רלב"ג על משלי לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רלב"ג על משלי · לא

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"דברי למואל". הנה קרא שלמה עצמו למואל מלך כדרך אמרו בתורה והוא כהן לאל עליון ר"ל שהוא הי' לאל מלך כי ה' משחו ודברי' מישרים לאל בתכלית מה שאפשר ואמר כי אלו הם הדברים אשר אמרה לו אמו במוסרה והנה זכרם בזה הספר להיותם רבי התועלת וידמה שכבר אמר לה שלמה שתשאל ממנו ויעשה חפצה והיא אמרה:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מה ברי". מה אבקש בני אשר גדלתיך ומה בן בטני שהיית במעי בהיותי מעוברת ממך ואולם אמרה זה כי כבר יקרא בן מי שאינו בן בטנה כאמרו אלה בני מיכל בת שאול לפי שהיא גדלה אותם ואע"פ שלא היו בניה כי הם בני מרב אחותה ומה שאבקש לך בן נדרי ר"ל שמרוב אהבתי אותך היו כל נדרי בך כמשפט האוהב שיהיו נדריו ושבועותיו בחיי אהובו או ירצה בזה שבעבורו היו נדריה תמיד לה':

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תתן לנשים". כחכה אשר לך בדרישת החכמה והשגתה וזה כי רוב העסק עם הנשי' יסיר האדם מהשקידה על החכמה ויהיה לבו שוגה בהם תמיד ולא יהיו דרכיך למחות העצות והמחשבות הרבות אשר יצטרכו למי שירצה לחקור בחכמת מחקר ראוי ואמר זה כי ההתמדה עם הנשים תמנע התישבות באלו המועצות והמחשבות.

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל למלכים". אתה בני שהוא למואל אל יהיו דרכיך דומים לדרכי המלכים אוהבי התענוגים שרודפים שתיית היין ושואלי' איה שכר לשתותו כי אין למלך כמוך שהו' לאל נכון לעשו' כן:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פן ישתה וישכח". מזה הדין הבא לפניו בתורה ויהיה זה סבה אל שישנה דין כל בני עוני אשר הוא חטא נפלא כי בו נכלל חטא הטיית המשפט וחטא קביע' העני נפש וכל אחד מאלו הוא חטא נפלא ולזה זכר שינוי דין כל בני עוני שלא יתחדש מזה ג"כ שינוי בדין העשירים אבל זכר מה שיתחדש יות' מהרע מזא' התכונ' כמנהג המוכיחי' ובכמו זה המנהג נהג שלמה ברוב התוכחות הנכללות בזה הספר:

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תנו שכר לאובד". הנה השכר והיין אינו ראוי כי אם "למרי נפש ולאובד", "שישכח" המר נפש לדין ולא ידע סדר טענותיו אשר בהם יתבאר משפטו ודינו,

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


ראוי "שתפתח פיך" להישירו להגיד דברי ריבו. והנה "האלם" הוא שאינו יודע להגיד כלל מדברי ריבו, "ובני חלוף" הם בעלי התמורה שיאמרו הפך מה שבלבם, וראוי לשופט השלם שיסבב שלא יפקד מהם משפטם מצד חסרונם בדבור ובהגדת עניני ריבותם:

 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פתח פיך"בענין ש"תשפוט צדק" אל "דין עני ואביון", ולא יפקד מהם משפטם מפני חלשתם וחוזק אשר כנגדם:

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשת חיל". הנה חתם זה הספר בתואר החומר המשרת אל השכל שרות שלם באופן שיגיע לו קנין שלמותו ותאר אותו בנקבה כמנהגו וקראה אשת חיל מצד שלמות כחה להגיע אל השכל מה שיצטרך לו ממנה מהצורות המוחשות ואמ' שהוא קשה ההמצ' ורחוק מכרה וערכה מערך הפנינים כי אין לו יחס עמה:

 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בטח בה". הנה לב בעלה בטח בה שתמציא לו מה שצריך להקדים מן החוש בדרושו ולא יחסר שלל להיות טרף לבית השכל:

 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גמלתהו טוב". כל ימי חייה גמלתהו טוב ונכנעה לעבודתו ולא נטתה כלל מעבודתו:

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"דרשה צמר ופשתים". להיות טווה בהם למה שיצטרך לבית' מהלבוש ועשת' זה בחפץ כפיה כמשפט המשרת החושק לעשות רצון אדוניו ולא כמשפט המשרת על צד ההכרח ואמנם אמר זה לפי שהמגיע מהמוחשות אל השכל יתוקן בתקונים רבים קודם הגיעו אליו ובזה יוסרו מהם הרבה מהמשיגים החומריים ויתקרבו אל המציאות הרוחני כמו שנזכר בספר החוש והמוחש:

 

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"היתה כאניות". הסוחרי' הגדולי' שיביאו סחורותיהם מארץ מרחק כן תביא מזונ' ממרחק למה שיצטרך אל השכל בדרושים יקשה לעמוד מן החוש אם לא בשוטט בארצות או בעדות מהקודמי' אשר ראוי לבטוח בהם שיגידו האמת:

 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותקם בעוד לילה". בחריצות וזריזות, "לתת טרף לביתה וחוק לנערותיה" להעמיד בריאות הגוף, כי בו יעמוד בריאות הנפש.

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


והנה תמצא בזה שספר מחריצות בדמיון זה הענין קצתו לשרות בעלה וקצתו להעמיד בריאות הגוף שהוא גם כן לשרות השכל, עד שכבר "זממה שדה", קנתה שדה "ונטעה כרם" להוציא מהם פרי אל השכל:

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חגרה בעוז מתניה". לרוץ בזריזות לחפציה ואמצה זרועותיה לעשות פעולותיה בחריצות:

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"טעמה". הכירה כי סחרה הוא טוב מצד הפרי המגיע ממנו לשכל ולזה תנהיג בזריזו' בשרותו עד שלא יכבה נרו בלילה להתרחק מן העצלה:

 

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך". לטוות הצמר והפשתים:

 

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון". וזה משלימות חריצותה שתעשה מה שתשלם בה לשכל חוקי לקנותו מההון מה שיספיק לה ולבית' ולתת לעניי' חוקם:

 

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא תירא". בגדי שני אמ' זה מצד אח' להורו' על חריצות' לקנות מה שיצטרך מההון ומצד אחר אמ' זה להיות מה שתכין אל השכל מהמוחשות רחוק מלהתעות השכל והנה עשתה לה מרבדים וקשוטים במדות:

 

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שש וארגמן לבושה". רוצה לומר בגדים חמודי' ונקיים במדות המשובחות לא בגדים צואים במדות המגונות:

 

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נודע בשערים". והנה בעלה הוא נודע בחכמה בשבתו עם חכמי ארץ מצד רב ההישרה שתישרהו לקנין החכמה:

 

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"סדין עשתה ותמכר וחגור". אשר עשתה נתנה לסוחר למוכרו לו כדי שיהיה לה הון לקנות בו ככל אשר תשאל נפשה:

 

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עוז והדר לבושה". הנה לבושה הוא עוז והדר ר"ל שישלם במדותיה היופי והתוקף להכניע תאוותיה הגופיות וזה ממה שישלם בשתנהג בדרכי התורה ותשחק ליום המות כדרך אנשי המעלה שלא יחרדו מן המות כי אין רצונם לחיות כי אם להשלי' השכל ואח' השלמו כמעט שיחפצו במות כי היא החיים להם:

 

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פיה פתחה בחכמה". כי ממנה ילקחו התחלותיה ונימוס החסד שעשה הש"י לנמצאות יתבאר על לשונה במה שיגיע אל החוש מזה הענין אשר הפליא הש"י חסדו ביצירותיו:

 

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צופיה". תמיד היא "צופיה" ומבטת "ההליכות" והדרכים אשר יובילוה אל "ביתה" אשר תתחבר בו אל השכל להשפיע לו מהחוש המצטרך לו בחקירות, "ולא תאכל מזון העצל" שהוא חסר התיקון, אך כל מה שתקנה מאלו הצורות הדמיוניות יהיה שלם התיקון להביט אל השכל.

 

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנה, האשה אשר כה משפטה תשובח מצד כחות הנפש ומצד השכל,

 

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רבות בנות". ויאמרו כי "רבות בנות עשו חיל", אך "את עלית על כלנה":

 

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שקר החן". אשר במה שתכין אל השכל פעמים יביא זה לטעות בדרושים העמוקים אשר לא תחובר להם יראת ה':

 

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תנו לה". הנה לאשה אשר כזאת יותן מפרי ידיה כי ימשך מההשגחה הדבקה בסבתה בשכל טוב לא גם בדברים הגופיים כמו שביארנו בד' מספר מלחמות ה' ויהללוה מעשיה בשערים ששם יסופר נועם מדותיה וטוב מוסרה ויראתה מהש"י. והנה התועלת בזה המאמר לפי הנמשל מבואר, ובו תועלת עוד לפי המשל, להיישיר האשה שתשתדל בעבודת בעלה ובתיקון ביתה בזה האופן: