ביאור:משלי לא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי לא ה: "פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי."

תרגום מצודות: - פן כשישתה ישתכר וישכח דבר החקוק (כתוב) בתורה, ועל-ידי-זה יְשַנֶּה דין העניים; וכפולה אם-כן חטאתו, כי גוזל העניים ומעוות הדין.

תרגום ויקיטקסט: - למלך אסור לשתות, כי אם ישתה, ייתכן שיאבד את צלילות דעתו וישכח את החוק, וישנה לרעה את הדין של בני עמו העניים!


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא ה.


דקויות[עריכה]

מהו מְחֻקָּק?[עריכה]

1. "אמר ר' סימון: אלו דברי תורה, כמה דאת אמר (שמות לב טו): "מזה ומזה הם כתובים"" (מדרש משלי (בובר) לא א). חוקי התורה חקוקים על לוחות הברית. החוקים הללו מחייבים במיוחד את המלך למואל, המולך בשם האל.

2. החוקים שהמלך עצמו קבע. מלך שיכור עלול לשכוח אפילו את החוקים של עצמו ולנהוג בחוסר-עקביות (אמנם יש מלכים הנוהגים בחוסר-עקביות גם בלי לשתות...).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/31-05