ביאור:בראשית כט ז
בראשית כט ז: "וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט ז.
לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה
[עריכה]לא נאמר באיזו שעה יעקב בא לבאר. אולם מדבריו "הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל" ניתן להבין שמדובר בשעות הבוקר, לפני הצהריים.
מה אמר להם יעקב?
[עריכה]השקו את הצאן, לכו ורעו.
- בבוקר הטל יורד על הצמחים, ואם הצאן יאכל בבוקר מוקדם, לפני חום היום, הצאן יקבל מים ולא יהיה צמא.
- אם הצאן יאכל בבוקר הוא יעלה גרה במשך היום בצל.
מה יעקב רצה?
[עריכה]רק לפני רגע יעקב שמע מהרועים: "וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹאּן", אולם יעקב עדיין לא ראה שהיא יפה.
- יעקב רצה לפגוש אותה לבד.
- יעקב לא רצה שהם יגידו לה שהוא חיפש את אביה.
- רחל היתה מגיעה בכל מקרה לפני שהם היו גומרים להשקות את הצאן, אבל יעקב רצה שהרועים יהיו עסוקים.
- יעקב רצה להראות שהוא לוקח מנהיגות ופיקוד על הרועים שבעתיד יעבדו בשבילו.
- יעקב התחיל להתכונן להסיר את האבן לבדו - הוא כנראה הבין שהוא יהיה מסוגל לדחוף ולגלגל את האבן בכוחות עצמו.
- יעקב רצה שרחל תסיים מהר עם השקיית הצאן ותהיה חופשיה לדבר איתו או לרוץ לביתה.
- יעקב הבין שרחל אינה נשואה או אפילו מאורסת - הוא רצה שהיא תקבל רושם ראשוני טוב עליו.
- רבקה נבחרה כי היא השקתה את גמליו של עבד אברהם, יעקב רצה להיבחר בזכות כך שהוא ישקה את צאן לבן ויקל את העבודה על רחל.