ביאור:תהלים פט
(הופנה מהדף A2689)
קיצור דרך: a2689
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ (מהדורות נוספות של תהלים פט)
א מַשְׂכִּיל מזמור שמלמד מוסר השכל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי:
- ב חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם לעולם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי.
- ג כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה החסד של ה' יהיה בנוי ביציבות לעולם, שָׁמַיִם תָּכִן בשמים, שיהיו קיימים לעד, קבעת את אֱמוּנָתְךָ בָהֶם.
- ד "כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי עם המלך שבחרתי לישראל, נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי.
- ה עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ, וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ", סֶלָה.
| ציטוט המילה "תבור" מפסוק יג - כתובת בבית תבור בירושלים |
- ו וְיוֹדוּ מודים לך על פלאך שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה, אַף אֱמוּנָתְךָ וגם יודו על נאמנותך בִּקְהַל קְדֹשִׁים בקרב המלאכים.
- ז כִּי מִי בַשַּׁחַק בשמים יַעֲרֹךְ ישווה לַיהוָה, יִדְמֶה לַיהוָה בִּבְנֵי אֵלִים.
- ח אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה בקהל קדושים רבים, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו.
- ט יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין בלתי מנוצח יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ ומי נאמן כמוך ב- סְבִיבוֹתֶיךָ.
- י אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא בהנשא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם משקיט אותם.
- יא אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל כפצוע, הרוג רָהַב כינוי ל"שר הים", בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ בזרועך החזקה פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ.
- יב לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם.
- יג צָפוֹן וְיָמִין דרום
להרחבה אַתָּה בְרָאתָם, תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ. - יד לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ.
- טו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ.
- טז אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה היודעים את התרועה הראויה להריע לך, כלומר שזכו להמליך אותך עליהם, יְהוָה - בְּאוֹר פָּנֶיךָ הם זכו שתאיר את פניך אליהם יְהַלֵּכוּן.
- יז בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ הם מנצחים.
- יח כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ העוז שלהם אָתָּה, וּבִרְצֹנְךָ (תרים) תָּרוּם קַרְנֵנוּ הקרן שלנו מתרוממת, אנו מנצחים.
- יט כִּי לַיהוָה אכן לה' אנו קוראים "מָגִנֵּנוּ", וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל "מַלְכֵּנוּ".
- כ אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן בנבואה לַחֲסִידֶיךָ, וַתֹּאמֶר: "שִׁוִּיתִי עֵזֶר שמתי גבורה עַל גִּבּוֹר, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם מעל העם, המלכתי אותו.
- כא מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי, בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו.
- כב אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ תהיה תמיד מוכנה לבא לעזרתו, אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ.
- כג לֹא יַשִּׁיא יחריב (מלשון שואה) אוֹיֵב בּוֹ, וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ.
- כד וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו, וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף ואת משנאיו אפיל במלחמה.
- כה וֶאֶמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ, וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ.
- כו וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ את שליטתו, וּבַנְּהָרוֹת יְמִינוֹ.
- כז הוּא יִקְרָאֵנִי 'אָבִי אָתָּה, אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי'.
- כח אַף אָנִי בְּכוֹר כמו בן בכור שאביו נותן לו אחריות על נחלתו אֶתְּנֵהוּ, עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ.
- כט לְעוֹלָם (אשמור) אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי, וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ.
- ל וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ, וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם לתקופת ארוכה כמו זמן קיומם של השמים.
- לא אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי, וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן.
- לב אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ, וּמִצְוֺתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ.
- לג וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט אעניש אותם במכות על ידי מקל פִּשְׁעָם, וּבִנְגָעִים עֲוֺנָם.
- לד וְחַסְדִּי אבל את חסדי (הבטחתי לשמור עליו) לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ, וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי.
- לה לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי, וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה.
- לו אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי בי עצמי, קדוש ישראל: אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב.
- לז זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה, וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ כל עוד שהשמש קיימת נֶגְדִּי.
- לח כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם שנכון וקיים לעולם, וְעֵד בַּשַּׁחַק והירח הנמצא בשמים משמש כעד נֶאֱמָן", סֶלָה.
- לט וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס, הִתְעַבַּרְתָּ עִם התנהגת בכעס מְשִׁיחֶךָ.
- מ נֵאַרְתָּה הרחקת בְּרִית עַבְדֶּךָ, חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ את כיתרו.
- מא פָּרַצְתָּ כָל גְּדֵרֹתָיו, שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּה להרס.
- מב שַׁסֻּהוּ בזזו אותו כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ, הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנָיו.
- מג הֲרִימוֹתָ יְמִין צָרָיו, הִשְׂמַחְתָּ כָּל אוֹיְבָיו.
- מד אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ את חרבו הקשה, וְלֹא הֲקֵימֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה.
- מה הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ את זוהרו, וְכִסְאוֹ - לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה הפלת.
- מו הִקְצַרְתָּ קיצרת יְמֵי עֲלוּמָיו, הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה, סֶלָה.
- מז עַד מָה יְהוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ חֲמָתֶךָ.
- מח זְכָר אֲנִי - מֶה חָלֶד כמה שנות חיי? עַל מַה שָּׁוְא לאיזו סיבה בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם?
- מט מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת? יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל מהמוות (כלומר, בסוף כולם מתים ואם כן, מה תכלית החיים)? סֶלָה.
- נ אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי, נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶךָ.
- נא זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ, שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כיצד אני נושא בחיקי כָּל רַבִּים עַמִּים את כל החרפה שחרפו אותי עמים גדולים.
- נב אֲשֶׁר חֵרְפוּ זכור את החרפה אשר חרפו אותי אוֹיְבֶיךָ יְהוָה, אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ את דרכי משיחך (את דוד המלך והדרכים בהם הוא מושל על ישראל).
- נג בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
