מלאכת שלמה על אהלות י
<< · מלאכת שלמה · על אהלות · י · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
ארובה שהיא בתוך הבית וכו'. פ"ק דסוכה דף י"ח בעי למידק מהכא דאין לבוד באמצע מדקתני כנגד ארובה טהור אלמא אין לבוד באמצע למהוי כסתום ואפילו בפחות מטפח כדתנן ברישא דאידך מתני' וכדפי' שם רעז"ל. ודחי שאני טומאה דהלכתא גמירי לה פירוש ומהלכתא לא גמרי' מידי אחרינא אלא ההוא דאתמר בה:
ועירב את הטומאה הכל טמא. גרסי'. נ"א גרסי' עירב את הטומאה בלא וי"ו ול"ג הכל טמא וכן נראה שהיא גירסת רעז"ל שפי' עירב את הטומאה והכל טמא וגם אותו שנתן רגלו. ועיין במ"ש לקמן פי"א סוף סימן ב'. ועוד נראה שצ"ל בפי' רעז"ל כך [א"ה דע כי בפי' הרע"ב דפוס ראשון (וויניצא ש"ח ש"ט) כתב בזה"ל עירב את הטומאה והכל טמא הביה וכנגד הטומאה שהזית נמשך לכאן ולכאן והנותן רגלו ג"כ טמא ע"כ והנוסחא שלפנינו הוא לפי הגהת התוי"ט. ובזה תבין דברי המחבר. ובאמת דברי הר"ב בנוסח שלפנינו תמיה דלמה פרט הבית באמרו הכל טמא דזה לא שייך אלא בטומאה כנגד ארובה ולא אמר שגם כנגד הארובה טמא בטומאה בבית וע"כ יותר מיושב הגהת המחבר דהר"ב לא הזכיר בהכל טמא לא בית ולא כנגד ארובה דידוע דהכל טמא ר"ל הבית וכנגד הארובה אלא שהוסיף להודיענו שגם הנותן רגלו טמא ומלות הבית הוא מהתחלת הדבור הסמוך.] הבית טמא וכנגד הטומאה טמא שהזית נמשך לכאן ולכאן לחומרא דהמאהיל על מקצת הזית כמאהיל על כולו כיון שהוא חתיכה אתת וכן הוא בהרא"ש ז"ל. ומלות והנותן את רגלו ג"כ טמא שבסוף פי' רעז"ל טעות הן דשייכי אבבא דלעיל דבסמוך כמ"ש כבר:
אין בארובה וכו'. ועיין בפי' הר"ש ז"ל לעיל פ"ח סימן ב':
נתן את רגלו מלמעלן טהור. ובהא אפילו ר"מ מודה כיון שאין הטומאה תחת רגלו אבל כשהטומאה תחת רגלו לא חשיב ליה ר"מ כסתום ורבנן סברי אפילו הטומאה תחת רגלו אם קדמה רגלו את הטומאה טהור כיון דנסתם קודם שבאה אבל אם קדמה הטומאה כשפשט רגלו שם נטמא קודם שנסתם הנקב ור"ש מוסיף אפילו שתי רגלים של שני אנשים וכו' אע"פ שקדמה טומאה לרגלו של שני כיון שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה טהור כיון שלא נראה הנקב פתוח דעם משיכת רגל ראשון נמצאת רגלו של שני והה"נ שתי רגליו של אדם אחד שהיה ראוי להיות טמא מחמת רגל שני שקדמה לה הטומאה ואפ"ה טהור כיון שקדמה רגלו ראשונה. הרא"ש ז"ל:
ואם רגלו קדמה את הטומאה טהור. במאהיל עצמו הוא דמטהרי רבנן משום דנסתמה ארובה מקודם ולא אתיא עליה טומאה אבל במת מודו רבנן דטמא כיון דרגלו על פי ארובה. מה"ר שמשון ז"ל:
ר' יהודה אומר דבית טמא וכנגד הטומאה טהור. דסבר ר' יהודה כיון שאין בארובה פותח טפח אין המאהיל טמא עד שיהא שיעור טומאה תחתיו דלענין זה חשיב כסתום שלא יצטרף עמו מה שאינו כנגד הארובה הרא"ש ז"ל ובתוספ' ס"ל לר' שמעון כותיה דר' יהודה:
כדי שתחלק. כגון שיש זית וחצי בבית וחצי זית תחת הארובה דאם נחלק יש שיעור לכאן ולכאן הרא"ש ז"ל. ופי' הר"ש ז"ל כדי שתתחלק שיטמא חציו האהל לאפוקי זית אחד ורובע עצמות אחד וגולגולת אחת ושדרה אחת ע"כ וכן משמע נמי מהתוספ':
טמא כנגד הטומאה ואם לאו הבית טמא וכו' גרסי'. ומצאתי שהגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וזולתו כדי שתחלק ותטמא את הבית ותטמא כנגד הארובה כנגד הטומאה טמא ואם לאו וכו':
ארובות זו על גב זו. שיש ארובה בין בית לעליה וארובה אחרת בעליה. בין מלמעלה בין מלמטה. לכאורה משמע שנתן על זו או על זו טמא כל מה שבבית ובעליה אף אם נתן על ארובה שבבית ואמרינן גוד אסיק ורואין כאילו הוא נתון על ארובה שבעליה ועירב את הטומאה ולא מיסתבר דמי עדיף משאם היתה טומאה בעליה עצמה וי"מ הכל טמא מה שתחת המאהיל ומה שלמעלה הימנו כנגד ארובה ולישנא דהכל לא משמע הכי ונראה לפרש בין מלמעלה בין מלמטה לא שנתן בזו או בזו אלא שנתן בשתיהן הלכך הכל טמא אע"פ שהטומאה בבית העליה טמאה שאין דבר טמא חוצץ וארובה העליונה שבעליה הרי נסתמה ומערבת את הטומאה. ממנו ולמטן טמא. אם נתן בשתיהן. טומאה בבית העליה טהורה. טומאה בעליה הבית טהור אם נתן בעליה ולא בבית טומאה בין בבית בין בעליה הכל טמא. ממנו ולמעלה טהור. אם נתן בבית העליה טהורה. הרא"ש ז"ל וצ"ע קצת:
הטומאה בין בבית בין כנגד ארובות הבית טהור. מלות הבית טהור לא גרסי' להו:
טומאה בבית כנגד ארובות טהור. כן צריך להיות: הכל טמא. פי' הרא"ש ז"ל דכיון דטומאה כנגד ארובה דבר טמא אינו חוצץ ורואין את הטומאה כאילו היא בעליה וארובת העליה סתומה דבנתן בשתיהן איירי כדפרי' והוא שקדמה הטומאה דאילו נתן תחלה הוי כמו רגלו קדמה את הטומאה דטהור לרבנן. אין טמא אלא תחתון. ואם נתן למעלה ולא נתן למטה העליה טמאה והטומאה נכנסת לה בפחות מפותח טפח כיון דהטומאה כנגד הארובה והבית טהור דאין הטומאה חוזרת מאהל העליה ליכנס בבית כיון דאין בארובה פותח טפח ולהכי לא תנא הכא כמו לעיל ממנו ולמטה טמא משום דהוה משמע דאם נתן בעליה ולא בבית טומאה בבית או בעליה הכל טמא כדפרישית לעיל והא ליתא דכיון דאין בארובה פותח טפח אין הטומאה יוצאה מעליה לבית ע"כ. וכל אלו הדינים בעושה ארובה אבל תקרה שנפחתה מאליה שיעורו מלא אגרוף כדתנן לקמן רפי"ג:
ארובה שהיא בתוך הבית וקדרה נתונה תחתיה. כצ"ל:
בפי' ר"ע ז"ל. שאם תעלה כנגד הארובה שפתותי' נוגעות וכו'. אמר המלקט בס' כתיבת יד ישן מצאתי כתוב שאין שפתותי' וראשון עיקר והיא היא. ומיירי שהקדרה אינה גבוהה מן הארץ טפח כדמוכח מסיפא:
טומאה בוקעת ועולה. והבית טהור וכל המאהיל עליה נמי שלא כנגד הטומאה טהור אבל כנגד הטומאה טמא דאע"ג דאין כלי חרס מיטמא מגבו היינו בשאר טומאות או במוקף צמיד פתיל או בגבוהה טפח כדקתני סיפא אבל הכא דבוקעת תוכה נמי טמא אע"ג דטומאה תחתיה וכל מה שבקדרה טמא ואפי' שלא כנגד הטומאה מטעם חבורין כדפרי' בפירקין דלעיל גבי חבית שהיא יושבת על שוליה באויר דאם היתה טומאה תחתיה בתוכה או על גבה הכל טמא מטעם חבורין והא דקתני במתני' בוקעת ועולה דמשמע כנגד הטומאה טמא שלא כנגד הטומאה טהור היינו דווקא במה שחוץ לקדרה. הר"ש ז"ל:
תחתיה והבית טמא. אע"פ שאם תעלה אינה נוגעת בארובה כיון דיכולה לקבל מעזיבה רכה טומאה יוצאה מזה לזה כדאמרינן לעיל גבי סככות. הר"ש והרא"ש ז"ל:
תוכה וגבה טהור. אע"ג דתנן בפירקין דלעיל גבי חבית או גבוהה מן הארץ טפח טומאה תחתיה הכל טמא שאני התם דיושבת באויר אבל הכא דבבית כנגד ארובה מצלת עם דפנות אהלים כדפרישית בפירקין דלעיל ובהדיא תניא נמי הכי בתוספתא. הר"ש והרא"ש ז"ל:
בתוכה או על גבה הכל טמא. הרמב"ם ז"ל גריס הכל טהור ופי' שר"ל הבית כולו טהור לפי שהטומאה כנגד הארובה וכן תחת הקדרה טהור לפי שהוא אהל להיותה גבוהה טפח אמנם יטמא כנגד הטומאה עד לרקיע והראב"ד ז"ל השיגו בפט"ז מהלכות טומאת מת וכתב שם מהרי"ק ז"ל דכן מוכיח בתוספתא כפירושו וכגירסתו של הרמב"ם ז"ל שאמרו בה כנגדו עד לרקיע טמא משמע שהשאר טהור ומ"מ קשה שמאחר שאפילו כלי גללים נעשין אהלים לטמא אבל לא לטהר לא עדיפא קדרה מינייהו וצ"ע ע"כ:
תוכה וגבה טהור. דנצולת עם דופן הבית כדתנן לעיל ספ"ה כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ שמצלת כשאינה מופלגת מן הכותל טפח. הרא"ש ז"ל:
בתוכה או על גבה הכל טמא. פי' הבית טמא מפני שהיא נוגעת במשקוף טפח וכן תחתיה טמא מפני שהטומאה יוצאה לתחתי' מן הבית שהכל אהל אחד: