רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת קדושים
פרשת קדושים
[עריכה](ב) דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ בְּהַקְהֵל, מִפְּנֵי שֶׁרֹב גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ.
קְדֹשִׁים תִּהְיוּ – הֱווּ פְּרוּשִׁים מִן הָעֲרָיוֹת וּמִן הָעֲבֵרָה, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה. "אִשָּׁה זוֹנָה וַחֲלָלָה" וְגוֹמֵר (ויקרא כא,ז), "אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (שם,ח). "וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ... אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ" (שם,טו). ["קְדֹשִׁים יִהְיוּ" (שם,ו), "אִשָּׁה זוֹנָה וַחֲלָלָה" וְגוֹמֵר (שם,ז)].
(ג) אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ – כָּל אֶחָד מִכֶּם תִּירָאוּ אָבִיו וְאִמּוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: תִּירָאוּ, הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: אִישׁ? שֶׁהָאִישׁ סִפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת; אֲבָל אִשָּׁה, רְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ.
אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ – כָּאן הִקְדִּים אֵם לָאָב, לְפִי שֶׁגָּלוּי לְפָנָיו שֶׁהַבֵּן יָרֵא אֶת אָבִיו יוֹתֵר מֵאִמּוֹ. וּבְכִבּוּד הִקְדִּים אָב לָאֵם, לְפִי שֶׁגָּלוּי לְפָנָיו שֶׁהַבֵּן מְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו, מִפְּנֵי שֶׁמְּשַׁדְּלַתּוּ בִּדְבָרִים.
וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ – סָמַךְ שְׁמִירַת שַׁבָּת לְמוֹרָא אָב, לוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ עַל מוֹרָא אָב, אִם יֹאמַר לְךָ: חַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, אַל תִּשְׁמַע לוֹ. וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – אַתָּה וְאָבִיךָ חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי, לְפִיכָךְ לֹא תִּשְׁמַע לוֹ לְבַטֵּל אֶת דְּבָרַי. אֵיזֶהוּ מוֹרָא? לֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו. וְאֵיזֶהוּ כִּבּוּד? מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמַנְעִיל, מַכְנִיס וּמוֹצִיא.
(ד) אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם – לְעָבְדָם. אֱלִילִים – לְשׁוֹן אַל, כְּלֹא הוּא חָשׁוּב.
וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה – תְּחִלָּתָן אֱלִילִים הֵם; וְאִם אַתָּה פּוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם, סוֹפְךָ לַעֲשׂוֹתָן אֱלֹהוּת.
לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם – לֹא תַּעֲשׂוּ לַאֲחֵרִים, וְלֹא אֲחֵרִים לָכֶם. וְאִם תֹּאמַר: לֹא תַּעֲשׂוּ לְעַצְמְכֶם, אֲבָל אֲחֵרִים עוֹשִׁין לָכֶם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "לֹא יִהְיֶה לְּךָ" (שמות כ,ב), לֹא שֶׁלְּךָ וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים.
(ה) וְכִי תִזְבְּחוּ וְגוֹמֵר – לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁלֹּא תְּהֵא זְבִיחָתָן אֶלָּא עַל מְנָת לְהֵאָכֵל בְּתוֹךְ הַזְּמַן הַזֶּה. שֶׁאִם לִקְבֹּעַ לָהֶם זְמַן אֲכִילָה, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ" וְגוֹמֵר (ויקרא ז,טז).
לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ – תְּחִלַּת זְבִיחָתוֹ תְּהֵא עַל מְנָת נַחַת רוּחַ, שֶׁיְּהֵא לָכֶם לְרָצוֹן; שֶׁאִם תַּחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל, לֹא יֵרָצֶה עֲלֵיכֶם לְפָנַי. לִרְצֹנְכֶם – אפיימינ"ט [apeiement = פיוס]. זֶהוּ לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ (חולין י"ג ע"א), מִכָּאן לַמִּתְעַסֵּק בְּקָדָשִׁים שֶׁפָּסוּל, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתְכַּוֵּן לִשְׁחֹט.
(ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל – כְּשֶׁתִּזְבְּחוּהוּ, תִּשְׁחֲטוּהוּ עַל מְנָת לְאָכְלוֹ בַּזְּמַן שֶׁקָּבַעְתִּי לָכֶם כְּבָר.
(ז) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל וְגוֹמֵר – אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו" וְגוֹמֵר (ויקרא ז יח), תְּנֵהוּ עִנְיָן לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ. יָכוֹל יִהְיוּ חַיָּבִין כָּרֵת עַל אֲכִילָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא (שם), מִמֶּנּוּ וְלֹא מֵחֲבֵרוֹ; יָצָא הַנִּשְׁחָט בְּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִמְקוֹמוֹ.
פִּגּוּל – מְתֹעָב, כְּמוֹ: "וּמְרַק פִּגּוּלִים כְּלֵיהֶם" (ישעיהו סה,ד).
(ח) וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא – בְּנוֹתָר גָּמוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וְאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת עַל הַנִּשְׁחָט חוּץ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁכְּבָר מִעֲטוֹ הַכָּתוּב, וְזֶה בְּנוֹתָר גָּמוּר מְדַבֵּר. וּבְמַסֶּכֶת כָּרֵתוֹת (ה' ע"א) לְמָדוּהוּ מִגְּזֵרָה שָׁוָה.
(ט) לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ – שֶׁיַנִּיחַ פֵּאָה בְּסוֹף שָׂדֵהוּ.
וְלֶקֶט קְצִירְךָ – שִׁבֳּלִים הַנּוֹשְׁרִים בִּשְׁעַת קְצִירָה, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם; אֲבָל שָׁלֹשׁ אֵינָן לֶקֶט.
(י) לֹא תְעוֹלֵל – לֹא תִּטֹּל עוֹלְלוֹת שֶׁבָּהּ, וְהֵן נִכָּרוֹת; אֵיזֶהוּ עוֹלְלוֹת? כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָּתֵף וְלֹא נָטֵף (משנה פאה ז ד).
וּפֶרֶט כַּרְמְךָ – גַּרְגְּרֵי עֲנָבִים הַנּוֹשְׁרִים בִּשְׁעַת בְּצִירָה.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – דַּיָּן לְהִפָּרַע, וְאֵינִי גּוֹבֶה מִכֶּם אֶלָּא נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּגְזֹל דָּל" וְגוֹמֵר "כִּי ה' יָרִיב רִיבָם" וְגוֹמֵר (משלי כב,כב-כג).
(יא) לֹא תִּגְנֹבוּ – אַזְהָרָה לְגוֹנֵב מָמוֹן. אֲבָל "לֹא תִּגְנֹב" שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת (שמות כ,יב), אַזְהָרָה לְגוֹנֵב נְפָשׁוֹת, דָּבָר הַלָּמֵד מְעִנְיָנוֹ: דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין.
וְלֹא תְכַחֲשׁוּ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִחֶשׁ בָּהּ", מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ (ויקרא ה,כב). לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ; אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא תְכַחֲשׁוּ.
וְלֹא תְשַׁקְּרוּ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר", יְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ (ויקרא ה,כב). לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ; אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא תְשַׁקְּרוּ.
לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ – אִם גָּנַבְתָּ, סוֹפְךָ לְכַחֵשׁ, סוֹפְךָ לְשַׁקֵּר, סוֹפְךָ לְהִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר.
(יב) וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ,ו), יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל שֵׁם הַמְּיֻחָד? מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל הַכִּנּוּיִין: תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר; כָּל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי.
(יג) לֹא תַעֲשֹׁק – זֶה הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר.
לֹא תָלִין – לְשׁוֹן נְקֵבָה, מוּסָב עַל הַפְּעֻלָּה.
עַד בֹּקֶר – בִּשְׂכִיר יוֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּצִיאָתוֹ מִשֶּׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה, לְפִיכָךְ זְמָן גִּבּוּי שְׂכָרוֹ כָּל הַלַּיְלָה. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" (דברים כד טו)? מְדַבֵּר בִּשְׂכִיר לַיְלָה, שֶׁהַשְׁלָמַת פְּעֻלָּתוֹ מִשֶּׁיַעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, לְפִיכָךְ זְמַן גִּבּוּי שְׂכָרוֹ כָּל הַיּוֹם; לְפִי שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה זְמַן לְבַעַל הַבַּיִת עוֹנָה, לְבַקֵּשׁ מָעוֹת.
(יד) לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ – אֵין לִי אֶלָּא חֵרֵשׁ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (שמות כב כז). אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר חֵרֵשׁ? מָה חֵרֵשׁ מְיֻחָד שֶׁהוּא בַּחַיִּים, אַף כֹּל, שֶׁהוּא בַּחַיִּים; יָצָא הַמֵּת, שֶׁאֵינוֹ בַּחַיִּים.
וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל – לִפְנֵי הַסּוּמָא בַּדָּבָר לֹא תִּתֵּן עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. אַל תֹּאמַר: מְכוֹר שָׂדְךָ וְקַח לְךָ חֲמוֹר, וְאַתָּה עוֹקֵף עָלָיו וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנוּ.
וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ – לְפִי שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה אֵינוֹ מָסוּר לַבְּרִיּוֹת, לֵידַע אִם דַּעְתּוֹ שֶׁל זֶה לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה, וְיָכוֹל לְהִשָּׁמֵט וְלוֹמַר: לְטוֹבָה נִתְכַּוַּנְתִּי, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ: וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ הַמַּכִּיר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ. וְכֵן כָּל דָּבָר הַמָּסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם הָעוֹשֵׂהוּ, וְאֵין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת מַכִּירוֹת בּוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ".
(טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט – מְלַמֵּד שֶׁהַדַּיָּן הַמְּקַלְקֵל אֶת הַדִּין קָרוּי עַוָּל, שָׂנְאוּי וּמְשֻׁקָּץ, חֵרֶם וְתוֹעֵבָה. שֶׁהָעַוָּל קָרוּי תּוֹעֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תּוֹעֲבַת ה'" וְגוֹמֵר "כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל" (דברים כה,טז), וְהַתּוֹעֵבָה קְרוּיָה שֶׁקֶץ וְחֵרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ" וְגוֹמֵר (שם ז,כו).
לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: עָנִי הוּא זֶה, וְהָעָשִׁיר חַיָּב לְפַרְנְסוֹ; אֲזַכֶּנּוּ בַּדִּין, וְנִמְצָא מִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת.
וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: עָשִׁיר הוּא זֶה, בֶּן גְּדוֹלִים הוּא זֶה, הֵיאַךְ אֲבַיְּשֶׁנּוּ וְאֶרְאֶה בְּבָשְׁתּוֹ? עֹנֶשׁ יֵשׁ בַּדָּבָר! לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל.
בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ – כְּמַשְׁמָעוֹ. דָּבָר אַחֵר: הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת.
(טז) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל – אֲנִי אוֹמֵר: עַל שֵׁם שֶׁכָּל מְשַׁלְּחֵי מְדָנִים וּמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע הוֹלְכִים בְּבָתֵּי רֵעֵיהֶם, לְרַגֵּל מַה יִּרְאוּ רַע אוֹ מַה יִּשְׁמְעוּ רַע לְסַפֵּר בַּשּׁוּק, נִקְרָאִים הוֹלְכֵי רָכִיל, הוֹלְכֵי רְגִילָה, אישפיימינ"ט [espiement = ריגול[1]] בְּלַעַז. וּרְאָיָה לִדְבָרַי, שֶׁלֹּא מָצִינוּ רְכִילוּת שֶׁאֵין כָּתוּב בְּלָשׁוֹן הֲלִיכָה: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, "הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל" (ירמיהו ו,כח). וּשְׁאָר לָשׁוֹן הָרָע אֵין כָּתוּב בּוֹ הֲלִיכָה: "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ" (תהלים קא,ה); "לָשׁוֹן רְמִיָּה" (תהלים קכ,ב-ג); "לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת" (תהלים יב,ד). לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁלְּשׁוֹן "רָכִיל" – לְשׁוֹן 'הוֹלֵךְ וּמְרַגֵּל', שֶׁהַכָּ"ף נֶחֱלֶפֶת בַּגִּימֶ"ל; שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁמּוֹצָאֵיהֶם מִמָּקוֹם אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בְּזוֹ: בֵּי"ת בְּפֵ"א וּבְוָי"ו, גִּימֶ"ל בְּכָ"ף וְקוֹ"ף, נוּ"ן בְּלָמֶ"ד, וְרֵי"שׁ וְזַיִ"ן בְּצָדֵ"י. וְכֵן: "וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ" (שמ"ב יט,כח), רָגַל בְּמִרְמָה לוֹמַר עָלַי רָעָה; וְכֵן: "לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ" (תהלים טו,ג). וְכֵן רוֹכֵל הַסּוֹחֵר וּמְרַגֵּל אַחַר כָּל סְחוֹרָה, וְכָל הַמּוֹכֵר בְּשָׂמִים לְהִתְקַשֵּׁט בָּהֶם הַנָּשִׁים, עַל שֵׁם שֶׁמְּחַזֵּר תָּמִיד בָּעֲיָּרוֹת – נִקְרָא רוֹכֵל, לְשׁוֹן רוֹגֵל. וְתַרְגּוּמוֹ: "לָא תֵיכוּל קוּרְצִין", כְּמוֹ: "וַאֲכַלוּ קָרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא" (דניאל|ג,ח); אֲכַל בֵּיהּ קֻרְצָא בֵּי מַלְכָּא (ברכות נ"ח ע"א); נִרְאֶה בְּעֵינַי, שֶׁהָיָה מִשְׁפָּטָם לֶאֱכֹל בְּבֵית הַמְּקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם שׁוּם הַלְעָטָה, וְהוּא גְּמַר חִזּוּק שֶׁדְּבָרָיו מְקֻיָּמִים וְיַעֲמִידֵם עַל הָאֱמֶת. וְאוֹתָהּ הַלְעָטָה נִקְרֵאת אֲכִילַת קוּרְצִין, לְשׁוֹן "קֹרֵץ בְּעֵינָיו" (משלי ו,יג); שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הוֹלְכֵי רָכִיל לִקְרֹץ בְּעֵינֵיהֶם וְלִרְמֹז דִּבְרֵי רְכִילוּתָן, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שְׁאָר הַשּׁוֹמְעִים.
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ – לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ, כְּגוֹן טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, וְחַיָּה אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו.
אֲנִי ה' – נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר, וְנֶאֱמָן לְהִפָּרַע.
(יז) וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא – לֹא תַּלְבִּין אֶת פָּנָיו בָּרַבִּים.
(יח) לֹא תִקֹּם – אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגַּלְךָ; אָמַר לוֹ: לָאו. לְמָחָר אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְךָ. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי! זוֹ הִיא נְקִימָה. וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻמְךָ; אָמַר לוֹ: לָאו. לְמָחָר אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגַּלְךָ. אָמַר לוֹ: הֵא לְךָ! וְאֵינִי כְּמוֹתְךָ, שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי! זוֹ הִיא נְטִירָה, שֶׁנּוֹטֵר הָאֵיבָה בְּלִבּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם.
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.
(יט) אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ – וְאֵלּוּ הֵן: בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם וְגוֹמֵר; "חֻקִּים" – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת מֶלֶךְ, שֶׁאֵין טַעַם לַדָּבָר.
וּבֶגֶד כִּלְאַיִם – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו" (דברים כב,יא), יָכוֹל לֹא יִלְבַּשׁ גִּזֵּי צֶמֶר וַאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּגֶד. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַלְּבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר שַׁעַטְנֵז, דָּבָר שֶׁהוּא "שׁוּעַ טָווּי וְנוּז" (ספרא קדושים, פרק ד,יח). וְאוֹמֵר אֲנִי: נוּז, לְשׁוֹן דָּבָר הַנִּמְלָל וְשָׁזוּר זֶה עִם זֶה לַחֲבֵרוֹ, מישטי"ר [mester = לערבב[2]] בְּלַעַז, כְּמוֹ "חָזְיָן לְנָאזֵי דְּאִית בְּהוֹן" (מו"ק י"ב ע"ב), שֶׁאָנוּ מְפָרְשִׁין לְשׁוֹן כִּמּוּשׁ, פליישׁטרי"ר [fleistrir = לכמוש, לנבול[3]]. וּלְשׁוֹן שַׁעַטְנֵז פֵּרֵשׁ מְנַחֵם, מַחְבְֶּרֶת צֶמֶר וּפִשְׁתִּים.
(כ) נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ – מְיֻעֶדֶת וּמְיֻחֶדֶת לְאִישׁ; וְאֵינִי יוֹדֵעַ לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא. וּבְשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, הַמְּאֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי שֶׁמֻּתָּר בְּשִׁפְחָה, הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה – פְּדוּיָה וְאֵינָהּ פְּדוּיָה; וּסְתָם פִּדְיוֹן בְּכֶסֶף.
אוֹ חֻפְשָׁה – בִּשְׁטָר.
בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה – הִיא לוֹקָה וְלֹא הוּא; יֵשׁ עַל בֵּית דִּין לְבַקֵּר אֶת הַדָּבָר, שֶׁלֹּא לְחַיְּבָהּ (יש גורסים: לְחַיְּבוֹ) מִיתָה.
כִּי לֹא חֻפָּשָׁה – וְאֵין קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין גְּמוּרִין. וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן, שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּמַלְקוֹת – יְהֵא בִּקְרִיאָה, שֶׁהַדַּיָּנִים הַמַּלְקִין קוֹרִין עַל הַלּוֹקֶה: "אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת" וְגו' וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתֶךָ" וְגוֹמֵר (דברים כח,נח; נט).
כִּי לֹא חֻפָּשָׁה – לְפִיכָךְ אֵין חַיָּב עָלֶיהָ מִיתָה, שֶׁאֵין קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין; הָא אִם חֻפָּשָׂה, קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין וְחַיָּב מִיתָה.
(כב) וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא – לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג.
(כג) וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ – וַאֲטַמְתֶּם אֲטִימָתוֹ, יְהֵא אָטוּם וְנִסְתָּם מִלֵּהָנוֹת מִמֶּנוּ.
שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים – מֵאֵימָתַי מוֹנֶה לוֹ? מִשְּׁעַת נְטִיעָתוֹ. יָכוֹל אִם הִצְנִיעוֹ, לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים יְהֵא מֻתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: יִהְיֶה, בַּהֲוָיָתוֹ יְהֵא.
(כד) יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ – כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "וְכָל מַעֲשַׂר הָאָרֶץ" וְגוֹמֵר "קֹדֶשׁ לַה'" (ויקרא כז,ל). מַה מַּעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵינוֹ נֶאֱכָל חוּץ לְחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בְּפִדְיוֹן, אַף זֶה כֵּן. וְדָבָר זֶה – הִלּוּלִים לַה' הוּא, שֶׁנּוֹשְׂאוֹ שָׁם לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל לַשָּׁמַיִם.
(כה) לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ – הַמִּצְוָה הַזֹּאת שֶׁתִּשְׁמְרוּ – תִּהְיֶה לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ, שֶׁבִּשְׁכָרָהּ אֲנִי מְבָרֵךְ לָכֶם פֵּרוֹת הַנְּטִיעוֹת. הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: הֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים אֲנִי מִצְטַעֵר בּוֹ חִנָּם! לְפִיכָךְ נֶאֱמַר: לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ.
אֲנִי ה' – אֲנִי ה' הַמַּבְטִיחַ עַל כָּךְ, וְנֶאֱמָן לִשְׁמֹר הַבְטָחָתִי.
(כו) לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם – לְהַרְבֵּה פָּנִים נִדְרַשׁ בְּסַנְהֶדְרִין (ס"ג ע"א): אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יֹאכַל מִבְּשַׂר קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, וְאַזְהָרָה לָאוֹכֵל מִבֶּהֱמַת חֻלִּין טֶרֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ, וְעוֹד הַרְבֵּה.
לֹא תְנַחֲשׁוּ – כְּגוֹן אֵלּוּ הַמְּנַחֲשִׁין בְּחֻלְדָּה וּבְעוֹפוֹת; פִּתּוֹ נָפְלָה מִפִּיו; צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ.
וְלֹא תְעוֹנֵנוּ – לְשׁוֹן עוֹנוֹת וְשָׁעוֹת, שֶׁאוֹמֵר: יוֹם פְּלוֹנִי יָפֶה לְהַתְחִיל מְלָאכָה, שָׁעָה פְּלוֹנִית קָשָׁה לָצֵאת.
(כז) לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם – זֶה הַמַּשְׁוֶה צְדָעָיו לַאֲחוֹרֵי אָזְנוֹ וּלְפַדַּחְתּוֹ, וְנִמְצָא הֶקֵּף רֹאשׁוֹ עָגֹל סָבִיב; שֶׁעַל אֲחוֹרֵי אָזְנָיו – עִקָּרֵי שַׂעֲרוֹ, לְמַעְלָה מִצְּדָעָיו הַרְבֵּה.
פְּאַת זְקָנֶךָ – סוֹף הַזָּקָן וּגְבוּלָיו. וְהֵן חָמֵשׁ: שְׁתַּיִם בְּכָל לֶחִי וָלֶחִי לְמַעְלָה אֵצֶל הָרֹאשׁ, שֶׁהוּא רָחָב וְיֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי פֵּאוֹת, וְאַחַת לְמַטָּה בְּסַנְטֵרוֹ, מְקוֹם חִבּוּר שְׁנֵי הַלְּחָיַיִם יַחַד.
(כח) וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ – כֵּן דַּרְכָּן שֶׁל אֱמוֹרִיִּים, לִהְיוֹת מְשָׂרְטִין בְּשָׂרָם כְּשֶׁמֵּת לָהֶם מֵת.
וּכְתֹבֶת קַעֲקַע – כְּתָב הַמְּחֻקֶּה וְשָׁקוּעַ, שֶׁאֵינוֹ נִמְחָק לְעוֹלָם, שֶׁמְּקַעְקְעוֹ בְּמַחַט וְהוּא מִשְׁתַּיֵּר לְעוֹלָם.
קַעֲקַע – לְשׁוֹן וְהוֹקַע אוֹתָם (במדבר כה,ד), וְהוֹקַעְנוּם (שמ"ב כא,ו). תּוֹחֲבִין עֵץ בָּאָרֶץ וְתוֹלִין אוֹתָם עֲלֵיהֶם, וְנִמְצְאוּ מְחֻקִּין וּתְחוּבִין בַּקַּרְקַע, פורפוינ"ט [porpoint = תקוע] בְּלַעַז.
(כט) אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ – בְּמוֹסֵר בִּתּוֹ פְּנוּיָה לְבִיאָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם קִדּוּשִׁין.
וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ – אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, הָאָרֶץ מְזַנָּה אֶת פֵּרוֹתֶיהָ לַעֲשׂוֹתָן בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא בְּאַרְצְכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיהו ג,ג): "וַיִּמְנְעוּ רְבִבִים" וְגוֹמֵר.
(ל) וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ – לֹא יִכָּנֵס בְּהַר הַבַּיִת לֹא בְּמַקְלוֹ וְלֹא בְּמִנְעָלוֹ וּבַאֲפֻנְדָּתוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַזְהִירְכֶם עַל הַמִּקְדָּשׁ, "אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"; אֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת.
(לא) אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת – אַזְהָרָה לְבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי. בַּעַל אוֹב – זֶה פִּיתוֹם, הַמְּדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ; וְיִדְּעוֹנִי, מַכְנִיס עֶצֶם חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יִדּוּעַ לְתוֹךְ פִּיו, וְהָעֶצֶם מְדַבֵּר.
אַל תְּבַקְשׁוּ – לִהְיוֹת עֲסוּקִים בָּם; שֶׁאִם תִּתְעַסְּקוּ בָּם – אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְפָנַי, וַאֲנִי מְתַעֵב אֶתְכֶם.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – דְּעוּ אֶת מִי אַתֶּם מַחֲלִיפִין בְּמִי.
(לב) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם – יָכוֹל זָקֵן אַשְׁמַאי? תַּלְמוּד לוֹמַר זָקֵן, אֵין זָקֵן אֶלָּא שֶׁקָּנָה חָכְמָה.
וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן – אֵיזֶהוּ הִדּוּר? לֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו. יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָהוּ? לְכָךְ נֶאֱמַר: וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה מָסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל עוֹשֵׂהוּ, שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הוּא; וְכָל דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, נֶאֱמַר בּוֹ "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ".
(לג) לֹא תוֹנוּ – אוֹנָאַת דְּבָרִים. לֹא תֹּאמַר לוֹ: "אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַכְשָׁו אַתָּה בָּא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִפִּי הַגְּבוּרָה?!"
(לד) כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם – מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – אֱלֹהֶיךָ וֵאלֹהָיו אֲנִי.
(לה) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט – אִם לַדַּיָּן, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (פסוק טו); וּמַהוּ מִשְׁפָּט הַשָּׁנוּי כָּאן? הוּא הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְּשׂוּרָה. מְלַמֵּד שֶׁהַמּוֹדֵד נִקְרָא דַּיָּן, שֶׁאִם שִׁקֵּר בְּמִדָּה – הֲרֵי הוּא כִּמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, וְקָרוּי עַוָּל, שָׂנְאוּי וּמְשֻׁקָּץ, חֵרֶם וְתוֹעֵבָה; וְגוֹרֵם לַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּדַּיָּן: מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וּמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם, וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב, וּמַגְּלֶה אוֹתָם מֵאַרְצָם.
בַּמִּדָּה – זוֹ מִדַּת הָאָרֶץ.
בַּמִּשְׁקָל – כְּמַשְׁמָעוֹ.
וּבַמְּשׂוּרָה – הִיא מִדַּת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ.
(לו) אַבְנֵי צֶדֶק – הֵם הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁשּׁוֹקְלִין כְּנֶגְדָּן.
אֵיפַת – הִיא מִדַּת הַיָּבֵשׁ.
הִין – זוֹ הִיא מִדַּת הַלַּח.
אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם. – עַל מְנָת כֵּן. דָּבָר אַחֵר: אֲנִי הִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, וַאֲנִי הַנֶּאֱמָן לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח, לְהוֹנוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין מַכִּירִים בָּהֶם.
(ב) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר – עֳנָשִׁין עַל הָאַזְהָרוֹת.
מוֹת יוּמָת – בְּבֵית דִּין, וְאִם אֵין כֹּחַ לְבֵית דִּין, עַם הָאָרֶץ מְסַיְּעִין אוֹתָן.
עַם הָאָרֶץ – עַם שֶׁבְּגִינוֹ נִבְרֵאת הָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר: עַם שֶׁעֲתִידִין לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ עַל יְדֵי מִצְוֹת הַלָּלוּ.
(ג) אֶתֵּן אֶת פָּנַי – פְּנַאי שֶׁלִּי; פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק בּוֹ.
בָּאִישׁ – וְלֹא בְּצִבּוּר, שֶׁאֵין כָּל הַצִּבּוּר נִכְרָתִין.
כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ" (דברים יח,י), בֶּן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ. זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ" (פסוק ד).
לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי. – אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת לִי, כִּלְשׁוֹן "וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי" (ויקרא ויקרא כא,כג).
(ד) וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ – אִם הֶעֱלִימוּ בְּדָבָר אֶחָד, סוֹף שֶׁיַּעֲלִימוּ בִּדְבָרִים הַרְבֵּה. אִם הֶעֱלִימוּ סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה, סוֹף שֶׁיַּעֲלִימוּ סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה.
(ה) וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי מִשְׁפָּחָה מָה חָטְאָה? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין לְךָ מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוֹכֵס שֶׁאֵין כֻּלָּם מוֹכְסִין, שֶׁכֻּלָּם מְחַפִּין עָלָיו.
וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ, יָכוֹל יִהְיוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בְּהִכָּרֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתוֹ; אוֹתוֹ בְּהִכָּרֵת, וְלֹא כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בְּהִכָּרֵת, אֶלָּא בְּיִסּוּרִין.
לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ – לְרַבּוֹת שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ בְּכָךְ, וַאֲפִלּוּ אֵין זוֹ עֲבוֹדָתָהּ.
(ז) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם – זוֹ פְּרִישׁוּת עֲבוֹדָה זָרָה.
(ט) אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל – לְרַבּוֹת לְאַחַר מִיתָה.
דָּמָיו בּוֹ – זוֹ סְקִילָה; וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "דָּמָיו בּוֹ", "דְּמֵיהֶם בָּם"; וְלָמַדְנוּ מֵאוֹב וְיִדְּעוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם" (פסוק כז). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, כְּמוֹ "דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ" (יהושע ב,יט): אֵין נֶעֱנָשׁ עַל מִיתָתוֹ אֶלָּא הוּא, שֶׁהוּא גָּרַם לְעַצְמוֹ שֶׁיֵּהָרֵג.
(י) וְאִישׁ – פְּרָט לְקָטָן.
אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ – פְּרָט לְאֵשֶׁת קָטָן; לָמַדְנוּ שֶׁאֵין לַקָּטָן קִדּוּשִׁין. – וְעַל אֵיזוֹ אֵשֶׁת אִישׁ חִיַּבְתִי לְךָ?–
אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ – פְּרָט לְאֵשֶׁת גּוֹי; לָמַדְנוּ שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין לַגּוֹי.
מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת – כָּל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתוֹרָה סְתָם, אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק.
(יב) תֶּבֶל עָשׂוּ – גְּנַאי. לָשׁוֹן אַחֵר: מְבַלְבְּלִין זֶרַע הָאָב בְּזֶרַע הַבֵּן.
(יג) מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה – מַכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת.
(יד) יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן – אִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר: אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה יִשְׂרְפוּ, שֶׁהֲרֵי נִשְּׂאָה בְּהֶתֵּר וְלֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו; אֶלָּא אִשָּׁה וְאִמָּהּ הַכְּתוּבִין כָּאן – שְׁתֵּיהֶן לֶאֱסֹר, שֶׁנָּשָׂא אֶת חֲמוֹתוֹ וְאִמָּהּ. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאוֹמְרִים, אֵין כָּאן אֶלָּא חֲמוֹתוֹ; וּמַהוּ אֶתְהֶן? אֶת אַחַת מֵהֶן, וְלָשׁוֹן יְוָנִי הוּא: "הֶן", אַחַת.
(טו) וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ – אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מָה חָטְאָה? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה לָאָדָם תַּקָּלָה עַל יָדָהּ, לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב תִּסָּקֵל; קַל וָחֹמֶר לְאָדָם, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, וְגוֹרֵם רָעָה לַחֲבֵרוֹ לַעֲבֹר עֲבֵרָה. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת" (דברים יב,ב). הֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: מָה אִילָנוֹת, שֶׁאֵינָן רוֹאִין וְאֵינָן שׁוֹמְעִין, עַל שֶׁבָּאת תַּקָּלָה עַל יָדָם אָמְרָה תּוֹרָה הַשְׁחֵת, שְׂרֹף וְכַלֵּה; הַמַּטֶּה אֶת חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדַרְכֵי מִיתָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
(יז) חֶסֶד הוּא – לְשׁוֹן אֲרַמִּי, "חֶרְפָּה" (בראשית לד,יד) – "חִסּוּדָא" [בנוסחנו: "חִסְדָּא"]. וּמִדְרָשׁוֹ: אִם תֹּאמַר: קַיִן נָשָׂא אֲחוֹתוֹ? חֶסֶד עָשָׂה הַמָּקוֹם לִבְנוֹת עוֹלָמוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט,ג): "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה".
(יח) הֶעֱרָה – גִּלָּה. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן עֶרְוָה – גִּלּוּי הוּא, וְהַוָּי"ו יוֹרֶדֶת בַּתֵּבָה לְשֵׁם דָּבָר; כְּמוֹ: "זַעֲוָה" (דברים כח,כה, מִגִּזְרַת "וְלֹא קָם וְלֹא זָע" (אסתר ה,ט); וְכֵן "אַחְוָה" (זכריה יא,יד), מִגִּזְרַת "אָח". וְהַעֲרָאָה זוֹ – נֶחְלְקוּ בָּהּ רַבּוֹתֵינוּ: יֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ נְשִׁיקַת שַׁמָּשׁ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ הַכְנָסַת עֲטָרָה.
(יט) וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וְגוֹמֵר – שָׁנָה הַכָּתוּב בְּאַזְהָרָתָן, לוֹמַר שֶׁהֻזְהַר עֲלֵיהֶן בֵּין עַל אֲחוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ מִן הָאָב, בֵּין עַל אַחְיוֹתֵיהֶן מִן הָאֵם; אֲבָל עֶרְוַת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו – לֹא הֻזְהַר אֶלָּא עַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִן הָאָב.
(כ) אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ – הַמִּקְרָא הַזֶּה בָּא לְלַמֵּד עַל כָּרֵת הָאָמוּר לְמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּעֹנֶשׁ הֲלִיכַת עֲרִירִי.
עֲרִירִים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "בְּלָא וָלָד"; וְדוֹמֶה לוֹ: "וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי" (בראשית טו,ב). יֵשׁ לוֹ בָּנִים – קוֹבְרָן; אֵין לוֹ בָּנִים, מֵת בְּלֹא בָּנִים. לְכָךְ שִׁנָּה בִּשְׁנֵי מִקְרָאוֹת אֵלּוּ: "עֲרִירִים יָמוּתוּ" – "עֲרִירִים יִהְיוּ". "עֲרִירִים יָמוּתוּ", אִם יִהְיוּ לוֹ בִּשְׁעַת עֲבֵרָה, לֹא יִהְיוּ לוֹ כְּשֶׁיָּמוּת, לְפִי שֶׁקְּבָרָן בְּחַיָּיו. "עֲרִירִים יִהְיוּ", שֶׁאִם אֵין לוֹ בִּשְׁעַת עֲבֵרָה, יִהְיֶה כָּל יָמָיו כְּמוֹ שֶׁהוּא עַכְשָׁו.
(כא) נִדָּה הִוא – הַשְּׁכִיבָה הַזֹּאת, מְנֻדָּה הִיא וּמְאוּסָה. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ לֶאֱסֹר הַעֲרָאָה בָּהּ כַּנִּדָּה, שֶׁהַעֲרָאָה מְפֹרֶשֶׁת בָּהּ, "אֶת מְקוֹרָהּ הֶעֱרָה" (לעיל יח).
(כג) וָאָקֻץ – לְשׁוֹן מִאוּס, כְּמוֹ "קַצְתִּי בְחַיַּי" (בראשית כז,מו), כְּאָדָם שֶׁהוּא קָץ בִּמְזוֹנוֹ.
(כה) וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה – אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין פָּרָה לַחֲמוֹר, שֶׁהֲרֵי מֻבְדָּלִין וְנִכָּרִין הֵם; אֶלָּא בֵּין טְהוֹרָה לְךָ לִטְמֵאָה לְךָ, בֵּין שֶׁנִּשְׁחַט רֻבּוֹ שֶׁל סִימָן לְנִשְׁחַט חֶצְיוֹ. וְכַמָּה בֵּין רֻבּוֹ לְחֶצְיוֹ? מְלֹא שַׂעֲרָה.
אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא – לֶאֱסֹר.
(כו) וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי – אִם אַתֶּם מֻבְדָלִים מֵהֶם – הֲרֵי אַתֶּם שֶׁלִּי; וְאִם לָאו, הֲרֵי אַתֶּם שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר וַחֲבֵרָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: נַפְשִׁי קָצָה בִּבְשַׂר חֲזִיר, אִי אפְּשִׁי לִלְבֹּשׁ כִּלְאַיִם; אֲבָל יֹאמַר: אִפְּשִׁי, וּמָה אֶעֱשֶׂה, וְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלַי? תַּלְמוּד לוֹמַר: וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי, שֶׁתְּהֵא הַבְדָּלַתְכֶם מֵהֶם לִשְׁמִי; פּוֹרֵשׁ מִן הָעֲבֵרָה, וּמְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם.
(כז) כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב וְגוֹמֵר – כָּאן נֶאֱמַר בָּהֶם מִיתָה, וּלְמַעְלָה כָּרֵת: עֵדִים וְהַתְרָאָה – בִּסְקִילָה; מֵזִיד בְּלֹא הַתְרָאָה, בְּהִכָּרֵת; וְשִׁגְגָתָם חַטָּאת. וְכֵן בְּכָל חַיְּבֵי מִיתוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כָּרֵת.