קטגוריה:משלי לא כא

1. לפי רוב המפרשים, שָנִים כמו שָנִי, והכוונה לצבע העשוי מתולעת שני: "לבוש שנים - בגדי צבעונין" (רש"י בדרך הפשט), "דם ברית מילה" (רש"י על-פי רבי יוחנן בילקוט שמעוני), "כי צבע השני, שהוא אדום, טבעו לחמם מאוד" (מצודת דוד).

- אולם, לא הצלחתי להבין איך צבע יכול לחמם. והרי ספר משלי עצמו מגנה את מי שנותן לרעהו בגד יפה ביום קר, (משלי כה כ): "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, חֹמֶץ עַל נָתֶר, וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע"*: "המעלה על גופו בגד מקושט ביום קרה, ונחמד הוא למראה העין אבל אין בזה שום תועלת להגן מהקור..." (מצודת דוד שם). ייתכן שהחומר הספציפי שממנו מפיקים את צבע השני הוא חומר מבודד; צריך עיון.

2. לענ"ד שָנִים כמו שְנַיִם, והכוונה לשכבה כפולה של בידוד לבית או של ביגוד למשפחה. כך פירש גם רש"י, כשפירש שאשת חיל היא משל לתורה: "לבוש שנים - מלובשים בכפל, "נתן תתן... פתח תפתח... הענק תעניק...", כל אלו מצילין אותן משלג גיהנם" (על-פי מדרש תנחומא; ראו מקורות נוספים לפירוש זה ב'דעת מקרא').

הפסוק ממליץ להשקיע בבידוד תֶּרְמִי של הבית. חשיבות הדבר היתה ידועה כבר בזמן התנ"ך, לפחות לנשות-החיל, ולכן הן דאגו שהבית יהיה לבוש בשתי שכבות של בידוד. לבית יש שתי משמעויות:

א. מבנה שגרים בו. לפי זה, הבידוד עשוי מרבדים - שטיחים ומצעים המונחים על התקרה ועל הקירות, כמו שנאמר בפסוק הבא.

ב. משפחה. לפי זה, הבידוד הוא שתי שכבות של בגדים, שאשת חיל מלבישה בהם את בני משפחתה.

3. לפירושים נוספים, ראו "הקבלות".

ישנו בית מסויים שהיה לבוש בבדים הצבועים שני - משכן ה' במדבר, (שמות כו א): "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם", (שמות כו לא): "וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים", (שמות כו לו): "וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם", (שמות כז טז): "וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם עַמֻּדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה".

אם כך, המילה שנים אינה קשורה דווקא לשמירה על החום. אשת חיל אינה חוששת משלג, כי כל ביתה לבוש. המילה שנים באה לציין, בנוסף, שאשת חיל מלבישה את ביתה בבדים המזכירים את המשכן, כי כל ביתה הוא קודש לה'. והרעיון ממשיך בפסוק הבא המדבר על שש וארגמן.

בפסוקנו, השלג הוא שלילי והשָני - חיובי. בנבואת ישעיהו זה בדיוק הפוך, (ישעיהו א יח): "לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה': אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע - כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"*.

ייתכן שהנביא ישעיהו בחר במודע להשתמש במשל מספר משלי ולהפוך אותו. ספר משלי משבח את אשת חיל הבונה את ביתה מחומרים המזכירים את המשכן, וכך מקדשת את ביתה לה'. אולם, הנביא ישעיהו מוכיח את בני ישראל על כך שהם משקיעים יותר מדי בעבודת המקדש, ומזניחים את הנושאים שבין אדם לחברו. השנים מסמלים את חטאם של בני ישראל - שהם משקיעים יותר מדי במשכן, המכוסה ביריעות מתולעת שני (אמנם באותו זמן היה מקדש מעץ ולא משכן מיריעות, אבל הסמל עדיין היה קיים). השלג מסמל את התיקון - היציאה החוצה, מחוץ לבית החמים המכוסה בשנים, אל העניים הקופאים מקור בחוץ, שאין להם בית ואין להם בגדים, (ישעיהו נח ז): "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם"*. אפשר לדרוש את דברי הנביא כך: "אם יהיו חטאיכם כשנים - אם החטא שלכם הוא, שאתם נמצאים כל היום במשכן, הלבוש ומכוסה ביריעות מתולעת שני, ומזניחים את אחיכם הזקוקים לעזרה, אז כשלג ילבינו - כשתצאו החוצה אל השלג, ותתמכו באחיכם הקופאים מקור, ילבינו חטאיכם ויימחקו".