קטגוריה:משלי יט כ

הפסוק מעודד את הקורא להקשיב לאנשים הנותנים לו עצות ודברי מוסר (ביקורת כואבת ומייסרת). ישנם שני דגשים בפסוק:

1. דגש על למען - על הכוונה בלימוד: שמע עצה וקבל מוסר, לא כדי להשיג תועלת חומרית כלשהי, אלא למען (כדי ש-) תשיג את החכמה עצמה (ע"פ רמ"ד ואלי): "שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה, וסוף הכבוד לבא, שנאמר (משלי ז, ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר (משלי ג, יז) דרכיה דרכי נועם ואומר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו..." (בבלי נדרים סב.).

2. דגש על האחרית - העתיד, תקופה מאוחרת יותר בחיים. לפעמים אין לנו כוח לשמוע את הזולת, במיוחד כשהזולת מנסה לייעץ לנו עצות שנראות לנו מיותרות ומעצבנות. הפסוק מציע לחשוב קצת יותר רחוק: כל עצה שנותנים לך, גם אם קשה לך לשמוע אותה, עשויה להועיל לך ולהביא לך חכמה בעתיד - באחריתך.

1. ניתן לקשר את הפסוק לפסוקים הקודמים, פסוקים 18-19, העוסקים בחינוך ילדים: "יסר בנך כי יש תקוה... גדל חמה נושא עונש... שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך":

האב צריך לחנך את בנו גם בייסורים, אבל עליו להיזהר שלא לכעוס, ולהסביר לילדים את ההגיון והחשיבות שמאחרי הייסורים. לא להגיד לו "שמע בקולי כי ככה אני אמרתי", אלא שמע עצה וקבל מוסר, כדי שתהיה חכם יותר בסוף. כמו רופא, שמסביר לחולה לפני הניתוח מדוע הניתוח הזה הוא חיוני להצלת חייו, כך גם המחנך צריך להסביר לתלמידים מדוע החינוך הכרחי לחייהם.

לפי זה, הפסוק "שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך" הוא דוגמה למשפט שהאב צריך להגיד לבנו לפני שהוא מטיף לו מוסר*.

2. ניתן לקשר את הפסוק גם לפסוק הבא, פסוק 21, שגם בו נזכרה עצה: "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום". ייתכן שהעצה שנזכרת בפס וק שלנו היא עצת ה', והפסוק מלמד את האדם לשמוע לעצת ה' - העצה שה' שם בתוך ליבו*.