קטגוריה:משלי לא כט
נוסח המקרא
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה
רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה.
רַבּ֣וֹת בָּ֭נוֹת עָ֣שׂוּ חָ֑יִל
וְ֝אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל־כֻּלָּֽנָה׃
רַבּ֣וֹת בָּ֭נוֹת עָ֣שׂוּ חָ֑יִל וְ֝/אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל־כֻּלָּֽ/נָה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עשו" - ענינו קנין וכניסה, כמו (בראשית יב): "ואת הנפש אשר עשו בחרן".
"חיל" - עושר.
"עלית" - מלשון עליון.
מצודת דוד
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"רבות" - הן אמת אשר בכל החכמות למיניהם ימצא בהם דברים טובים, אבל תועלת חכמת התורה גברה על כולן.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דרך המושכל
(כט - לא) "רבות בנות עשו חיל", נפשות כאלה היו רבות שהשלימו א"ע, אבל את עלית על כולנה עד ששקר החן, שהנפשות הקודמות שהשיגו חן ויופי על שכלם ומע"ט, הם שקר והבל לנגדך, כי את תתהלל במה שאת אשה יראת ה' וע"י יראת ה' זכית לרוח הקודש ולהצדיק רבים (כמ"ש חז"ל שקר החן זה דורו של משה וכו' וכדומה כמה דרשות, על הנפשות שעלו במעלה על דורות הקודמים ביתר שאת ע"י יראת ה' שקננה בלבם), ולכן תנו לה מפרי ידיה ותקבל שכר גדול על ידי זכות הרבים. ויהללוה בשערים מעשיה וישאר שמה לברכה ולתפארת בשערי החכמה והצדקה ובשערי בת רבים:
דרך הפשוט
"אשת חיל," יען הזכיר המוסר של אם למואל שהיתה אשת חיל כמו שנראה ממוסרה, זכר שבח האשת חיל. והנה להשיג דבר, יהיה או ע"י מציאה, או ע"י השתדלות כקונה דבר בעד דבר אחר, על הראשון אמר מי ימצא אותה ע"י מציאה, ועל הקנין ע"י השתדלות אמר שמכרה וקנינה, או מקום מגורתה רחוק יותר מפנינים שהם יקרים ובלתי נמצאים:
"בטח בה לב בעלה" כי רוב הנשים מפזרות הון ובעלה אינו בוטח שתשמור את אשר הרויח, אבל בה יבטח לבו שלא יחסר מאומה מכל השלל שהרויח:
"גמלתהו", יתר הנשים גומלות רע לבעליהן וגם הטובה מהן תגמלהו פעמים רבות גם רעות, והטובה בימי ילדותה תריע לו בעת הזקנה, או בעת העוני והמחסור, אבל היא גמלתהו רק טוב ולא רע, וגם זה מתמיד כל ימי חייה:
"דרשה", בכל העסקים שתעסוק תעשה בזריזות וחריצות ועל צד היותר טוב, אם בחרה לעסקה אריגת הבגדים ועשייתם, תדרוש צמר ופשתים לארוג מהם בגדים, ולא תעשה בעצלות או כמוכרחת רק תעשה בחפץ כפיה, הפך ממ"ש בגנאי העצל כי מאנו ידיו לעשות:
"היתה", ואם היא עוסקת במסחר חוץ לביתה לא תסחר בקרוב שאין הריוח גדול כ"כ, רק תדמה כאניות סוחר העוברת ימים רחוקים ותביא לחמה ממרחק:
"ותקם", ואם עוסקת בצרכי הבית פנימה, תקום בעוד לילה להכין טרף ומזון לבני ביתה, וחק קצוב לנערותיה כי בני בית יקבלו בלי קצבה, והמשרתים יקבלו חק קצבה:
"זממה", ואם בחרה במלאכת חוץ לעבוד את האדמה, או זממה מחשבות עמוקות איך תקנה שדה, ומפרי עבודתה שהרויחה בעבודת השדה תטע כרם:
"חגרה", בצד שתסחר בחוץ ללכת באניות סוחר, או בכל עבודה בשדה, חגרה בעוז מתניה אל ההליכה, ובצד שתעשה מלאכת הבית פנימה תאמץ זרועותיה בל ירפו ממלאכה:
"טעמה", גם לא תיחד מסחרה רק בעבור הערב והמועיל לצורך עצמה, כי טעמה כי טוב סחרה, שתוכל לעשות בו גם את הטוב כמו צדקה וג"ח וע"כ לא יכבה בלילה נרה ותוסיף אומץ במלאכתה כדי שיהיה לה מעות גם על מצות ומע"ט:
"ידיה", שיעור הכתובים. ידיה אשר שלחה בכישור שלחה לאביון, וכפה אשר תמכו פלך פרשה לעני, שתפריש ממעשה ידיה צדקה לאביון וג"ח לעני, הכפים עושות מלאכות דקות יותר, אותם תשלח לעני שהוא נעלה מן האביון, ופרישת הכפים הוא בצנעה, אבל שליחות כל היד הוא בפרהסיא, כי העני בוש מליקח לא כן האביון:
"לא תירא", והגם שנתנה מלבושיה אשר ארגה לעניים ואביונים, לא תירא בעבור בני ביתה מעת השלג שלא יהיה להם כסות בקרה, כי כל בני ביתה לבושים שנים:
"והיא בעצמה מרבדים עשתה לה", שהם תכשיטין יקרים, ושש וארגמן לבושה, כי נתן ה' לה הון ועושר ושלח ברכה במעשה ידיה:
"נודע", והיא תחזיק יד בעלה שיעסוק בתורה, עד שיהיה איש גדול מצוין בשבתו עם הסנהדרין והזקנים יושבי שער:
"סדין" הסדין אשר עשתה ותמכור לסחורה וכן החגור אשר ארגה ונתנה לכנעני כדי לחלק את המעות לעניים, הסדין הזה הוא עוז והדר לבושה ליום אחרון, ובו תשחק ליום אחרון, שהמצוה יהיה לה לבוש רוחני שבו תתלבש עת תפשוט בגדיה החומריים:
"פיה פתחה", ואז תפתח פיה ליום הדין ע"י חקי החכמה שהלכה בהם, ותורת חסד שהוא מה שעשתה חסד לפנים משורת הדין יהיה על לשונה, שזה יהיה לה למליץ ליום אחרון:
"צופיה", במה שהיתה אשת חיל לצורך החזקת ביתה ומה שהיתה צופיה ומשגחת על הליכות והנהגת ביתה ושלא תאכל לחם עצלות, והיה הזריזות שלה לברכה לבד לאכול לחם, ע"ז לא יהללוה בשערי בת רבים, רק קמו בניה ויאשרוה, ולא תהולל רק מבניה ובעלה לבד, לא מאחרים, כי.
"רבות בנות עשו חיל בענין זה", לאסוף הון וחיל לביתם, אבל במה שאת עלית כולנה, במה שאצלך היה החן שקר והיופי הבל לא התהללת בחן ויופי, רק תתהלל במה שהיית אשה יראת ה', ע"ז תנו לה מפרי ידיה, ע"ז תקבל פירות מעשיה בעולם הגמול. וע"ז לא בעלה לבד יהללוה רק יהללוה בשערים מעשיה:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: - וכה יאמרו: הן אמת, יש הרבה בנות אשר עשו (קנו וכנסו) חיל (הון ועושר) רב במעשה ידיהן, אבל את גדלת לעלות על כולהן.
ולפי המשל:
הן אמת אשר בכל החכמות למיניהם ימצא בהם דברים טובים, אבל תועלת חכמת התורה גברה על כולן.
תרגום ויקיטקסט: יש הרבה בנות מוכשרות אשר עשו חיל (רכוש) במלאכה ובמסחר, אבל את עלית (הצלחת) יותר מכולן, כי את גם יראת ה' -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא כט.
דקויות
כל איש שר לאשתו ואת עלית על כולנה. האם ייתכן שכולם צודקים?
1. על-דרך הפשט "חן אישה על בעלה" (בבלי סוטה מז), כל איש האוהב את אשתו מרגיש שהיא הטובה מכולן.
2. על-דרך הדרש, אשת חיל היא משל לחכמת התורה. לפי זה, בנות הן בינות, חכמות חיצוניות. בכל הבינות החיצוניות יש ערך כלשהו, אבל חכמת התורה עולה על כולן, יש בה הכל (ע"פ גליה).
3. ועל-דרך הסוד, "האמת יורה דרכו, שהעיקר מדבר על אשת חיל העליונה, שהיא ודאי הכלה הכלולה מכל המידות הטובות. והשבח הזה אינו ראוי אלא אליה לבדה, שהיא סוד המלכות הקדושה, שהרי כמה מלכויות עשו חיל בעת ממשלתן, אבל המלכות הקדושה עלתה על גביהן בין בחכמתה בין בגדולתה בין ביושר הנהגתה, וכל שכן בקדושתה, כי רק היא יחידה ודאי להיות מלכות של קודש" (רמ"ד ואלי פירוש שני).
הקבלות
איך מסתדר הפסוק שלנו עם (משלי לא י): "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ"*? האם אשת חיל היא דבר נדיר ורחוק, או שיש הרבה כאלו? כמה הסברים:
1. הבנות בפסוקנו הן בנותיה של אשת חיל; אשת חיל מחנכת את בנותיה לעשות חיל בעצמן.
- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב בפירוש "בנותייך עשו חיל, ואת לימדת את כולנה", לתת שבח לאם על הצלחתה בחינוך הבנות.
2. פסוק 10 מתייחס לרווקים המחפשים אשת-חיל מן המוכן, ומודיע להם שלא יצליחו למצוא; הפסוק שלנו מתייחס לנשים אשר נעשו נשות-חיל לאחר שנים רבות של השקעה הדדית בנישואין (ראו פירוש על פסוק 10).
3. פסוק 10 נאמר על-ידי החכם המתאר את המציאות; הפסוק שלנו נאמר על-ידי הבעל והבנים, הנזהרים שלא לפגוע בנשים אחרות. הם מכירים אותה, ויודעים שהיא לא אוהבת שאומרים דברים רעים על הזולת, גם לא כדי לשבח אותה. אילו היו אומרים לה "כל שאר הנשים לא עושות חיל", "כל שאר הנשים עצלניות", וכו', היא היתה נפגעת אישית בשמן של הנשים האחרות. לכן, כשהבעל והבנים רוצים לשבח את האישה-האם, הם קודם-כל משבחים את שאר הנשים.
4. יש הבדל בין לעשות חיל באופן חד-פעמי, לבין להיות אשת חיל, שיודעת גם לנהל ולהנהיג. חיל הוא "צבא" של אנשים, או רכוש; ישנן נשים רבות שמצליחות להוליד וליצור חיל - משפחה גדולה או רכוש רב, אבל את עלית על כולנה - את לא רק עושה חיל, את אשת חיל, יודעת גם לנהל ולנהיג את המשפחה והרכוש שיצרת.
הפסוק הבא מסביר מדוע היא טובה יותר מכולן - היא לא רק עושה חיל, היא גם אשה יראת ה' - היא שומרת על ערכיה ואמונתה גם כשהיא מצליחה ומתעשרת.
5. ויש שמצאו בפסוקנו רמז שמותר לאישה להתעטף בטלית: "רבות בנות עשו חיל, והטלית על כולנה"... (ע"פ פינחס שוורץ)
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
- בראשית ה כח (8 דפים)
ש
דפים בקטגוריה "משלי לא כט"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.