איוב יב
קיצור דרך: t2712
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
יב א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
ב אׇ֭מְנָם כִּ֣י אַתֶּם־עָ֑ם
וְ֝עִמָּכֶ֗ם תָּמ֥וּת חׇכְמָֽה׃
ג גַּם־לִ֤י לֵבָ֨ב ׀ כְּֽמוֹכֶ֗ם
לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם
וְאֶת־מִי־אֵ֥ין כְּמוֹ־אֵֽלֶּה׃
ד שְׂחֹ֤ק לְרֵעֵ֨הוּ ׀ אֶהְיֶ֗ה
קֹרֵ֣א לֶ֭אֱלוֹהַּ וַֽיַּעֲנֵ֑הוּ
שְׂ֝ח֗וֹק צַדִּ֥יק תָּמִֽים׃
ה לַפִּ֣יד בּ֭וּז לְעַשְׁתּ֣וּת שַׁאֲנָ֑ן
נָ֝כ֗וֹן לְמ֣וֹעֲדֵי רָֽגֶל׃
ו יִשְׁלָ֤יוּ אֹהָלִ֨ים ׀ לְשֹׁ֥דְﬞדִ֗ים
וּֽ֭בַטֻּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל
לַאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃
ז וְֽאוּלָ֗ם שְׁאַל־נָ֣א בְהֵמ֣וֹת וְתֹרֶ֑ךָּ
וְע֥וֹף הַ֝שָּׁמַ֗יִם וְיַגֶּד־לָֽךְ׃
ח א֤וֹ שִׂ֣יחַ לָאָ֣רֶץ וְתֹרֶ֑ךָּ
וִיסַפְּר֥וּ לְ֝ךָ֗ דְּגֵ֣י הַיָּֽם׃
ט מִ֭י לֹא־יָדַ֣ע בְּכׇל־אֵ֑לֶּה
כִּ֥י יַד־יְ֝הֹוָ֗ה עָ֣שְׂתָה זֹּֽאת׃
י אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ נֶ֣פֶשׁ כׇּל־חָ֑י
וְ֝ר֗וּחַ כׇּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃
יא הֲלֹא־אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן
וְ֝חֵ֗ךְ אֹ֣כֶל יִטְעַם־לֽוֹ׃
יב בִּישִׁישִׁ֥ים חׇכְמָ֑ה
וְאֹ֖רֶךְ יָמִ֣ים תְּבוּנָֽה׃
יג עִ֭מּוֹ חׇכְמָ֣ה וּגְבוּרָ֑ה
ל֗֝וֹ עֵצָ֥ה וּתְבוּנָֽה׃
יד הֵ֣ן יַ֭הֲרוֹס וְלֹ֣א יִבָּנֶ֑ה
יִסְגֹּ֥ר עַל־אִ֗֝ישׁ וְלֹ֣א יִפָּתֵֽחַ׃
טו הֵ֤ן יַעְצֹ֣ר בַּמַּ֣יִם וְיִבָ֑שׁוּ
וִ֝ישַׁלְּחֵ֗ם וְיַ֖הַפְכוּ־אָֽרֶץ׃
טז עִ֭מּוֹ עֹ֣ז וְתוּשִׁיָּ֑ה
ל֗֝וֹ שֹׁגֵ֥ג וּמַשְׁגֶּֽה׃
יז מוֹלִ֣יךְ יוֹעֲצִ֣ים שׁוֹלָ֑ל
וְֽשֹׁפְטִ֥ים יְהוֹלֵֽל׃
יח מוּסַ֣ר מְלָכִ֣ים פִּתֵּ֑חַ
וַיֶּאְסֹ֥ר אֵ֝ז֗וֹר בְּמׇתְנֵיהֶֽם׃
יט מוֹלִ֣יךְ כֹּהֲנִ֣ים שׁוֹלָ֑ל
וְאֵ֖תָנִ֣ים יְסַלֵּֽף׃
כ מֵסִ֣יר שָׂ֭פָה לְנֶאֱמָנִ֑ים
וְטַ֖עַם זְקֵנִ֣ים יִקָּֽח׃
כא שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים
וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה׃
כב מְגַלֶּ֣ה עֲ֭מֻקוֹת מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ
וַיֹּצֵ֖א לָא֣וֹר צַלְמָֽוֶת׃
כג מַשְׂגִּ֣יא לַ֭גּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵ֑ם
שֹׁטֵ֥חַ לַ֝גּוֹיִ֗ם וַיַּנְחֵֽם׃
כד מֵסִ֗יר לֵ֭ב רָאשֵׁ֣י עַם־הָאָ֑רֶץ
וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃
כה יְמַֽשְׁﬞשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־א֑וֹר
וַ֝יַּתְעֵ֗ם כַּשִּׁכּֽוֹר׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ויען איוב ויאמר ב אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה ג גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה ד שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים ה לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל ו ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו ז ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך ח או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים ט מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת י אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש יא הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו יב בישישים חכמה וארך ימים תבונה יג עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה יד הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח טו הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ טז עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה יז מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל יח מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם יט מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף כ מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח כא שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה כב מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות כג משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם כד מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך כה ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור
א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר. ב אָמְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה. ג גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה. ד שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים. ה לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. ו יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ. ז וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ. ח אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם. ט מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת. י אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. יא הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ. יב בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה. יג עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָה. יד הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה יִסְגֹּר עַל אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵחַ. טו הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וִישַׁלְּחֵם וְיַהַפְכוּ אָרֶץ. טז עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה. יז מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל. יח מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם. יט מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵתָנִים יְסַלֵּף. כ מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח. כא שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה. כב מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת. כג מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם. כד מֵסִיר לֵב רָאשֵׁי עַם הָאָרֶץ וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ. כה יְמַשְׁשׁוּ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּוֹר.
(א) וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר.
(ב) אָמְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה.
(ג) גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה.
(ד) שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים.
(ה) לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל.
(ו) יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ.
(ז) וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ.
(ח) אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם.
(ט) מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת.
(י) אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ.
(יא) הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ.
(יב) בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה.
(יג) עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָה.
(יד) הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה יִסְגֹּר עַל אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵחַ.
(טו) הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וִישַׁלְּחֵם וְיַהַפְכוּ אָרֶץ.
(טז) עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה.
(יז) מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל.
(יח) מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם.
(יט) מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵתָנִים יְסַלֵּף.
(כ) מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח.
(כא) שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה.
(כב) מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת.
(כג) מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם.
(כד) מֵסִיר לֵב רָאשֵׁי עַם הָאָרֶץ וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ.
(כה) יְמַשְׁשׁוּ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּוֹר.
א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר: ב אָמְנָם כִּי אַתֶּם עָם חבורה מכובדת (נאמר בלעג), וְעִמָּכֶם וכאשר אתם תמותו תָּמוּת חָכְמָה. ג גַּם אבל גם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם, לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם, וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה למי אין ידיעות כמוכם, הרי כל אחד יודע את הדברים שאמרתם. ד שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ בעיני חברי אֶהְיֶה, קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ ואפילו לועג עלי אדם צדיק שכאשר הוא מתפלל ה' עונה לתפילתו, שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים אכן כואב הוא לעגו של צדיק. ה לַפִּיד בּוּז לפיד שבמקום להפיץ אור הוא מפיץ בוז כלפי הסובלים לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן (הלפיד נמצא) במחשבות אדם יהיר, נָכוֹן מוכן ומזומן ללעוג לְמוֹעֲדֵי רָגֶל על מי שמועדים ונופלים (איוב מאשים את רעיו על ידי שימוש במשל זה בכך שהם לועגים לו כי האם שאננים ולא סבלו יסורים כמוהו). ו יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים אוהלים שלוים לְשֹׁדְדִים, וּבַטֻּחוֹת ומקומות בטוחים לְמַרְגִּיזֵי אֵל, לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ לכל אותם שה' הביא את השלוה להם בידיו (איוב מתלונן על כך שה' לעיתים מגן על הרשעים). ז וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ קבוצת בהמות והיא תוכל להורות לך דברים פשוטים אלו, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ. ח אוֹ שִׂיחַ תדבר לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ, וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם. ט מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת הגנה על הרשעים. י אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ של כל אדם, בשר ודם. יא הֲלֹא אֹזֶן - מִלִּין תִּבְחָן יכולה להבחין בין קולות שונים (וגם אותה עשה ה'), וְחֵךְ - אֹכֶל יִטְעַם לוֹ. יב בִּישִׁישִׁים חָכְמָה, וְאֹרֶךְ יָמִים ובמאריכי ימים תְּבוּנָה. יג עִמּוֹ בזכות ה' חָכְמָה וּגְבוּרָה, לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָה. יד הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה הרס יסודי שאי אפשר לבנות בחזרה, יִסְגֹּר עַל אִישׁ אם ה' יכלא איש וְלֹא יִפָּתֵחַ. טו הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם בעד המים וְיִבָשׁוּ, וִישַׁלְּחֵם ואם ישחרר מים רבים וְיַהַפְכוּ אָרֶץ. טז עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה התכונות החיוביות שנתן לאנשים הטובים, לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה אבל הוא גם נתן יכולת לטועים ולמטעים. יז מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל, וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל ישגע. יח מוּסַר מְלָכִים הכבלים שבהם המלכים אסרו את הפושעים פִּתֵּחַ, וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם של הפושעים. יט מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל, וְאֵתָנִים את הקבועים בתפקידם יְסַלֵּף. כ מֵסִיר שָׂפָה את יכולת הדיבור לְנֶאֱמָנִים שהמשרה שלהם נאמנת להם, שיש להם קביעות, וְטַעַם בינה זְקֵנִים של מנהיגים יִקָּח. כא שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים שרים, וּמְזִיחַ ואת חגורת אֲפִיקִים כובשי המדינות רִפָּה. כב מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת עצות נסתרות (כגון עצות שיכולות לעזור לאויבים לנצח את המדינה) מִנִּי חֹשֶׁךְ, וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת דברים חבויים. כג מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם מגביה את הגוים, גורם לממלכות להיות עצומות, אבל אז: וַיְאַבְּדֵם, שֹׁטֵחַ פורש רשת לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם לוכד אותם. כד מֵסִיר לֵב את חוכמת רָאשֵׁי עַם הָאָרֶץ, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ. כה יְמַשְׁשׁוּ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר את דרכם בחשכה גדולה שאין בה אור כלל, וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּוֹר.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: