ביאור:ירמיהו כ

קיצור דרך: a1120

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו כ)

---

פשחור כולא את ירמיהו במהפכת, וירמיהו מכנהו "מגור מסביב" ומנבא שמלך בבל יבזוז את ירושלים

א וַיִּשְׁמַע פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן, וְהוּא פָקִיד נָגִיד כהן בכיר בְּבֵית יְהוָה, אֶת יִרְמְיָהוּ נִבָּא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. ב וַיַּכֶּה פַשְׁחוּר אֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל הַמַּהְפֶּכֶת במתקן כליאה\עינויים אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה. ג וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּצֵא פַשְׁחוּר אֶת יִרְמְיָהוּ מִן הַמַּהְפָּכֶת, וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִרְמְיָהוּ: "לֹא פַשְׁחוּר קָרָא יְהוָה שְׁמֶךָ כִּי אִם 'מָגוֹר מִסָּבִיב' פחד מסביבך, יקראו לך ולסובבים אותך דברים מפחידים. {פ}
ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: הִנְנִי נֹתֶנְךָ לְמָגוֹר לְךָ לפחד לעצמך, יקרו סביבך דברים שיפחידו אותך וּלְכָל אֹהֲבֶיךָ, וְנָפְלוּ בְּחֶרֶב אֹיְבֵיהֶם, וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת. וְאֶת כָּל יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִגְלָם בָּבֶלָה וְהִכָּם בֶּחָרֶב. ה וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן עושר הָעִיר הַזֹּאת, וְאֶת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ, וְאֵת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה - אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וּבְזָזוּם וּלְקָחוּם וֶהֱבִיאוּם בָּבֶלָה. ו וְאַתָּה, פַשְׁחוּר, וְכֹל יֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי. וּבָבֶל תָּבוֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר, אַתָּה וְכָל אֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשָּׁקֶר". {ס}

ירמיהו מתלונן לה' על כך שהכריח אותו להיות נביא, ובגלל דבריו הקשים העם זוממים להלשין עליו

ז פִּתִּיתַנִי לעבודת הנבואה יְהוָה וָאֶפָּת השתכנעתי, חֲזַקְתַּנִי לחצת עלי להסכים וַתּוּכָל והצלחת. הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל הַיּוֹם, כֻּלֹּה כל העם לֹעֵג לִי. ח כִּי מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק אינני מדבר דברים נעימים, אלא אני צועק על העם, "חָמָס וָשֹׁד אויב קרב אלכם לשדוד את רכושכם!" אֶקְרָא, כִּי הָיָה דְבַר יְהוָה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס לעג כָּל הַיּוֹם. ט וְאָמַרְתִּי אם הייתי אומר "לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ אזכיר את שם ה' וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ" - וְהָיָה אז דבר ה' בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת, עָצֻר כלוא בְּעַצְמֹתָי, וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל לא יכולתי להכילו וְלֹא אוּכָל. י כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת השמצות רַבִּים, מָגוֹר מִסָּבִיב: "הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ תנו עצה ונלשין עליו לשלטונות", כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלוֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי מחפשי צליעתי, מעידתי, "אוּלַי יְפֻתֶּה יתפתה לעשות משהו שנוכל להלשין על כך וְנוּכְלָה לוֹ, וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ". יא וַיהוָה אוֹתִי איתי כְּגִבּוֹר עָרִיץ חזק - עַל כֵּן רֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יֻכָלוּ יוכלו לי, לא יצליחו לנצח אותי, בֹּשׁוּ מְאֹד כִּי לֹא הִשְׂכִּילוּ הצליחו, כְּלִמַּת עוֹלָם בושה גדולה תהיה להם, לֹא תִשָּׁכֵחַ. יב וַיהוָה צְבָאוֹת בֹּחֵן צַדִּיק יודע את מחשבותם של מי שטוענים שהם צדיקים, רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב, אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם, כִּי אֵלֶיךָ רק אליך אני מתלונן על המריבות שמלאכת הנבואה גורמת לי גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי. {ס}

יג שִׁירוּ לַיהוָה, הַלְלוּ אֶת יְהוָה, כִּי הִצִּיל אֶת נֶפֶשׁ אֶבְיוֹן את נפשי המסכנה מִיַּד מְרֵעִים. {ס}

יד אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ, יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי - אַל יְהִי בָרוּךְ. טו אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר: "יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר", שַׂמֵּחַ שִׂמֳּחָהוּ ובכך שימח את אבי. טז וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא כֶּעָרִים כמו סדום ועמורה אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה וְלֹא נִחָם התחרט, ריחם, וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר וּתְרוּעָה אזעקה על מלחמה קרבת בְּעֵת צָהֳרָיִם. יז אֲשֶׁר לֹא מוֹתְתַנִי מֵרָחֶם, וַתְּהִי לִי אִמִּי קִבְרִי, וְרַחְמָהֿ הֲרַת עוֹלָם הריון נצחי (שלעולם לא הייתי יוצא חי מרחם אמי). יח לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל עבודה הגורמת צער וְיָגוֹן, וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת יָמָי? {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• הביטוי "מָגוֹר מִסָּבִיב" מופיע גם בחלק השני של הפרק (פסוק י) - הפעם ירמיהו מכוון את הביטוי על עצמו: דיבת שומעיו מפילה עליו פחד.
• פסוק יב דומה מאוד לפסוק: "וה' צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם, כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי" (לעיל יא, כ) - שם הוא נאמר כלפי אנשי ענתות, וכאן כלפי כל אנשי יהודה המתנכלים לו.
• "וְרַחְמָהֿ" (פסוק יז) - בהוצאות רבות נימצא את סימן הרפה מעל האות ה. סימן זה בא לציין שבאופן יוצא דופן אין בה מפיק, למרות שהמשמעות היא "הרחם שלה", ואם כן, היה ראוי להיות מפיק.