ביאור:תהלים לז
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
מהדורות נוספות של תהלים: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא
א לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. ב כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ, וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן. ג בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. ד וְהִתְעַנַּג עַל יְהוָה, וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. ה גּוֹל עַל יְהוָה דַּרְכֶּךָ, וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה. ו וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. ז דּוֹם לַיהוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת. ח הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה, אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ. ט כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן, וְקֹוֵי יְהוָה הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ. י וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ. יא וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם. יב זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק, וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו. יג אֲדֹנָי יִשְׂחַק לוֹ, כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ. יד חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן, לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ. טו חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה. טז טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק, מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים. יז כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה, וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה. יח יוֹדֵעַ יְהוָה יְמֵי תְמִימִם, וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה. יט לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה, וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ. כ כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְהוָה כִּיקַר כָּרִים, כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ. כא לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. כב כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ, וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵתוּ. כג מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ. כד כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל, כִּי יְהוָה סוֹמֵךְ יָדוֹ. כה נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. כו כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה, וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה. כז סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב וּשְׁכֹן לְעוֹלָם. כח כִּי יְהוָה אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ, וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת. כט צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. ל פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה, וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט. לא תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ, לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו. לב צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק, וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ. לג יְהוָה לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ, וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ. לד קַוֵּה אֶל יְהוָה וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ, בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. לה רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ, וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן. לו וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ, וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא. לז שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם. לח וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו, אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה. לט וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהוָה, מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה. מ וַיַּעְזְרֵם יְהוָה וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם, כִּי חָסוּ בוֹ.
ביאורי פסוקים
הרף מאף, ועזוב חמה; אל תתחר אך להרע
מאמר מאת מלבי"ם, שפורסם לראשונה באתר הניווט בתנך.
אם אתם בעלי הזכויות על המאמר, אנא שקלו לפרסם אותו כאן, תחת רשיון לשימוש חופשי.
כך תעבירו את המאמר מרשות שאינה שלכם לרשות שהיא שלכם.
הצדיק ממשיך להלוות למרות שלא מחזירים לו
(תהלים לז כא): "לוה רשע ולא ישלם, וצדיק חונן ונותן"
צדיק הוא הנותן לכל אחד את המגיע לו.
כשאדם רשע לווה ממנו ואינו משלם , כמובן לא מגיע לו לקבל הלוואה נוספת.
אבל יש אנשים אחרים, שאינם רשעים, ולהם עדיין מגיע לקבל הלוואה.
ולכן צדיק חונן ונותן - ממשיך להלוות (לאחרים) למרות שהיו כמה לווים רשעים שלא החזירו לו.
רעיון דומה נמצא בפסוק וצדיק יתן ולא יחשך .
כל רשע הוא לווה שאינו משלם
כתוב (יחזקאל יח כג): "החפץ אחפץ מות רשע , נאם ד' ה'?! הלוא בשובו מדרכיו וחיה!"ה' לא רוצה שהרשע ימות אלא שיחזור בתשובה.
לנו קשה לפעמים להבין מדוע, והרי הרשעים גורמים כל-כך הרבה נזק, למה שלא פשוט ימותו וזהו?
הפסוק שלנו, "לווה רשע ולא ישלם", יכול לעזור לנו להבין: אם הלווינו למישהו כסף והוא לא החזיר, אנחנו לא רוצים שימות, כי אם ימות החוב יילך לאיבוד; אנחנו מתפללים שהוא יחיה הרבה שנים כדי שיוכל להחזיר את החוב.
כל רשע הוא, מבחינה מסויימת, לווה שאינו משלם: הוא לווה כוחות וכישרונות מסויימים מה', ומשתמש בהם בניגוד למטרה שלשמה נבראו.
כל עוד הרשע בחיים, יש תקוה שהוא יחזור בתשובה וישתמש בכוחות הללו למטרתם המקורית, וכך "יחזיר את החוב" לה', ולכן ה' אינו רוצה שהרשע ימות אלא שיחיה ויחזור בתשובה.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-08.

