מצודות על משלי יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · יט · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הולך בתומו" - שאינו מרמה בפיו לאסוף הון, והרי הוא בעניו.

"מעקש" - ממי שהוא מעקש בשפתיו לרמות בני אדם, והוא הלא לכסיל יחשב, כי לא יצליח בה.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם בלא דעת" - אפילו העובר עבירה בלא דעת וכוונה, מ"מ בודאי לא טובה נפשו, כי לא יאונה לצדיק כל און.

"ואץ" - הממהר ברגלים ללכת אל המקום אשר נשאו לבו, הנה לחוטא יחשב, כי מהראוי להתבונן תחילה פן יבא מזה דבר פשע.

מצודת ציון

"ואץ" - ענין מהירות, כמו (יהושע י): "ולא אץ לבא".

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אולת" - האיוולת שהאדם עושה היא מעקמת דרכו, כי ע"י איוולתו נכשל. ולבו לא כן ידמה, כי יזעף על ה' להרהר אחר מדותיו.

מצודת ציון

"תסלף" - תעקם, כמו (משלי טו): "וסלף בה".

"יזעף" - יכעס, כמו (מיכה ז): "זעף ה' אשא".

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הון" - העושר יוסיף לבעליו רעים רבים, כי הוא אהוב לכל, בין לעניים בין לעשירים. אבל הדל נפרד הוא אפילו מרעהו הדל כמוהו.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ינקה" - עם כי לא הוזם בבית דין ולא קבל ענשו, לא ינקה מדין של מעלה.

"לא ימלט" - כי בעבור שרגיל לדבר כזב, סופו להעיד שקר, ולא ימלט מן העונש כאשר יוזם.

מצודת ציון

"ויפיח" - ענין אמירה.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רבים" - גדולי העם מחלים פני הנדיב להשיג נדבת לבו, וכל הרעים יתחברו לאיש הנותן מתן.

מצודת ציון

"רבים" - גדולים וחשובים, כמו (ירמיהו מא): "רבי המלך".

"יחלו" - יבקשו, כמו (שמות לב): "ויחל משה".

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרדף" - אף כי ירדף אמרים להשתעשע עמהם בדברים בעלמא, לא ישמעו לו, והמה לו לעצמו הואיל ואין שומע להם.

"אף כי" - אם אחיו שהם עצמו ובשרו שנאוהו, כ"ש כל שכן שכל אחד מרעהו רחק ממנו עד כי רחקו כולם.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קונה לב" - לפי שהדעת הוא בלב, אמר קונה לב, ור"ל, קונה הדעת הוא אוהב נפשו, והשומר תבונה בלבו לבל ישכחה, הוא סיבה למצוא טוב.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ינקה" - אף אם לא הוזם, לא ינקה מדין של מעלה.

"יאבד" - סופו לאבדון, כי יבא לידי עדות שקר.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא נאוה וגו'" - כי בהיותו מתענג בטוב, יחזיק בכסילות.

"אף כי" - כל שכן, שלא נאה שהעבד ימשול בשרים, כי עוד יכריח כולם אחר רוע תכונתו אשר קנה בעבדותו.

מצודת ציון

"נאוה" - נאה ויפה.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שכל" - השכל שבאדם היא מארכת אפו, כי היא תייסרו שלא לצאת לריב מהר.

"ותפארתו" - התפארת הנאמר בו היא שיאמרו עליו שהוא עובר ומוחל למי שפשע נגדו.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נהם וגו'" - כעס המלך יחריד כנהמת כפיר אריות, ורצון המלך היא טובה כטל היורד על העשב, כי ביד המלך להשפיל או לרומם.

מצודת ציון

"נהם" - כן נקרא שאגת הארי, וכן (משלי כח): "ארי נוהם".

"זעף" - כעס.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוות" - בן כסיל יסבב הוות לאביו.

"ודלף" - כמו טיפות המטר הדולף לתוך הבית, אשר יטריד את בני הבית ללכת ממנו, כן מריבות האשה יטריד את בעלה להתרחק ממנה.

מצודת ציון

"הות" - שברון לב.

"ודלף" - ענין טפטוף, כמו (איוב טז): "דלפה עיני".

"טורד" - ענין גרושין, כמו (דניאל ד): "ולך טרדין".

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נחלת" - ינחל האדם מאבותיו.

"ומה' וגו'" - כי אין הדבר תלוי ביד אבותיו.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עצלה" - העצלות תפיל על בעליה שינה עמוקה, כדרך היושב בטל.

"ונפש רמיה" - המתאוה להיות נזון מן המרמה ולא ממעשה ידיו, סופה תרעב, כי לא בכל עת יוכל לרמות.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בוזה דרכיו" - המבזה את הדרכים הראוים אליו ימות בלא עתו.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלוה וגו'" - החונן את הדל בתת לו צדקה הוא כמלוה את ה', והנה יפרע לו דמי ההלואה ויוסיף עוד לשלם לו גמול על טובת ההלוואה.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי יש תקוה" - ר"ל אל תסיר ידך מלייסרו אף אם תראה שאין בה תועלת, כי יש תקוה אולי ברבות המוסר יועיל.

"ואל המיתו וגו'" - אבל לא תפנה נפשך להמיתו על רוע מעשיו.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גדל חמה" - מי שהוא גדל חמה, ישא עונש על חמתו, כי בודאי יעשה רע על מי אשר יכעס, כי אם תציל אותו מידו הנה עוד תוסיף חמתו, כי כן דרך גדלי החמה, ואם תעמוד מנגד יעשה מעשהו ומעותד הוא אל העונש.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען תחכם באחריתך" - אם לא חכמת בראשית ימיך.

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רבות" - לפעמים יחשוב האדם מחשבות רבות שונות זו מזו, ואין אחד בהם מתקיים;

אך הדבר אשר יעץ ה' - היא תקום, ועם [כי] לא היתה מן המחשבות שחשב הוא.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תאות" - מה שהבריות יתאוו אל בן אדם הוא בעבור החסד שהבטיח להם. אבל העשיר המבטיח חסד וכוזב, הנה הרש טוב ממנו, כי על כי לא מצאה ידו אין דרכו להבטיח, ואין מביא אנשים לידי כליון עינים.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחיים" - היא סיבה לחיים, ויתמיד בשביעה, ולא יזכר אל הרע, ר"ל לא תבוא עליו רעה.

מצודת ציון

"ילין" - ענין התמדה, כמו (ישעיהו א): "צדק ילין בה".

"יפקד" - ענין זכרון והשגחה.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"טמן עצל" - הנה, העצל יתעצל במלאכה, וכל היום עוסק באכילה וידיו טמונים בצלחת לקנח התבשיל המתדבק בו, והנה סופו שגם אל פיהו לא ישיב ידיו, כי לא ימצא מה לאכול ולהשיב אל פיו.

מצודת ציון

"בצלחת" - שם כלי בישול, כמו (דברי הימים ב לה): "ובדודים ובצלחות".

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לץ תכה" - כאשר תכה את המתלוצץ על החכמה, עם כי לא תועיל לו, הנה הפתי המחוסר הבנה יתחכם בעבור זה. אבל לנבון אף דברי תוכחת יועילו לו, ויבין דעת יותר ממה שבידו.

מצודת ציון

"יערם" - מלשון ערמה.

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משדד אב וגו'" - הבן שהוא מביש ומחפיר פני אביו, גורם שאביו מגרש לאמו על אשר הדריכתו בדרך הזה, ובע"כ יבזבז נכסיו לתת לה כתובתה, והרי הבן ההוא גוזל את אביו דמי הכתובה ומבריח את אמו ממנו.

מצודת ציון

"משדד" - מלשון שדידה וגזלה.

"ומחפיר" - ענין בושה.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חדל בני וגו'" - לפעמים ימצא מסית לשגות מאמרי דעת בראיות כוזבות, ויפתח אמריו במוסר השכל למען יאמינו בו עד כי ישוב להדיח מאמרי דעת. ואמר חדל בני לשמוע המוסר של הבא להסית לשגות מאמרי דעת, ולא תאמר את הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל, כי תהיה נלכד בפתויו.

מצודת ציון

"לשגות" - מלשון שגגה ומשגה.

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יליץ משפט" - במשפט יתקן אמריו במיטב המליצה למען יקובלו על הלב ויאמינו לו.

"יבלע און" - דברי האוון יאמר בבליעה לבל ירגישו שעצם הכוונה על דבר האוון ההוא, כי יחשבו שלפי תומו ידבר.

מצודת ציון

"יליץ" - מלשון מליצה.

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שפטים" - משפטי יסורים.

"ומהלומות" - מכות המשברות נכונו לגוף הכסילים.