מצודות על משלי כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · כ · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לץ היין" - שותה היין הוא לץ, ושותה השכר יהמה ויצעק בשכרותו, וכל השוגה בו, ר"ל כל מי שישגה בו בדעתו לחשוב הואיל והיין מפקח ארבה א"כ בשתייתו, הנה באמת לא יתחכם, כי אף אם מעוטו יפה רובו קשה.

מצודת ציון

"הומה" - ענין צעקה.

"שוגה" - מלשון שגגה.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נהם" - כנהמת הכפיר כן מאוים פחד המלך על מי אשר יכעס עליו, והמכעיסו מחסר נפשו, כי יסתכן בעצמו ועובר על "ירא את ה' בני ומלך".

מצודת ציון

"נהם" - כן נקרא שאגת האריה.

"אימת" - מלשון אימה ופחד.

"מתעברו" - מלשון עברה וכעס.

"חוטא" - ענין חסרון, כמו (שופטים כ): "קולע באבן אל השערה ולא יחטיא".

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כבוד" - הבטלה מן המריבה הוא כבוד לאיש, וכל אויל יתגלה בעת המריבה, כי כאשר ירבה אמרים יגולה איוולתו לכל.

מצודת ציון

"יתגלע" - כמו יתגלה בה"א.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחורף" - מסיבת צנת החורף, לא יחרוש העצל את שדהו, ובעת הקציר שואל תבואה ואיננה, כי לא צמחה שדהו הואיל ולא חרשה.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מים עמוקים" - דרך החכם להסתיר עצתו בעומק הלב, ויקשה לזולתו להשיגה, הרי היא כמים עמוקים שאי אפשר לשאוב המים התחתונים. אבל איש תבונה ידלנה, כי מתחלה ישאוב העליונים ויוכל לשאוב אח"ז את התחתונים, ור"ל מתחילה יחקור הדברים המסתעפים עד אשר יבין את העצה הטמונה בלב.

מצודת ציון

"ידלנה" - ענין שאיבה, כמו (שמות ב): "דלה דלה לנו".

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רב אדם" - רוב בני אדם יכריז כל איש החסד שעושה עם הבריות ויתפאר בזה. אבל מי ימצא בהם איש אמונים? כי רבים ישקרו.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשרי בניו" - אשרי לבניו אחרי מותו, כי יחסו בצל זכותו.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלך" - כאשר יושב ה' על כסא דין, אז מפוזר ושטוח בעיניו כל רעות בני האדם, אף אם עשאום בסתר.

מצודת ציון

"מזרה" - ענין פרישה ושטיחה, כמו (משלי א): "כי חנם מזורה הרשת".

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מי יאמר" - ר"ל, הואיל והכל גלוי לפניו, מי יוכל להכחיש ולומר 'הנה לבי זכה ובהירה מבלי סיג עוון ואני כבר טהרתי עצמי מחטאתי כי עשיתי תשובה עליה.

מצודת ציון

"זכיתי" - מלשון זך ונקי.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבן ואבן" - העושה שני אבני משקל, גדולה וקטנה, מראה את הגדולה ושוקל בקטנה, הנה תועבת ה' גם שניהם, כי גם הגדולה עשויה רק לרמות ולא לשקול בה.

מצודת ציון

"איפה" - שם מידה בת ג' סאים.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם במעלליו וגו'" - ר"ל, גם הנער בשנים, אף בעת יעשה מעלליו מדעת עצמו לא ממצוות אנשים מלומדה, מ"מ יוכל הוא להתנכר ולהביא ספק בלבות בני אדם אם פעלו זך וישר, כי כקטן כגדול עלולים הם לרמות ולהתנכר במעשיו לבל יכירו בו האמת.

מצודת ציון

"במעלליו" - במעשיו, כמו (איכה א): "אשר עולל לי".

"יתנכר" - מלשון נכר וזר.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אוזן שומעת" - ר"ל גוף האוזן וחוש השמע אשר היא שומעת, וכן גוף העין וחוש הראיה אשר היא רואה, הלא ה' ברא גם שניהם, הגופים והחושים. וכל פעל ה' למענהו ולעבודתו.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן תורש" - כי בעת השינה תבטל מן המלאכה.

"פקח" - פתח עיניך למעט בסגירת עינים בשינה, ואז תשבע לחם. ונאמר למשל על עסק התורה.

מצודת ציון

"תורש" - מלשון רש ועני.

"פקח" - פתח, כמו (איוב כז): "עיניו פקח".

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רע רע" - דרך הקונה חפץ לבזותו בפני המוכר, ויכפול אמריו לומר שהוא רע למען ימכרנו בזול, וכאשר יקנהו והולך לו, אז יתהלל לפאר את עצמו לומר שיודע לקנות חפצים בזול. ונאמר למשל על הקונה חכמת התורה מתוך צער ודוחק, אשר יתרעם אז על קושי הדוחק, אולם לאחר זה יתהלל בעצמו על הצער שסבל, כי לפום צערא אגרא.

מצודת ציון

"ואוזל" - ענין הליכה, כמו (איוב יד): "אזלו מים מני ים".

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יש זהב" - הנה יש בעולם די זהב והרבה פנינים, א"כ הואיל ויש הרבה מהם אין בהם חשיבות כ"כ. אבל שפתי דעת הם ככלי יקר, ר"ל ככלים העשוים מאבני יקר, שהחשיבות רב בהם מצד עצמם ומלאכת תבניתם, והמה דברים שאינם מצויים.

מצודת ציון

"פנינים" - הם מרגליות.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לקח בגדו" - לקח למשכון את בגד הערב, ולא תאשם בזה, כי מעצמו נעשה ערב בעבור הזר, והכניע עצמו בזה.

"ובעד נכריה" - כפל הדבר לומר בין ערב עבור איש בין בעבור אשה עניה סוערה.

מצודת ציון

"חבלהו" - ענין משכון, כמו (שמות כב): "אם חבל תחבל".

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ערב" - מתוק לפי האיש מאכל גזול, אבל אחרית הדבר אשר יהפך בפיו לחצץ המשברות את השינים ואינם משביעים, ר"ל עוד ירזה משמן בשרו.

מצודת ציון

"ערב" - ענין מתיקות, כמו (מלאכי ג): "וערבה לה' מנחת".

"חצץ" - אבנים דקים, כמו (איכה ג): "ויגרס בחצץ שני".

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחשבות בעצה" - מחשבות הנעשים בעצת יועצים תכון ותתקיים. ואם תלחם במי, עשה מלחמה בהתחכמות רב, כי בודאי גם שכנגדך הרבה מחשבות בעצה, ולזה מהצורך להתחכם ביותר.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גולה סוד וגו'" - לא תתערב להתחבר עם מי שטבעו לגלות הסוד ולא יוכל לעמוד על עצמו להסתיר דבר מה, ולא עם מי שהולך רכיל בכוונה מיוחדת, ולא עם מי שדברי שפתיו המה פתיות אשר בעבור הסכלות יגלה הסוד לתומו.

מצודת ציון

"ולפותה" - מלשון פתי ושוטה.

"תתערב" - מלשון תערובות.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ידעך נרו" - יכובה נשמתו בשחרות החושך. ר"ל, בבוא יום הגמול, עת תאיר נשמת הצדיק. ולפי שדימה את הנשמה לנר, דימה את הגמול לעת צורך הארת הנר.

מצודת ציון

"ידעך" - ענין ניתור וקפיצה, כמו (תהלים קיח): "דועכו כאש קוצים", והוא כבוי הנר, כי השלהבת נדחה ונקפץ מן הפתילה.

"באישון" - ענין שחרות וחושך, וכן (משלי ז): "באישון לילה".

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נחלה מבוהלת" - נחלה הבאה לאדם בראשית בבהלה ובחפזון ופתאום, עם כי ישמחו בעליה, הנה אחריתה לא תבורך, כי שלטה בה עינא בישא ואין בה סימן ברכה.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשלמה רע" - למי שפשע נגדי לבל יוסיף עוד מי לפשוע בי.

"קוה" - אך קוה אל ה' והוא יושיע לך מיד הבאים לפשוע בך.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבן ואבן" - אבן משקל גדולה וקטנה, מראה את הגדולה ושוקל בקטנה,

"ומאזני" - מאזנים העשוים לרמות בהם לשקול בפחות, לא טוב בעיני ה'. וכפל הדבר במ"ש.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה'" - מדרכי כף רגלי האדם הוא מה', אבל האדם עצמו מה יבין דרכו? ר"ל, לא ידע כלל, כמו (שמות יז): "ונחנו מה".

מצודת ציון

"מצעדי" - מדרך הרגל, כמו (שמואל ב ו): "ויהי כי צעדו".

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוקש אדם" - מכשול מוקש עבירה משחית קדושת האדם. ותקנתו, לבקר אחר נדרים ולזבוח לה' לבקש על נפשו.

מצודת ציון

"ילע" - ענין השחתה ובלבול, כמו (איוב ו): "על כן דברי לעו".

"לבקר" - ענין דרישה וחפוש, כמו (ויקרא יג): "לא יבקר".

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מזרה" - מלך חכם דרכו לפזר את הרשעים לבל יהיו בחבורה אחת להמתיק עצת רשע, ומשיב להם גמול מידה במידה כאופן המתגלגל ושב למקומו, כן ישוב הגמול אל המעשה למען ייווסרו.

מצודת ציון

"מזרה" - ענין פיזור, כמו (ירמיהו לח): "מזרה ישראל יקבצנו".

"אופן" - גלגל.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נר ה'" - כמו שדרך האדם לחפש בחושך ע"י הנר, כן חופש ה' כל מחשבות חדרי בטן ע"י נשמת האדם, כי היא יודעת הכל ומעידה עליו בדין.

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חסד ואמת" אשר יעשה המלך הם שומרים אותו, כי בזה מרובים אוהביו ושומרים נפשו.

"וסעד" - בחסד שעשה, תמך כסא מלכותו, לעמוד על עמדו.

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תפארת" - כמו שכח הבחורים הוא להם לתפארת, כן שיבת הזקנים היא להם להדר.

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חבורות פצע" - החבורות ופצעים הם המזככים באיש רע להעביר ממנו עכירת העוון, כי באלה יקבל הגמול ותלך העוון.

"ומכות" - גם מכות בחדרי בטן יזככו העוון.

מצודת ציון

"תמרוק" - ענין זכוך ובהירות, כמו (ירמיהו מו): "מרקו הרמחים".