מועד קטן יב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · מועד קטן · יב ב · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחלה רב הונא חצדו ליה חצדא במועדא איתיביה רבה בר רב הונא לרב הונא טוחנין קמח במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אדבר שאבוד במועד מותר לעשותו במועד דבר שאינו אבוד במועד אסור במה דברים אמורים בתלושין מן הקרקע אבל מחובר לקרקע אפי' כולו אבוד אסור בואם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן גובלבד שלא ידוש בפרות אמר ליה יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה דתניא כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל משום ר' יוסי דבר התלוש מן הקרקע אפילו מקצתו אבוד מותר והמחובר לקרקע אפי' כולו אבוד אסור ואי ר' יוסי ידוש נמי בפרות הא אמר רב יצחק בר אבא מאן תנא. שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי אמר לך ה"נ כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא נמי לאו שינוי הוא ת"ר דטוחנין במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר המטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים ורמינהו מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואע"פ שיש לו ישן ומערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך ר' יוסי בר יהודה אומר מערימין רב חצדו ליה חצדא בחולא דמועדא שמע שמואל איקפד לימא שמואל כיחידאה סבירא ליה לא חצדא דחיטי הוה דלא הוה פסיד ורב מאי טעמא עביד הכי אין לו מה יאכל הוה ושמואל לא סיימוה קמיה אי נמי אדם חשוב שאני ר' יהודה נשיאה נפק בחומרתא דמדושא ואשתי מיא דאחים קפילא ארמאה שמע ר' אמי איקפד אמר רב יוסף מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא הא תניא השירין הנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר אי משום דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה הא אמר שמואל בר יצחק אמר רב זכל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי נכרים אדם חשוב שאני אמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאינו צריך אלא לנסורת שלו לייט עלה אביי רב אשי הוה ליה אבא בשלנייא אזל למיקצייה בחולא דמועדא אמר ליה רב שילא משלנייא לרב אשי מאי דעתיך דקאמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאינו צריך אלא לנסורת שלו הא לייט עלה אביי אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה שבקיה והדר אתא רב יהודה חשרא למיעקר כיתנא ולמיקטל כשותא ולמיעקר שומשמי אמר ליה אביי לרב יוסף בשלמא כיתנא חזי לחפיפה כשותא חזי לשיכרא אלא שומשמי למאי חזי חזי לנזיי דאית בהו רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדיסא דמטא זמניה בחולא דמועדא קטפיה לשנה שהיוה כולי עלמא לפרדיסייהו לחולא דמועדא אפקריה רבי ינאי לפרדיסיה ההוא שתא:

מתני' טמכניס אדם פירותיו מפני הגנבים יושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד כובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד לוכולן אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו:

גמ' תנא מובלבד שיכניסם בצנעא לתוך ביתו רב יוסף הוה ליה כשורי עיילינהו ביממא אמר ליה אביי והתניא ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו אמר ליה צנעא דהני יממא הוא נכיון דבליליא בעו גברא יתירי ובעו מדוכרי דנורא אוושא מילתא:

ושולה פשתנו מן המשרה כו':

בעי מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו בניו אחריו אם תימצי לומר

רש"י[עריכה]


יש מהן פטור אבל אסור - והא דקתני אין זופתין אסור למיעבד לכתחילה אבל בדיעבד לא הוי חייב והא דקתני זופתין הוי מותר לכתחילה:

למיחצד - לקצור ורב הונא יש לו מה יאכל הוה ואמאי שרי לה:

אמר ליה - האי דקתני מחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ר' יוסי היא ויחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא לאו שינוי הוא. כי דיישי בלא פרות ולעולם ר' יוסי היא והא דאסר בפרות משום דאוושא מילתא היא:

ואם טחן - במועד לצורך המועד והותיר עד לאחר המועד:

מותר - לאכלו אחר המועד:

ובלבד שלא יערים - שלא יעשה הרבה ויאמר לצורך המועד אני עושה ומתכוין כדי שתשתייר לאחר המועד:

מערים ושותה מן החדש - שיכול לומר לצורך המועד הטילו: לימא שמואל דאקפיד כיחידאה סבירא ליה כההיא מתניתא במחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ואוקימנא כר' יוסי יחידאה:

חצדא דחיטי דלא הוה פסידא - להכי איקפד אבל בחצדא דשערי לא סבר לה כר' יוסי דאסיר:

אין לו מה יאכל הוה - להכי עביד הכי:

לא סיימוה קמיה - לא אמרו לו דלא הוה ליה מה יאכל להכי איקפד:

אדם חשוב שאני - רב לא הוה ליה למיעבד הכי אפי' אין לו מה יאכל:

נפק - בחצר בשבת:

בחומרתא דמדושא - טבעת היא של מתכת וחותמה של אלמוג:

שירין - נושקי"א בלעז:

כל שהוא נאכל כמות שהוא חי - ומיא שתו אינשי כמות שהן: אדם חשוב שאני: יש לו להחמיר על עצמו יותר ולא הוה ליה למיפק בחומרתא דמדושא ולא למישתי מיא דאחים קפילא נכרי:

לנסורת - עצים דקים שנופלין מן החתיכה:

אבא - יער:

בשלנייא - פירוש שם העיר כלומר היה לו יער באותו מקום: אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה: דרב אשי משום דעבר אדאביי:

שבקיה - לאבא דלא קצציה במועד שהרגיש משום דעבר אדאביי נפל ליה נרגא:

למיעקר כיתנא - בחולא דמועדא:

למיקטל - לחתוך:

כשותא - הומלו"ן:

לחפיפה - לכסות בו מאכל כגון תאנים ותמרים לצורך המועד:

לנזיי - כמו נזייתא דשיכרא (ב"ק דף לה.) לנזיי גרעינין דאית בהו בשומשמין דחזו למיעבד בהו משחא: אפקריה ר' ינאי לפרדיסיה משום דעל ידו היה תקלה לעלמא דשהו עד לחולא דמועדא וקטפי:

מתני' שולה - מעלה:

שלא יכוין מלאכתו במועד - שיש לו פנאי בשאר ימות השנה והוא משהה למועד:

יאבדו - שאסור ליהנות מהן:

גמ' צינעא דידיהו יממא הוא - אפי' בלילה כיממא דמי ולא סגי ליה שלא להכניסן להכי מכניסן נמי ביום:

מדוכרי דנורא - אבוקות:

מהו שיקנסו בניו אחריו - לבניו נמי יהא אסור אותה מלאכה דכיון דכוון מלאכתו במועד דין הוא שיהו אסורין ליהנות ממנה כשם שהיה אביהם קיים:

תוספות[עריכה]


מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים. פירש בתוספות הרב דבאסיפת פירות איכא מלאכה כדאמרינן פרק אין דורשין (חגיגה דף יח.) גבי חג האסיף אסיפה במועד מי שרי ואיני יודע מה מלאכה וצריך עיון אי טרח בלא מלאכה אסיר כי היכי דאסירי בפרקמטיא ולקמן בשמעתין (דף יג) אמר מועד משום . טירחא ולא טירחא הוא ושמא היינו דוקא בדבר שהוא מלאכה:

אם תימצי לומר צרם אזן הבכור ומת קנסו בנו אחריו. משום דאיסורא עשה אבל כוון מלאכתו לא עשה איסורא עדיין ולא צריך להגיה דאורייי' אבל בפ' השולח (גיטין מד. ושם) דגבי מכר ומת בעי אי קנסו בנו אחריו התם גרסינן ודאי איסורא דאורייתא משום דמכר ומת נמי עבד איסור' אלא דלא הוי דאוריי':

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/מועד קטן/פרק ב (עריכה)

כד א מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ב , טור ושו"ע או"ח סי' תקלז סעיף א:

כה ב ג מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ו , טור ושו"ע או"ח סי' תקלז סעיף טו:

כו ד מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ו , טור ושו"ע או"ח סי' תקלג סעיף א:

כז ה ו מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ח , טור ושו"ע או"ח סי' תקלג סעיף א:

כח ז מיי' פ"יז מהל' מאכלות אסורות הלכה יד , סמג לאוין קמב , טור ושו"ע יו"ד סי' קיג סעיף א:

כט ח מיי' פ"ח מהל' יו"ט הלכה י , טור ושו"ע או"ח סי' תקלג סעיף ב:

ל ט מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ג , טור ושו"ע או"ח סי' תקלח סעיף ב:

לא י כ מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ג והלכה ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקלח סעיף ב:

לב ל מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקלח סעיף א:

לג מ נ מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ג , טור ושו"ע או"ח סי' תקלח סעיף ב: