קטגוריה:משלי כ כג

פסוק דומה כבר נזכר בפרק זה, (משלי כ י): "אֶבֶן וָאֶבֶן, אֵיפָה וְאֵיפָה - תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם"*: הפסוק הקודם דיבר על אבן למדידת משקל ועל איפה למדידת נפח, והפסוק שלנו מדבר על אבן למדידת משקל ועל המאזניים ששוקלים בהם. מדוע היה צורך לחזור על הרעיון? כמה תשובות:

1. החזרה נועדה לחבר את הפסוק שלנו לפסוק הקודם: "אם עשה לך אדם רע במסחר, שהונה אותך ומכר לך סחורה מזוייפת, אל תאמר לשלם לו במעות מזוייפות כמו שעשה הוא שבזה יוחזר הפסדך... רק קוה אל ה' והוא יושע לך וימלא חסרונך. ומביא על זה משלו: אם מכר לך במשקל מזוייף ע"י אבן ואבן, ותרצה אתה למכור לו בחזרה במאזני מרמה, דע שהאבן ואבן הם תועבת ה', והשילום במאזני מרמה גם-כן לא טוב, כי ה' הזהיר על זה בכל האופנים, וכמו שאמר כן למעלה אבן ואבן, איפה ואיפה, תועבת ה' גם שניהם" (מלבי"ם).

2. הפסוק שלנו הוא משל ליחסים בין אנשים או בין האדם לנפשו:

• "תועבת ה' אבן ואבן, ר"ל אם יהיו במדותיך משקלים מתחלפים, לנהג עם קצת האנשים בתכונה אחת ועם קצתם בתכונה אחרת. אך ראוי שתנהג עם כלם בתכונה אחת, והיא בקשת הטוב והיושר והשלימות. ולזה אין ראוי שתהיה תשוקתך להרע לקצתם ולהטיב לקצתם, אך תהיה מגמת פניך להטיב לכלם, ובזה תלך בדרכי השם יתברך. ולזאת הסבה ג"כ לא טוב בעיני הש"י לשקול במאזני מרמה, שישימו המשקלים שישקלו בהם מתחלפים" (רלב"ג).
• "אבן ואבן - שפוסח על שתי הסעיפים: אבן שלמה וצדק של הקדושה מצד אחד, ואבן נגף וצור מכשול של הקליפה מצד אחר" (רמ"ד וואלי).