לדלג לתוכן

משנה אהלות י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אהלות פרק י', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר טהרותמסכת אהלותפרק עשירי ("ארובה שהיא")>>

פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

משנה אמשנה במשנה ג •  משנה ד •  משנה ה • משנה ו • משנה ז • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


ארובה שהיא בתוך הבית ויש בה פותח טפח, טומאה בבית, כנגד ארובה טהור.

טומאה כנגד ארובה, הבית טהור.

הטומאה בין בבית ובין כנגד ארובה, נתן את רגלו מלמעלן, עירב את הטומאה.

מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה, הבית טמא, וכנגד הטומאה טמא.

אין בארובה פותח טפח, טומאה בבית, כנגד ארובה טהור.

טומאה כנגד ארובה, הבית טהור.

הטומאה בבית, נתן את רגלו מלמעלן, טהור.

הטומאה כנגד ארובה, נתן את רגלו מלמעלן, רבי מאיר מטמא.

וחכמים אומרים, אם טומאה קדמה את רגלו, טמא.

ואם רגלו קדמה את הטומאה, טהור.

רבי שמעון אומר, שתי רגלים זו על גב זו שקדמו את הטומאה, משך הראשון את רגלו ונמצא רגלו של שני שם, טהור, מפני שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה.

מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה, הבית טמא, וכנגד הטומאה טמא, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, הבית טמא, כנגד הטומאה טהור.

רבי יוסי אומר, אם יש בטומאה כדי שתחלק ותטמא את הבית ותטמא כנגד הטומאה, טמא.

ואם לאו, הבית טמא, כנגד הטומאה טהור.

ארובות זו על גב זו ויש בהן פותח טפח, טומאה בבית, כנגד ארובות טהור.

טומאה כנגד ארובות, הבית טהור.

הטומאה בין בבית בין כנגד ארובות, נתן דבר שהוא מקבל טמאה, בין מלמעלן בין מלמטן, הכל טמא.

ודבר שאינו מקבל טומאה, ממנו ולמטן, טמא.

ממנו ולמעלן, טהור.

אין בארובות פותח טפח, טומאה בבית, כנגד ארובות טהור.

טומאה כנגד ארובות, הבית טהור.

הטומאה בבית, נתן בין דבר שהוא מקבל טומאה בין דבר שאינו מקבל טומאה, בין מלמעלן בין מלמטן, אין טמא אלא התחתון.

הטומאה כנגד ארובות, נתן דבר שהוא מקבל טומאה, בין מלמעלן בין מלמטן, הכל טמא.

ודבר שאינו מקבל טומאה, בין מלמעלן בין מלמטן, אין טמא אלא תחתון.

ארובה שהיא בתוך הבית וקדרה נתונה תחתיה שאם תעלה אין שפתותיה נוגעות בארובה, טומאה תחתיה, בתוכה או על גבה, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.

היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה, או בבית, תחתיה והבית, טמא.

תוכה וגבה, טהור.

בתוכה או על גבה, הכל טמא.

היתה נתונה בצד האסקופה שאם תעלה היא נוגעת במשקוף פותח טפח, טומאה תחתיה, בתוכה או על גבה, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.

היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה או בבית, תחתיה והבית טמא, תוכה וגבה טהור.

בתוכה או על גבה, הכל טמא.

שאם תעלה אינה נוגעת בשקוף פותח טפח, או מודבקת בשקוף, טומאה תחתיה, אין טמא אלא תחתיה.

(א) אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת
וְיֵשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח,
טֻמְאָה בַּבַּיִת,
כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה טָהוֹר;
טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה,
הַבַּיִת טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה בֵּין בַּבַּיִת וּבֵין כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה,
נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְּמַעְלָן,
עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה.
מִקְצָת טֻמְאָה בַּבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה,
הַבַּיִת טָמֵא,
וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא:
(ב) אֵין בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח,
טֻמְאָה בַּבַּיִת,
כְּנֶגֶד אַרֻבָּה טָהוֹר;
טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה,
הַבַּיִת טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה בַּבַּיִת,
נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְּמַעְלָן,
טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה,
נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְּמַעְלָן,
רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אִם טֻמְאָה קָדְמָה אֶת רַגְלוֹ, טָמֵא;
וְאִם רַגְלוֹ קָדְמָה אֶת הַטֻּמְאָה, טָהוֹר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שְׁתֵּי רַגְלַיִם זוֹ עַל גַּב זוֹ
שֶׁקָּדְמוּ אֶת הַטֻּמְאָה,
מָשַׁךְ הָרִאשׁוֹן אֶת רַגְלוֹ
וְנִמְצָא רַגְלוֹ שֶׁל שֵׁנִי שָׁם,
טָהוֹר,
מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה רַגְלוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן אֶת הַטֻּמְאָה:
(ג) מִקְצָת טֻמְאָה בַּבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרַֻבָּה,
הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַבַּיִת טָמֵא;
כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה כְּדֵי שֶׁתֵּחָלֵק
וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת
וּתְטַמֵּא כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה,
טָמֵא;
וְאִם לָאו,
הַבַּיִת טָמֵא;
כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר:
(ד) אֲרֻבּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ
וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח,
טֻמְאָה בַּבַּיִת,
כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר;
טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת,
הַבַּיִת טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה בֵּין בַּבַּיִת בֵּין כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת,
נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה
בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן,
הַכֹּל טָמֵא.
וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה,
מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּן, טָמֵא;
מִמֶּנּוּ וּלְמַעְלָן, טָהוֹר:
(ה) אֵין בָּאֲרֻבּוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח,
טֻמְאָה בַּבַּיִת,
כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר;
טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת,
הַבַּיִת טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה בַּבַּיִת,
נָתַן
בֵּין דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה
בֵּין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה,
בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן,
אֵין טָמֵא אֶלָּא הַתַּחְתּוֹן.
הַטֻּמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת,
נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה,
בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן,
הַכֹּל טָמֵא;
וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה,
בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן,
אֵין טָמֵא אֶלָּא תַּחְתּוֹן:
(ו) אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת
וּקְדֵרָה נְתוּנָה תַּחְתֶּיהָ
שֶׁאִם תַּעֲלֶה
אֵין שִׂפְתוֹתֶיהָ נוֹגְעוֹת בָּאֲרֻבָּה,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ,
טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, אוֹ בַּבַּיִת,
תַּחֶתֶּיהָ וְהַבַּיִת, טָמֵא;
תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ, טָהוֹר.
בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ,
הַכֹּל טָמֵא:
(ז) הָיְתָה נְתוּנָה בְּצַד הָאִסְקֻפָּה,
שֶׁאִם תַּעֲלֶה
הִיא נוֹגַעַת בַּמַּשְׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ,
טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ אוֹ בַּבַּיִת,
תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא,
תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר.
בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ,
הַכֹּל טָמֵא.
שֶׁאִם תַּעֲלֶה אֵינָהּ נוֹגַעַת בַּשְּׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח,
אוֹ מְדֻבֶּקֶת בַּשְּׁקוֹף,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ,
אֵין טָמֵא אֶלָּא תַּחְתֶּיהָ:


נוסח הרמב"ם

(א) ארובה שהיא בתוך הבית, ויש בה פותח טפח -

טומאה בבית - כנגד ארובה טהור.
טומאה כנגד ארובה - הבית טהור.
הטומאה בין בבית, בין כנגד ארובה -
נתן את רגלו מלמעלן - עירב את הטומאה.
מקצת טומאה בבית, ומקצתה כנגד ארובה -
הבית - טמא,
וכנגד הטומאה - טמא.


(ב) אין בארובה פותח טפח -

טומאה בבית - כנגד ארובה טהור.
טומאה כנגד ארובה - הבית טהור.
הטומאה בבית -
נתן את רגלו מלמעלן - טהור.
הטומאה כנגד ארובה -
נתן את רגלו מלמעלן -
רבי מאיר - מטמא.
וחכמים אומרין:
אם טומאה קדמה את רגלו - טמא,
ואם רגלו קדמה את הטומאה - טהור.
רבי שמעון אומר:
שתי רגלים זו על גב זו שקדמו את הטומאה,
משך הראשון את רגלו, ונמצאת רגלו של שני שם - טהור,
מפני שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה.


(ג) מקצת הטומאה בבית, ומקצתה כנגד ארובה -

הבית - טמא,
וכנגד הטומאה - טמא,
דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר:
הבית - טמא,
וכנגד הטומאה - טהור.
רבי יוסי אומרף
אם יש בטומאה כדי שתיחלק ותטמא את הבית, ותטמא כנגד ארובה -
כנגד הטומאה - טמא,
ואם לאו -
הבית - טמא,
וכנגד הטומאה - טהור.


(ד) ארובות זו על גבי זו, ויש בהן פותח טפח -

טומאה בבית - כנגד ארובות טהור.
טומאה כנגד ארובות - הבית טהור.
הטומאה בין בבית, בין כנגד ארובות -
נתן דבר שהוא מקבל טומאה, בין מלמעלן בין מלמטן - הכל טמא.
ודבר שאינו מקבל טומאה -
ממנו ולמטן - טמא,
ממנו ולמעלן - טהור.


(ה) אין בארובות פותח טפח -

טומאה בבית - כנגד ארובות טהור.
טומאה כנגד ארובות - הבית טהור.
הטומאה בבית -
נתן בין דבר שהוא מקבל טומאה, ובין דבר שאינו מקבל טומאה,
בין מלמעלן, ובין מלמטן - אין טמא אלא התחתון.
הטומאה כנגד ארובות -
נתן דבר שהוא מקבל טומאה -
בין מלמעלן, בין מלמטן - הכל טמא.
ודבר שאינו מקבל טומאה -
בין מלמעלן, בין מלמטן - אין טמא אלא תחתון.


(ו) ארובה שהיא בתוך הבית,

וקדירה נתונה תחתיה,
שאם תעלה, ואין שפתיה נוגעות בארובה -
טומאה תחתיה, בתוכה, או על גבה - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
היתה גבוהה מן הארץ טפח -
טומאה תחתיה, או בבית -
תחתיה, והבית - טמא,
תוכה, וגבה - טהור.
בתוכה, או על גבה - הכל טהור.


(ז) היתה נתונה בצד האסקופה,

שאם תעלה, היא נוגעת בשקוף פותח טפח -
טומאה תחתיה, בתוכה, או על גבה - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
היתה גבוהה מן הארץ טפח -
טומאה תחתיה, או בבית -
תחתיה, והבית - טמא,
תוכה, וגבה - טהור.
בתוכה, או על גבה - הכל טמא.
שאם תעלה, ואינה נוגעת בשקוף בפותח טפח,
או מודבקת לשקוף -
טומאה תחתיה - אין טמא אלא תחתיה.