עם טעמים:
מַ֭חֲשָׁבוֹת בְּעֵצָ֣ה תִכּ֑וֹן וּ֝בְתַחְבֻּל֗וֹת עֲשֵׂ֣ה מִלְחָמָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"מחשבות בעצה תכון". הנה המחשבות המקבילות לאדם אשר בעבורם הוא נבוך בענינם הנה העצה שלימה שתתישב לו בזה תכין לו המחשבה הצודקת וזה יהי' בשיקבץ כל אלו המחשבו' ויברור הצודק מהבלתי צודק בחקיר' שלימ' וביישוב רב ואם יקרה שם שתי מחשבו' מקבילות הלחם בתחבולות על המחשב' המרחיק' האד' משלמותו ובזה תמלט מהמבוכה באל' העניני' הגדולי' אשר יביאו המחשבו' המקבילו' הנופלו' בהם להתבלב' בענינם או ירצ' בז' על דבר המחשבות המביאו' לאדם לחטא עשה מלחמ' עמה' בעצה אשר תבין ובתחבולו' בדרך שתכניע אותם המחשבו' הרעו':
(משלי כ יח): "מחשבות בעצה תכון" - נכון הדבר שיחשוב האדם במעשהו לפני הפועל, ושיוועץ במחשבתו עם אחרים - ואז תכון מחשבתו ותכשר ותצלח לפועל.
אמנם, לא יסמוך על העניין בלא הקדמת מחשבות ליבו, כאשר אמרו ז"ל (א"ב דבן סירא): "שיתין מלכין יהון לך, ומלכא דנפשך לא תשבק", כי האדם יטרח לחשוב במחשבה במעשיו יותר מאשר יטרחו אחרים לחקור עליהם.
אמנם, יבחן מחשבתו בעצת אחרים, כי השגת שכל האדם קצרה, ואולי ישגה ונעלם ממנו דבר, ומה ששגה יבינו לו, ויחכם עוד לחשוב בעניין ההוא.
גם, פעמים רבות חפצו במעשים יעצם עיני שכלו - ויודיעוהו בהיוועצם עמהם.
"ובתחבולות עשה מלחמה" - המלחמה צריכה מחשבה ועצה ותחבולות לראות הנולד, ולחשוב: אם יערימו סוד האויבים על דרך כזאת וכזאת, נתחכם להם על דרך זאת, ונקדים עניינים וצדדין, ונכין לנו הדרך מעתה, שתהיה היכולת בידינו בעת ההיא להתחכם להם בדרך זאת.
על כן, לא תעשה מלחמה בלתי בהיות אתך נבונים יודעי תחבולות.
"מחשבות בעצה" - מחשבות הנעשים בעצת יועצים תכון ותתקיים. ואם תלחם במי, עשה מלחמה בהתחכמות רב, כי בודאי גם שכנגדך הרבה מחשבות בעצה, ולזה מהצורך להתחכם ביותר.
"מחשבות בעצה תכון ובתחבולות עשה מלחמה", כבר בארנו זה למעלה (י"ב י"ד) שכל המון המחשבות שיחשוב האדם על צדדי האפשר נקראו מחשבות, והם כזרם מים שוטף, ועת יבחר אחד מבין חלקי האפשר לעשות כפי התכלית נקרא עצה, ואז יש כן ובסיס להמחשבות ואינם שטים עוד על כנפי רוח, ועז"א "מחשבות בעצה תכון", וצריך עצה אחת, אמנם "במלחמה צריך תחבולות", שהוא קישור עצות רבות, כי גם הלוחם כנגדו י"ל עצות, ושם בארנו שלכן במלחמה טוב יועצים רבים כדי שייעצו כמה עצות על כל הצדדים שיפנה האויב, וכבר בארנו למעלה (ט"ו כ"ב) מ"ש הפר מחשבות באין סוד וברוב יועצים תקום, שאם לא ישמרו עצה בסוד לא תבא אל התכלית, ואז צריך ג"כ רב יועצים כדי שייעצו גם על אופן שתתקלקל העצה ע"י גילוי הסוד, ולכן אמר פה:
