ביאור:תהלים כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: a2627

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך

תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים כז)


א לְדָוִד:

יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי ← הוא הנותן לי אור והצלחה - מִמִּי אִירָא? יְהוָה מָעוֹז חַיַּי ← הוא המבצר שמגן על חיי - מִמִּי אֶפְחָד?
ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי ← האנשים שהיו לאויבים שלי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה ← יחנו אויבי מסביבי כמחנה צבאי - לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה - בְּזֹאת ← בכך ש"ה' מָעוֹז חַיַּי" אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ← כדי שאוכל לראות את יופיו של יְהוָה, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי ← אני מבקש שה' יחביא אותי בְּסֻכֹּה ← בסוכתו, במקום נסתר בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר ← במקום מסתור הנמצא ב- אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי ← ישים אותי על סלע גבוה (משם אוכל לנצח את אויבי).
ו וְעַתָּה ← לאחר שה' רוממני לצור יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה ← קורבנות המלווים בתרועת חצוצרות, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָה.
ז שְׁמַע יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא ← אשר אקרא, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח לְךָ אָמַר לִבִּי: "בַּקְּשׁוּ פָנָי ← בתוך ליבי אני שומע את ה' כביכול מבקש: בואו לראות את פני, בואו עימדו לפני בבית המקדש", אֶת פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.
ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף ← תדחה בכעס את עַבְדֶּךָ, עֶזְרָתִי הָיִיתָ, אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וַיהוָה יַאַסְפֵנִי.
יא הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי ← ותדריך אותי בְּאֹרַח מִישׁוֹר ← בדרך ישרה, לְמַעַן שׁוֹרְרָי ← שאנצל מאויבי.
יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי ← בכעסם של אויבי (אל תיתן לאויבי לעשות בי כפי רצונם), כִּי קָמוּ בִי ← להעיד כנגדי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס ← ועד המעיד את עדותו ברשעות.
יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי ← אם לא הייתי בוטח לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים ← בארץ החיים, בעולם הזה - אז... (סוף המשפט איננו כתוב, אך מובן מאליו) הייתי אובד.
יד קַוֵּה ← פנה אֶל יְהוָה, חֲזַק ← הייה חזק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ ← ויהיה ליבך אמיץ, וְקַוֵּה אֶל יְהוָה.

ביאורי פסוקים


הערות

  • במילה "לוּלֵא" בפסוק יג מסומנות נקודות מעל המילה, ובחלק מהנוסחאות גם מתחת למילה. כאן הורדנו אותן מכיוון שהפונטים במחשב לא מציגים אותן. המשמעות המקובלת היא שהמילה כביכול סומנה להימחק. יתכן שבפסוק זה היא רומזת לכך שהפסוק הוא משפט חסר - הסוף שלו לא נכתב, ויש להבין אותו מתוך ההקשר. ויש שדרשו, שיש לקרוא את המילה בהיפוך אותיות, "אלול", רמז לכך שיש לקרוא את הפרק בחודש אלול.