קטגוריה:משלי לא כא
נוסח המקרא
לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים
לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים.
לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג
כִּ֥י כׇל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃
לֹא־תִירָ֣א לְ/בֵיתָ֣/הּ מִ/שָּׁ֑לֶג כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗/הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"משלג" - מצינה.
"לבוש שנים" - בגדי צבעונין.
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"לא תירא לביתה משלג" - שדנין בו הרשעים מאש לשלג.
"לבוש שנים" - ברית דם מילה. דבר אחר: מלובשים בכפל, (דברים טו): "נתן תתן... פתח תפתח... הענק תעניק...", כל אלו מצילין אותן משלג גיהנם; כך הוא נדרש בתנחומא.
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"לא" - אינה מתפחדת מרוע המקרים ומהצרות המתרגשות, כי הזכות והמעשים הטובים שבידה המה לה למגן ומחסה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דרך המושכל
(כא)" לא תירא", מעת השלג, שהוא מליצה על המות, כי חיי האדם הוא החום הטבעי ומרוצת הדם, ועם המות בא השלג והקרירות והקרח וקפאון הדם, והגם שיופסקו חיי הגוף לא תירא על ביתה שהם כחותיה הנפשיים שישארו בלא לבוש, כי כל ביתה לבוש שנים, שאז תתלבש מלבושים שונים מתורה ומצות שעשתה שהם נעשים לבושים רוחנים אל הנפש:
ביאור המילות
"לבש". כ"א לבוש מן הבגד, וי"מ לבוש בשנים.
"ושנים", מענין תולעת שני, והריק"ם פירש בגדים שונים:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: לא תירא (לא תפחד) בעבור אנשי ביתה מקרירות השלג, כי כל אחד מאנשי ביתה מלובש במלבוש צבוע תולעת שני (כי צבע השני, שהוא אדום, טבעו לחמם מאוד).
ולפי המשל:
אינה מתפחדת מרוע המקרים ומהצרות המתרגשות, כי הזכות והמעשים הטובים שבידה המה לה למגן ומחסה.
תרגום ויקיטקסט: היא אינה יראה (דואגת) שבני-ביתה ייפגעו ממזג אויר חורפי ומושלג, כי כל ביתה לבוש ומכוסה שני לבושים מבודדים -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא כא.
דקויות
מדוע כל ביתה לבוש דווקא שָנִים?
1. לפי רוב המפרשים, שָנִים כמו שָנִי, והכוונה לצבע העשוי מתולעת שני: "לבוש שנים - בגדי צבעונין" (רש"י בדרך הפשט), "דם ברית מילה" (רש"י על-פי רבי יוחנן בילקוט שמעוני), "כי צבע השני, שהוא אדום, טבעו לחמם מאוד" (מצודת דוד).
- אולם, לא הצלחתי להבין איך צבע יכול לחמם. והרי ספר משלי עצמו מגנה את מי שנותן לרעהו בגד יפה ביום קר, (משלי כה כ): "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, חֹמֶץ עַל נָתֶר, וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע"*: "המעלה על גופו בגד מקושט ביום קרה, ונחמד הוא למראה העין אבל אין בזה שום תועלת להגן מהקור..." (מצודת דוד שם). ייתכן שהחומר הספציפי שממנו מפיקים את צבע השני הוא חומר מבודד; צריך עיון.
2. לענ"ד שָנִים כמו שְנַיִם, והכוונה לשכבה כפולה של בידוד לבית או של ביגוד למשפחה. כך פירש גם רש"י, כשפירש שאשת חיל היא משל לתורה: "לבוש שנים - מלובשים בכפל, "נתן תתן... פתח תפתח... הענק תעניק...", כל אלו מצילין אותן משלג גיהנם" (על-פי מדרש תנחומא; ראו מקורות נוספים לפירוש זה ב'דעת מקרא').
הפסוק ממליץ להשקיע בבידוד תֶּרְמִי של הבית. חשיבות הדבר היתה ידועה כבר בזמן התנ"ך, לפחות לנשות-החיל, ולכן הן דאגו שהבית יהיה לבוש בשתי שכבות של בידוד. לבית יש שתי משמעויות:
א. מבנה שגרים בו. לפי זה, הבידוד עשוי מרבדים - שטיחים ומצעים המונחים על התקרה ועל הקירות, כמו שנאמר בפסוק הבא.
ב. משפחה. לפי זה, הבידוד הוא שתי שכבות של בגדים, שאשת חיל מלבישה בהם את בני משפחתה.
3. לפירושים נוספים, ראו "הקבלות".
הקבלות
בית לבוש שנים
ישנו בית מסויים שהיה לבוש בבדים הצבועים שני - משכן ה' במדבר, (שמות כו א): "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם", (שמות כו לא): "וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים", (שמות כו לו): "וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם", (שמות כז טז): "וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם עַמֻּדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה".
אם כך, המילה שנים אינה קשורה דווקא לשמירה על החום. אשת חיל אינה חוששת משלג, כי כל ביתה לבוש. המילה שנים באה לציין, בנוסף, שאשת חיל מלבישה את ביתה בבדים המזכירים את המשכן, כי כל ביתה הוא קודש לה'. והרעיון ממשיך בפסוק הבא המדבר על שש וארגמן.
שלג - שנים
בפסוקנו, השלג הוא שלילי והשָני - חיובי. בנבואת ישעיהו זה בדיוק הפוך, (ישעיהו א יח): "לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה': אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע - כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"*.
ייתכן שהנביא ישעיהו בחר במודע להשתמש במשל מספר משלי ולהפוך אותו. ספר משלי משבח את אשת חיל הבונה את ביתה מחומרים המזכירים את המשכן, וכך מקדשת את ביתה לה'. אולם, הנביא ישעיהו מוכיח את בני ישראל על כך שהם משקיעים יותר מדי בעבודת המקדש, ומזניחים את הנושאים שבין אדם לחברו. השנים מסמלים את חטאם של בני ישראל - שהם משקיעים יותר מדי במשכן, המכוסה ביריעות מתולעת שני (אמנם באותו זמן היה מקדש מעץ ולא משכן מיריעות, אבל הסמל עדיין היה קיים). השלג מסמל את התיקון - היציאה החוצה, מחוץ לבית החמים המכוסה בשנים, אל העניים הקופאים מקור בחוץ, שאין להם בית ואין להם בגדים, (ישעיהו נח ז): "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם"*. אפשר לדרוש את דברי הנביא כך: "אם יהיו חטאיכם כשנים - אם החטא שלכם הוא, שאתם נמצאים כל היום במשכן, הלבוש ומכוסה ביריעות מתולעת שני, ומזניחים את אחיכם הזקוקים לעזרה, אז כשלג ילבינו - כשתצאו החוצה אל השלג, ותתמכו באחיכם הקופאים מקור, ילבינו חטאיכם ויימחקו".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי לא כא"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.