יֵשׁ זָהָבזהב נמצא, קל יחסית להשיג אותווְרָב פְּנִינִיםפנינים יש הרבה, קל יחסית להשיג אותן; ולעומת זאת -, וּכְלִייש כלי אחד ויחיד שהוא הכי -יְקָרחשוב ובעל ערך
להרחבה - שִׂפְתֵי דָעַתכלומר, הדעת חשובה ויקרה מכל
"יש זהב". ולזה אמר כי "יש" בשאר הקנינים קנינים חמודים כמו "זהב ורב פנינים", אך אין בהם "כלי יקר" כמו "שפתי דעת", כי שאר הקנינים יחשבו מצד יתרון ערכם, ואין הענין כן בשפתי דעת, כי הם טובים על כל הענינים, והם המישרים תכלית ההישרה למצוא דברי חפץ, כי בזה האופן יקובצו לאדם דעות זולתו. ואפשר שיהיה הרצון בזה, כי המשיג קצת המושכלות שהם הצעה לו, אז יהלל על כל הקנינים המושכל אשר היה מגנה אותו קודם זה, וידמה שההלול הזה הוא מה שיאמר יש זהב ורב פנינים, אך כלי יקר הוא שפתי דעת, כי הם יביאו לקנין דבר נחמד מזהב ומפז רב:
"יש זהב" - הנה יש בעולם די זהב והרבה פנינים, א"כ הואיל ויש הרבה מהם אין בהם חשיבות כ"כ. אבל שפתי דעת הם ככלי יקר, ר"ל ככלים העשוים מאבני יקר, שהחשיבות רב בהם מצד עצמם ומלאכת תבניתם, והמה דברים שאינם מצויים.
"יש זהב", כי הקנין הזה שקנה ע"י יגיעתו שהוא שפתי דעת (שגדר הדעת הוא שיהיה לו מן החכמה ידיעה ברורה כדבר שהשיג במוחשים שעליו רמז למעלה במ"ש עין רואה ואזן שומעת עשה ה' כנ"ל, וע"י שיפקח עיניו ישיג שפתי דעת היינו ידיעה ברורה שזה הדעת, ושיהיה רגיל אצלו מן השפה ולחוץ, שמבואר תמיד שהשפתים מרמזים על הדעת) הנה שפתי דעת הוא כלי יקר מאד שאין כמוהו בעולם, כי אם קנה ונתן במחיר זהב ופנינים אין זה יקר כ"כ, כי "יש זהב" הרבה במציאות "ויש רב פנינים", והם הרבה בעולם, אבל שפתי דעת הם "כלי יקר" הבלתי מצוי כלל:
