

עצה אנושית[עריכה]

  • (שופטים כ ז): "הנה כלכם בני ישראל, הבו לכם דבר ועצה הלם"
  • (מלכים ב ו ח): "ומלך ארם היה נלחם בישראל; ויועץ אל עבדיו לאמר 'אל מקום פלני אלמני תחנתי'"
  • (ישעיהו ח י): "עצו עצה ותפר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל"
  • (ישעיהו טז ג): "הביאו עצה, עשו פלילה; שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי"
  • (ישעיהו יט ג): "ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע, ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים"
  • (ישעיהו כט טו): "הוי המעמיקים מה' לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו"
  • (ישעיהו ל א): "הוי בנים סוררים נאם ידוד לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת"
  • (ישעיהו מא כח): "וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר"
  • (ישעיהו מד כו): "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם"
  • (ישעיהו מה כא): "הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני ידוד ואין עוד אלהים מבלעדי אל צדיק ומושיע אין זולתי"
  • (ישעיהו מז יג): "נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך"
  • (ירמיהו יח יח): "ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו"
  • (ירמיהו יח כג): "ואתה ה' ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם"
  • (ירמיהו יט ז): "ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ"
  • (ירמיהו מט ז): "לאדום: כה אמר ה' צבאות: האין עוד חכמה בתימן? אבדה עצה מבנים, נסרחה חכמתם"
  • (ירמיהו מט ל): "נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם ידוד כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם מחשבה"
  • (יחזקאל ז כו): "הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים"
  • (יחזקאל יא ב): "ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת"
  • (הושע י ו): "גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו"
  • (מיכה ד ט): "עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה"
  • (מיכה ו ה): "עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות ידוד"
  • (נחום א יא): "ממך יצא חשב על ה' רעה יעץ בליעל"
  • (חבקוק ב י): "יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך"
  • (דברי הימים א יב כ): "וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה ולא עזרם כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול"
  • (דברי הימים א יג א): "ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד"
  • (דברי הימים ב כ כא): "ויועץ אל העם ויעמד משררים לידוד ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו לידוד כי לעולם חסדו"
  • (דברי הימים ב כב ג): "גם הוא הלך בדרכי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע. ויעש הרע בעיני ידוד כבית אחאב כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו. גם בעצתם הלך וילך את יהורם בן אחאב מלך ישראל למלחמה על חזאל מלך ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את יורם"
  • (דברי הימים ב כה טז): "ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי. ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל יואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לך נתראה פנים"
  • (דברי הימים ב ל ב): "ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני... ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה"
  • (דברי הימים ב לב ג): "ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו"
  • (תהלים א א): "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב"
  • (תהלים יד ו): "עצת עני תבישו כי ה' מחסהו"
  • (עזרא ד ה): "וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס"
  • (עזרא ז כח): "ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד ידוד אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי"
  • (עזרא ח כה): "ואשקולה להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל ישראל הנמצאים"
  • (עזרא י ח): "וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים, כעצת השרים והזקנים, יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה"
  • (נחמיה ד ט): "ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו"
  • (נחמיה ו ז): "וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו"

עצת ה'[עריכה]

  • (ישעיהו יט יב): "אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ ה' צבאות על מצרים"
  • (ישעיהו יט יז): "והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עצת ה' צבאות אשר הוא יועץ עליו"
  • (ישעיהו כג ח): "מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ? ה' צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ"
  • (ישעיהו מו י): "מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה"
  • (ירמיהו נ מה): "לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה"

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (תהלים לב ח): "אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני"
  • (תהלים כ ה): "יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא"
  • (תהלים לג י): "ה' הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים. עצת ה' לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר"
  • (תהלים סב ה): "אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה"
  • (תהלים עג כד): "בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני"
  • (תהלים פג ד): "על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך"
  • (תהלים קו יג): "מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו"
  • (תהלים קו מג): "פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם"
  • (תהלים קז יא): "כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו"
  • (תהלים קיט כד): "גם עדתיך שעשעי אנשי עצתי"
  • (איוב ג יד): "עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו"
  • (איוב ה יג): "לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה"
  • (איוב י ג): "הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת"
  • (איוב יב יג): "עמו חכמה וגבורה, לו עצה ותבונה"
  • (איוב יב יז): "מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל"
  • (איוב יח ז): "יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו"
  • (איוב כא טז): "הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני"
  • (איוב כב יח): "והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני"
  • (איוב כו ג): "מה יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת"
  • (איוב כט כא): "לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי"
  • (איוב לח ב): "מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת"
  • (איוב מב ג): "מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע"
  • (עזרא י ג): "ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה"
  • (דברים לב כח): "כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה"
  • (ישעיהו כה א): "ידוד אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן"
  • (ירמיהו ז כד): "ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים"
  • (הושע יא ו): "וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם"
  • (מיכה ו טז): "וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו"
  • (תהלים ה יא): "האשימם אלהים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך"
  • (תהלים יג ג): "עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם עד אנה ירום איבי עלי"
  • (תהלים פא יג): "ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם"
  • [[ביאור:]]


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-07-06.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יעץ - נתן רעיון לפעולה, לזולת או לעצמו

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yec