רש"י על משלי לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על משלי · לא

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דברי למואל מלך" - דברי שלמה המלך שאמר למו הקב"ה כלומר בשביל שהעוה כנגד הקב"ה למואל לאל כמו (איוב מ) למו פי דברים לשמו של הקב"ה שאמר המלך

"משא אשר יסרתו אמו" - כשהתחתן עם בת פרעה ביום חנוכת בית המקדש והכניסה לו כמה מיני כלי זמר ונעור כל הלילה וישן למחרת עד ארבע שעות כדאיתא בפסיקתא והיו מפתחות בית המקדש תחת מראשותיו ועל אותה שעה שנינו על תמיד של שחר שקרב בד' שעות ונכנסה אמו והוכיחתו על המעשה הזה משא אשר יסרתו אמו משא של משל שיסרתו אמו

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה ברי" - מה זאת עשית והגדת שאתה בני ולא בן אביך הכל יודעין שאביך צדיק גמור היה ואם אתה רשע יאמרו אמו גרמה לו

"בר בטני" - כל נשי אביך כיון שמתעברות אינן שבות לתשמיש ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהא לי בן מלובן ומזורז שהתשמיש יפה כל ששה חדשים אחרונים

"ומה בר נדרי" - כל נשי אביך היו נודרות שיהא להן בן הגון למלכות ואני נדרתי שיהא לי בן מלובן בתורה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תתן" - אל תתיש

"לנשים חילך" - כחך

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל למלכים למואל" - אין זה דבר הגון למלכים שהם להקב"ה למואל כמו למו פי (שם)

"אל למלכים שתו יין" - אין נאה להם להשתכר

"אי שכר" - כמו אין שכר

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחוקק" - הכתוב בתורה וכל שכן מה שהוא בגרסא

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאובד" - למי שסופו לאבוד, לרשעים.

"למרי נפש" - המצטערין על ענים ועל אבלם.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל בני חלוף" - אלו הן היתומים, שחלפה עזרתם והלכה לה.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

לפי המשל, על התורה ולומדיה הפרשה מתבארת.

"אשת חיל" - היא התורה.

"מי ימצא" - אשרי הזוכה למצוא אותה.

"מפנינים" - מרגליות.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושלל לא יחסר" - כלומר לא יחסר טוב.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"ושלל לא יחסר" - אוכל פירות בעולם הזה ובעולם הבא.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"דרשה צמר ופשתים" - לפי שהמשילה לאשה, דיבר לפי המליצה כצרכי מלאכת הנשים. והמשל כך הוא: דורשת התורה מקרא משנה מדרש ומחזרת אחריהם, שהם צרכי התלמידים.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"היתה כאניות סוחר" - מביאה היא ללומדים ברכה ומזון.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טרף" - מזון.

"וחוק" - הוא מזון הקצוב להם.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"ותקם בעוד לילה" - משכימים באשמורת.

"ותתן טרף לביתה" - שונה הרב לתלמידים החוק הקצוב להם.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"זממה שדה" - זממה בזמם וברסן את עשו, (בראשית כה): "איש שדה".

"ותקחהו" - מן העולם להאבידו.

"מפרי מעשיה נטעה כרם" - ישראל, לקיימם לחיי העולם הבא.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"טעמה" - דיבורה.

"לא יכבה בלילה נרה" - בליל כתיב, חסר ה: בליל שימורים, שנגפו המצריים, האירה לישראל והגינה עליהם.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכישור" - שקורין (ווירטוי"ל בלע"ז) המכשיר את הפלך לטוות פלך (פושי"ל בלע"ז).

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"בכישור" - בכשרון מעשים.

"תמכו פלך" - משען ומשענה, כמו (שמואל ב ג): "מחזיק בפלך".

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"כפה פרשה" - למי שמשים עצמו עליה כ"עני", בו היא מתקיימת.

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תירא לביתה" - לבני ביתה.

"משלג" - מצינה.

"לבוש שנים" - בגדי צבעונין.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"לא תירא לביתה משלג" - שדנין בו הרשעים מאש לשלג.

"לבוש שנים" - ברית דם מילה. דבר אחר: מלובשים בכפל, (דברים טו): "נתן תתן... פתח תפתח... הענק תעניק...", כל אלו מצילין אותן משלג גיהנם; כך הוא נדרש בתנחומא.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מרבדים" - מצעות נאות למטה כמו מרבדים רבדתי (לעיל ז)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נודע בשערים בעלה" - ניכר הוא בין חביריו מפני מלבושיו שהם נאים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכנעני" - תגר.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"סדין עשתה" - לבוש תפארת נותנת לחכמים.

"וחגור נתנה לכנעני" - למי/לפי שהוא חגור בסחורתה, נותנה אזור למתניהם.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ליום אחרון" - ביום מותה נפטרת בשם טוב.

"ותשחק" - כל ימיה על יום מיתתה, שיהא נכבד, בשם טוב.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"ליום אחרון" - אין להם להתעצב ממדת הדין, כי ינצלו ממנו, וכל ימי חייהם ישחקו ליום הדין.

מי שאינו צריך לדאוג, נופל בדבר לשון צחוק, כמו (איוב מא כא): "וישחק לרעש כידון".

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צופיה" - היא בביתה נותנת לב על צורכי בני ביתה, איך ינהגו באמת וצניעות.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"צופיה הליכות ביתה" - התורה מלמדתם דרך הטוב לפרוש מעבירה.

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"קמו בניה" - התלמידים.

"בעלה" - הקב"ה.

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רבות בנות" - כך מאשרין אותה בעלה ובניה.

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שקר החן" - אשת החן ויופי אין מהללין אותה, אלא הכל הבל ושקר, אבל אשה יראת ה' היא לבד תתהלל.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"שקר החן" - שבמלכי העובדי-גילולים.

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעשיה" - כשרון מעשיה מעיד עליה להללה בשער העיר כל יוצא ובא.

זו המליצה שפירשתי.

אבל לפי המשל, על התורה ולומדיה הפרשה מתבארת:

...

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"תנו לה" - לעתיד לבא.

"מפרי ידיה" - תפארת וגדולה עוז פאר וממשלה.

סליק ספר משלי!