ביאור:משלי כד ה
משלי כד ה: "גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ -"
תרגום מצודות: גבר חכם עומד בעוז (בחוזק) בדבר יראת ה'; ואיש בעל דעת, העדיף מחכם, הוא מאמץ (מחזק) כח בהוראה, ומוסיף והולך -
תרגום ויקיטקסט: גבר חכם יודע שצריך להיות תמיד בעוז (בכושר גופני), ואיש דעת יודע שצריך תמיד לאמץ כוח (להגדיל את הכושר).
/ גיבור שהוא גם חכם מרבה את העוז, עוצמת ההגנה של הצבא; ואיש דעת מאמץ את כוח ההתקפה של הצבא -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד ה.
דקויות
[עריכה]מה המסר בפסוק?
[עריכה]1. הפסוק מלמד על חשיבות העוז והכוח הפיסיים. איש חכם יודע שחשוב תמיד להיות בעוז ואיש דעת יודע שחשוב תמיד לאמץ כוח, לשמור ולהגביר את הכושר הגופני והצבאי של הפרט ושל המדינה, גם כשנראה שאנחנו חזקים יותר מהאויב, כדברי חז"ל "איזהו חכם - הרואה את הנולד". פירוש זה מתאים ל(משלי כ כט): "תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה"*.
2. הפסוק מלמד על חשיבות החכמה והדעת בשמירה על הביטחון. כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני של החיילים אלא גם בשיפור ההשכלה שלהם, כי גיבור שהוא גם חכם נמצא תמיד בעוז, חזק ובטוח יותר מגיבור שאינו חכם, ואיש שיש לו דעת מצליח לאמץ את כוחותיו למתקפה יותר מאיש שאין לו דעת. פירוש זה מתאים לפסוק 6, הבא בבירור להדגיש את חשיבות התחבולות בעשיית מלחמה.
מה ההבדל בין חצאי הפסוק?
[עריכה]1. עוז הוא בדרך-כלל כוח הגנתי. החצי הראשון של הפסוק עוסק בהגנה והחצי השני עוסק בהתקפה - החכמה חשובה כדי לשמור על בטחון שוטף, והדעת חשובה כדי להצליח במבצעים צבאיים.
2. החצי הראשון עסק בשמירה על הכושר והישארות בעוז, והחצי השני עוסק בהגדלת הכושר - מְאַמֵּץ כוח (מצודות).
3. החצי הראשון עוסק בעוז של החכם עצמו, והחצי השני עוסק ביכולתו של איש דעת לאמץ את כוחם של אנשים אחרים: "החכם... איש דעת גדול ממנו, כי הוא מאמץ כוח האנשים [גם] אם אינם בעלי כוח וגבורה..." (ר' יונה).
משל ונמשל
[עריכה]כמה מפרשים פירשו את הפסוק כמשל על מלחמה נפשית או שכלית:
- "החכם... יש לו עוז במה יגבר על אויבי הנפש" (מלבי"ם).
- "בעל דעת, העדיף מחכם, הוא מאמץ כוח בהוראה, ומוסיף והולך" (מצודת דוד).
- "במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה" (רב אחא ברבי חנינא בשם רב אסי בשם רבי יוחנן, תלמוד בבלי סנהדרין מב.). כלומר, כדי לנצח במאבק שכלי, האדם צריך לזכור "חבילות" של נתונים, שיוכל לשלוף ולצטט בעת הצורך.
הקבלות
[עריכה]עוד על חכמה וגבורה, ב(משלי כא כב): "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה"*.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/24-05