ביאור:משלי יט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי יט יא: "שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ, וְתִפאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל פָּשַׁע."

תרגום מצודות: השכל שבאדם הוא מאריך את אפו, כי הוא ייסרו שלא לצאת לריב מהר; והתפארת הנאמר בו היא שיאמרו עליו שהוא עובר ומוחל למי שפשע נגדו.

תרגום ויקיטקסט: שכל (כשרון והצלחה) יש לאדם המאריך את נשימות אפו ודוחה לזמן ארוך את התפרצות כעסו; ותפארת (כבוד רוחני) יש לאדם העובר לסדר היום על פשע שעשו לו ואינו כועס גם בליבו.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יט יא.


דקויות[עריכה]

כשמישהו פוגע בנו, גם אם אנחנו מבינים שמדובר בעניין שטותי שלא שווה להתעצבן בגללו, קשה "לשכנע" את הרגשות שלנו להתעלם מהפגיעה לגמרי. ספר משלי מציע גישה הדרגתית.

שכל הוא הצלחה הנובעת ממחשבה; אפו = כעסו; האריך אפו = חיכה זמן ארוך לפני שהתחיל לכעוס. כשאדם מתאפק, אינו כועס מייד אלא דוחה את הכעס לזמן ארוך, הדבר עוזר לו להצליח ומציל אותו מכשלונות מביכים, כי במקרים רבים מתגלה שהכעס לא היה מוצדק.

עבור על פשע = התעלם מהפשע גם בליבו ובמחשבותיו; לא נטר טינה (כמו בלשון ימינו "עבר הלאה" או "עבר לסדר היום"). כשאדם מתעלם מהפגיעה שפגעו בו גם בליבו, ואינו נוטר טינה כלל, זה מביא לו לא רק הצלחה אלא גם תפארת וכבוד: "מדרכי השכל והבינה שלא ינקום תיכף, רק יאריך אף... וזה... מחייב השכל הפשוט של אדם, כי אם ירצה לנקום - גם חבירו יריע לו ויבזהו. אבל שיעבור על פשע לגמרי, ולא ישמור שנאה גם בלב, זה מחוקי החכמה, וזה תפארת האדם מצד שהוא בעל דת, וחכמת אלהים ושכל טוב בלבו להתפאר" (מלבי"ם, וכן ר' יונה).

והמסר הוא: אם אתם יכולים לעבור על הפשע לגמרי - אשריכם, זה כבודכם וזו תפארתכם; ואם לא - לפחות תשתדלו להאריך את אפכם, לדחות את הכעס כמה שיותר, וזה יביא לכם שכל והצלחה.

ניתן להפיק מהפסוק שלנו מדריך מעשי להתגברות הדרגתית על מידת הכעס:

שלב ראשון: לשנן את הפסוקים המגנים את הכעס, כגון הפסוק שלנו ופסוקים נוספים (ראו "הקבלות").

שלב שני: בפעם הבאה שכועסים - להיזכר בפסוקים הללו אחרי הכעס, להכיר בכך שזו היתה טעות לכעוס, להתחרט ולהתחייב להשתדל יותר בפעם הבאה.

שלב שלישי: לחזור על השלב השני שוב ושוב, עד שבפעם הבאה שכועסים נזכרים בפסוקים הללו בזמן הכעס, ואז לנשום נשימות עמוקות ולבצע תרגילי הרפיה - "שכל אדם האריך אפו".

שלב רביעי: לחזור על השלב השלישי שוב ושוב, עד שבפעם הבאה נזכרים בפסוקים הללו לפני הכעס, ואז להחליט שאין טעם לכעוס כלל - "ותפארתו עבור על פשע".

הקבלות[עריכה]

1. דוד המלך "האריך אפו על שמעי ועל יואב כל ימי חייו, וציווה לשלמה בנו להיפרע מהם [רק] אחרי מותו, כי הייתה תפארתו של המלך החסיד להיות עובר על הפשע שלהם בשעת פשעם, כדי שתתיישב מלכותו על ידיהם."

"ונמצא ששכלו ממש האריך אפו, שאם היה מלך כסיל, בוודאי היה קופץ להיפרע מהם בשעת כעסו, והיה אובד תפארתו לעיני כל ישראל" (רמ"ד ואלי, וכן פירש ר' אליהו שץ ב"פירוש אליהו").

2. פסוקים רבים נוספים בספר משלי מגנים את הכעס ומשבחים את הסבלנות:

(משלי כ ג): "כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב, וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע"*.

(משלי יא יב): "בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ"*.

(משלי יד כט): "אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה, וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת"*.

(משלי יד יז): "קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת, וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/19-11