באר היטב על אורח חיים תקלז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) האבד:    וספק דבר אבד נמי מותר. רש"ך חלק א' סימן קי"ג.

סעיף ה[עריכה]

(ב) ונתקלקלו:    ואם נסתמו לגמרי אסור דהוי כעושה מתחלה.

סעיף ו[עריכה]

(ג) ששה:    אבל בפחות מכאן כיון דלא עברו ביה מיא אסור ועמוקה ג' אפשר דאסור לחפור עד ח' דטרחה יתירה היא להשליך העפר לחוץ עיין ב"י.

סעיף ח[עריכה]

(ד) כדי:    ומה שפסק לעיל בסימן תקל"ג ס"ד דצד דגים שהרי אפשר שיאכל מהם במועד והכא כתב לאוכלם במועד שאני הכא דסוף סוף גם השדה שותה ממנה ומש"ה בעי שיאכל דוקא מה שאין כן התם ועיין מ"א.

סעיף יב[עריכה]

(ה) מתליעים:    שנוטל התולעת שבאילן אע"פ שנפסד האילן אסור דטירח' יתירה היא.

סעיף יד[עריכה]

(ו) יכול:    אבל במלאכה גמורה אסור ליתן לו שכר מזונו. מ"א.

(ז) ומוסרין:    אבל לשכור לו שומר אסור ובשבת אפי' למסור לו אסור. מ"א.

סעיף טו[עריכה]

(ח) בפרות:    ולדידן שאין דשין בפרות צריך שינוי אחר. מ"א.

סעיף טז[עריכה]

(ט) לבצרו:    ופועלים ישראלים יכולים ליטול שכר ועיין סימן תקמ"ב סעיף א'.

(י) לעשות:    ואדם חשוב צריך ליזהר אפי' במלאכת דבר האבוד שמא יטעה העולם לומר שכיון מלאכתו במועד. ב"י בשם רוקח.