קטגוריה:במדבר כה ד
ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל.
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כׇּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהֹוָה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יְהֹוָה מִיִּשְׂרָאֵל.
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כׇּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַיהֹוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
וַיֹּ֨אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֨אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יְהוָ֜ה יְהוָ֜ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מֹשֶׁ֗ה מֹשֶׁ֗ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp קַ֚ח קַ֚ח - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqv2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־רָאשֵׁ֣י רָאשֵׁ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmpc הָעָ֔ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֔ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa וְהוֹקַ֥ע וְ - ו' החיבור
הוֹקַ֥ע - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3363
מורפ': HC/Vhv2ms אוֹתָ֛ם אוֹתָ֛ - מילית, מושא ישיר (את)
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3mp לַיהוָ֖ה לַ - מילת יחס
יהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np נֶ֣גֶד נֶ֣גֶד - מילת יחס
צורת יסוד: 5048
מורפ': HR הַשָּׁ֑מֶשׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁ֑מֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8121
מורפ': HTd/Ncbsa וְיָשֹׁ֛ב וְ - ו' החיבור
יָשֹׁ֛ב - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7725
מורפ': HC/Vqj3ms חֲר֥וֹן חֲר֥וֹן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2740
מורפ': HNcmsc אַף אַף - מילית, חיוב
צורת יסוד: 639
מורפ': HTa־יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp מִיִּשְׂרָאֵֽל מִ - מילת יחס
יִּשְׂרָאֵֽל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: m/3478
מורפ': HR/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֨אמֶר קדמא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)
אֶל־מֹשֶׁ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
קַ֚ח יתיב (משנה, דרגא 3)
אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הָעָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהוֹקַ֥ע מרכא (משרת, דרגא 5) אוֹתָ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)
לַיהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
נֶ֣גֶד מונח (משרת, דרגא 5) הַשָּׁ֑מֶשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְיָשֹׁ֛ב תביר (משנה, דרגא 3)
חֲר֥וֹן מרכא (משרת, דרגא 5) אַף־יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
מִיִּשְׂרָאֵֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם, וְהוֹקַע אוֹתָם תלה את האשמים לַיהוָה כדי לשכך את חמת ה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ מול השמש, במקום גלוי, וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה דְּבַר יָת כָּל רֵישֵׁי עַמָּא וְדוּן וּקְטוֹל דְּחַיָּיב קְטוֹל קֳדָם יְיָ לָקֳבֵיל שִׁמְשָׁא וִיתוּב תְּקוֹף רוּגְזָא דַּייָ מִיִּשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה סַב יַת כָּל רֵישֵׁי עַמָא וּמַנֵי יַתְהוֹן דַיָינִין וִידוֹנוּן דִינִין דִקְטוֹלִין יַת עַמָא דְטָעוּ בָּתַר פְּעוֹר וְתִצְלוֹב יַתְהוֹן קֳדָם מֵימְרָא דַיְיָ עַל קִיסָא קֳבֵיל שִׁמְשָׁא בִּקְרִיצְתָּא וְעִם מִטְמוֹעַ שִׁמְשָׁא תָּחוֹת יַתְהוֹן וְתִקְבְּרִינוּן וִיתוּב תְּקוֹף רוּגְזָא דַיְיָ מִיִשְרָאֵל: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר מֵימְרָא דַיְיָ לְמשֶׁה סַב יַת כָּל רֵישֵׁי עַמָא וְאוֹקִים יַתְהוֹן סַנְהֶדְרִין קֳדָם יְיָ וִיהַוְיַן צְלָבִין כָּל מַן דְמִתְחַיֵיב לְמִתְקַטְלָא וְעִם מַעֲלֵי שִׁמְשָׁא יֶהֱוְיַן מַחְתִין נִבְלָתֵיהּ וְקַבְרִין בְּכֵן יַחֲזוֹר תְּקוֹף רוּגְזָא דַיְיָ מִן יִשְרָאֵל: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
רש"י
"והוקע אותם" - את העובדים והוקע היא תלייה כמו שמצינו בבני שאול והוקענום לה' ושם תליה מפורשת בע"א בסקילה וכל הנסקלים נתלין
"נגד השמש" - לעין כל ומ"א השמש מודיע את החוטאים הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו
[ה] לעין כל. לאפוקי שלא יהיה חוץ למחנה רחוק מבין דין, כמו בית הסקילה שהיה רחוק מבית דין (סנהדרין דף מב:). וכאן ציוה שיתלו אותם לעין כל, אינו רחוק ממחנה ישראל. והא דלא פירש כמשמעו "נגד השמש" - נוכח השמש, דלמה יהיה נוכח השמש, ואצל תליה כתיב (דברים כ"א, כ"ב) "והומת ותלית", ולא הקפיד לאיזה צד יתלה אותו (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהוֹקַע אוֹתָם – אֶת הָעוֹבְדִים.
וְהוֹקַע – הִיא תְּלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּבְנֵי שָׁאוּל: "וְהוֹקַעֲנוּם לַה'" (שמ"ב כא,ו), וְשָׁם תְּלִיָּה מְפֹרֶשֶׁת (סנהדרין ל"ד ע"ב). עֲבוֹדָה זָרָה בִּסְקִילָה, וְכָל הַנִּסְקָלִים נִתְלִין.
נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ – לְעֵין כֹּל. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, הַשֶּׁמֶשׁ מוֹדִיעַ אֶת הַחוֹטְאִים, הֶעָנָן נִקְפָּל מִכְּנֶגְדּוֹ וְהַחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו (תנחומא שם).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
לה'. לקדש שם שמים. נגד השמש. שיתקדש השם בפרהסיא, כמו שחללוהו בפרהסיא. או יאמר נגד השמש לפי שחטאו בפעור כנגד מדתו של יעקב הנקרא שמש, וכמו שאמרו במדרש אמר יעקב מי הגיד לזה ששמי שמש. לכך הוצרך לומר נגד השמש שתהיה לקותם מעין חטאם. או יאמר נגד השמש כל זמן שהשמש בעולם, כיון שתשקע יהיו נקברים, ממה שכתוב (דברים כא) לא תלין נבלתו על העץ.
ובמדרש נגד השמש אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע מי מודיעני הנצמדים, אמר לו אני מפרסמן. היה הענן מתקפל והחמה זורחת על כל מי שטעה, ותולין אותו מיד.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
החוטאים בסקילה וכל הנסקלים נתלים ועז"א והוקע אותם לה' שהוא התליה, ואמר נגד השמש פי' בסנהדרין שאין דנים אלא ביום ובערב הי' צריך להוריד נבלתו מן העץ ועז"א
נגד השמש וכן ת"י, וגם שעבודת פעור היה עבודת השמש כנודע לכן אמר הוקע נגד השמש:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר כה ד"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.