לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקלז טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אסור לקצור השדה בחול המועד אם אינו נפסד אם יעמוד עד לאחר המועד ואם אין לו מה יאכל אפילו מוצא בשוק לקנות אין מצריכין אותו ליקח מן השוק אלא קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר כדרכו ובלבד שלא ידוש בפרות והני מילי אין צריך אלא לו לבדו אבל אם הוא צריך לדוש לצורך רבים דש אפילו בפרות:

מפרשים

 

(טז) שלא ידוש בפרות:    משום דאושא מלתא ולפי זה אסור גם בשאר ב"ח והרמב"ם מפ' הטעם משום שינוי וא"כ בשאר ב"ח מותר (ב"י) ולדידן שאין נוהגין לדוש בפרות א"כ צריך שינוי אחר:
 

(ח) בפרות:    ולדידן שאין דשין בפרות צריך שינוי אחר. מ"א.
 

(נ) אם אינו נפסד וכו' - דאם הוא נפסד מותר לקצרו ומסתברא דאפילו אם רק אבוד מקצתו ג"כ מותר:

(נא) אין מצריכין אותו ליקח וכו' - וכן אין מחייבין אותו לשאול מחבירו:

(נב) ובורר כדרכו - ובורר וטוחן כדרכו כצ"ל. ור"ל דאין צריך שינוי ומה דהחמירו שלא ידוש בפרות משום דאוושא מילתא. ומ"מ אין לו לעשות כל אלו מלאכות אלא לפי מה שהוא צריך לאכילתו:

(נג) שלא ידוש בפרות - הטעם כנ"ל. ולפ"ז גם בשאר בע"ח אסור:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש