קטגוריה:שמות לב יח
ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ.
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק)
-
עזרה
-
תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְ/אֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר לָא קָל גִּבָּרִין דְּנָצְחִין בִּקְרָבָא וְאַף לָא קָל חַלָּשִׁין דְּמִתַּבְּרִין קָל דִּמְחָיְכִין אֲנָא שָׁמַע׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לָא קַל גִּיבָּרִין דְּנַצְחִין בְּסִידְרֵי קְרָבָא וְלָא קַל חֲלָשִׁין דְּמִתְנַצְחִין מִן בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן בְּסִדְרֵי קְרָבָא קַל פַּלְחֵי פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וּמְגַחֲכָן קַדְמָאָה אֲנָא שְׁמַע: |
| ירושלמי (קטעים): | קַל מְקַלְסִין בְּפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה: |
רש"י (כל הפרק)
"אין קול ענות גבורה" - אין קול הזה נראה קול עניית גבורים הצועקים נצחון ולא קול חלשים שצועקים וי או ניסה
"קול ענות" - קול חרופין וגדופין המענין את נפש שומען כשנאמרין לורמב"ן (כל הפרק)
"וטעם קול ענות אנכי שומע" - איננו מפני ידיעתו הדבר כי היה אומר קול ענות הוא אבל הטעם כי משה אב בחכמה הוא ומכיר ניגוני הקולות ואמר כי קול ענות הוא הנשמע אליו וכך אמרו בהגדה (במדרש רבה קהלת ט יא) שאמר לו משה מי שעתיד לנהוג שררה על ישראל אינו מבחין בין קול לקול והנה משה בענותנותו הגדולה לא הגיד הענין ליהושע כי לא רצה לספר בגנותן של ישראל אבל אמר לו כי קול שחוק הוא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ
משה ידע מה הם הקולות, הן ה' אמר לו: "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ, וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב ח). משה הבין שיש יום חג לבני ישראל.
משה מרגיע את יהושע, שאין שם מלחמה: לא רעש וקולות נצחון וגבורה, ולא רעש וקולות תבוסה וחולשה. רעש וקולות אני שומע בלי לתאר את הסיבה.
משה לא הסביר ליהושע מה ה' אמר לו. לא היה צורך שיהושע ידע את כל דברי ה'. משה העדיף לא ללכת רכיל על בני ישראל, כי יכול להיות שעד שהם יגיעו למחנה המצב ישתנה, ושה' לא דייק בתאור המצב.
משה ידע שה' כועס, והוא בעצמו כעס אבל הוא המשיך לסחוב את לוחות הברית לכיוון המחנה. עדיף היה אם הוא היה משאיר את הלוחות במקום בטוח ולא סוחב אותם למקום של כעס ועצב.
עַנּוֹת
"עַנּוֹת" - מהמילה לענות: להשמיע קול, או מהמילה עינוי: צעקות של כאבים (גם בנצחון יש צד שנפגע).
יש אומרים שהמילה "קוֹל" היא מיותרת ואפשר להבין הכל ללא המילה הזאת. אם המילה "עַנּוֹת" היא לא ברורה אז ללא המילה 'קול' אי אפשר להבין את המשפט בכלל.
המילה "עַנּוֹת" היא לא ברורה, ואולי מיותרת: "אֵין קוֹל ... גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל ... חֲלוּשָׁה, קוֹל ... אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" זה ברור לגמרי.
דפים בקטגוריה "שמות לב יח"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.
