קטגוריה:משלי לא יט
נוסח המקרא
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך
יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ.
יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישׁ֑וֹר
וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃
יָ֭דֶי/הָ שִׁלְּחָ֣ה בַ/כִּישׁ֑וֹר וְ֝/כַפֶּ֗י/הָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"בכישור" - בכשרון מעשים.
"תמכו פלך" - משען ומשענה, כמו (שמואל ב ג): "מחזיק בפלך".
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שלחה" - ענין הושטה, כמו (ישעיהו נח): "שלח אצבע".
"בכישור" - הוא הכלי שהפשתן כרוך בו, ואין לו דומה.
"תמכו" - ענין השענה.
"פלך" - הוא הכלי שבו המטוה, ודומה לו (שמואל ב ג): "ומחזיק בפלך".
מצודת דוד
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"ידיה" - כשתחלש כח העיוני, תטייל בדברים קלי העיון.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יט-כ) "ידיה", שיעור הכתובים. ידיה אשר שלחה בכישור שלחה לאביון, וכפה אשר תמכו פלך פרשה לעני, שתפריש ממעשה ידיה צדקה לאביון וג"ח לעני, הכפים עושות מלאכות דקות יותר, אותם תשלח לעני שהוא נעלה מן האביון, ופרישת הכפים הוא בצנעה, אבל שליחות כל היד הוא בפרהסיא, כי העני בוש מליקח לא כן האביון:
דרך המושכל
(יט - כ) "ידיה שלחה בכישור", שלחה לאביון, וכפיה תמכו פלך, פרשה לעני, העני מציין עוני הנפש והאביון מציין דלות הגוף, והידים מציינים את המעשה, מה ששלחה ידיה בכישור וכשרון, וגם הכישור הוא עץ העב שאליו אוסרים את הנאסרים בכלא, כמ"ש מוציא אסירים בכושרות, והוא ציון החומר העב האוסר ומכביד על הנפש, תשלח בו ידיה הפועלות מצות ומע"ט שבם תזכך את החומר ותתיר אסוריו, וידים אלה תשלח לאביון, ר"ל למי שהתאוה גברה עליו, שע"י שיראו מעשי ידיו וצדקתו ילמדו לעשות כמוהו ולהתגבר על חמרם, וכפיה אשר תמכו פלך שהוא המטוה שתטוה ותארג את המושכלות, זאת תשלח לעני בדעת שתלמדהו תורת ה' ודעת קדושים, וזה יעמוד לו גם בעולם הבא:
ביאור המילות
"בכשור". עץ עב שעליו עומד הארג, וכן מוציא אסירים בכושרות.
"ופלך", הוא המטוה. וההבדל בין יד וכף התבאר למעלה (י' ד'):הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"בכישור" הם הכשרים, שהיא אוחזת בהם תמיד.
ו"פלך" הם ה'רשעים', שהם שלושה בעלי תשובה, שהיא מסייעת אותם, כמו שאמרו (שבת קד.): "בא ליטהר - מסייעים אותו".
וזה שאמר כאן "שלחה" וכאן "תמכה".
ופלך ראשי תיבות פתי, לץ, כסיל, והם שלושה בעלי תשובה, כמו שנאמר למעלה (משלי א כב): "עד מתי פתיים תאהבו פתי, ולצים לצון חמדו להם, וכסילים ישנאו דעת".
ואמר כאן "ידיה" - בפתחא דידין, וכאן "כפיה" - בסתימא, כמו שנאמר (יחזקאל א ח): "וידי אדם מתחת כנפיהם", שהן פרושות לבעלי תשובה מפני מידת הדין.
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: עם כי חושבת בסחורה, מכל מקום לא זזה ממלאכת נשים, ושלחה (הושיטה) ידיה לאחוז בכישור ולתמוך בפלך, והם כלי הטוויה.
ולפי המשל:
כשתחלש כח העיוני, תטייל בדברים קלי העיון.
תרגום ויקיטקסט: היא שולחת את ידיה כדי לתקן את הכישור (כלי טוויה), וכפֶּיהָ תומכות (מחזקות) את הפלך (כלי טוויה) כדי שלא יתקלקל.
/ היא שולחת את ידיה ועובדת בכישרון רב, ויחד עם זה כַפֶּיהָ תומכות בזקנים ובנכים המחזיקים בפלך (מקל הליכה).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא יט.
דקויות
למה צריך לתמוך בפלך?
כישור ופלך הם כלים שונים ששימשו לטווייה: "כישור - הוא הכלי שהפשתן כרוך בו... פלך - הוא הכלי שבו המטוה" (מצודת ציון, וכן מלבי"ם, דעת מקרא). אשת חיל שולחת את ידיה בכישור כדי לעבוד בו, אבל מדוע היא צריכה לתמוך בפלך? כמה פירושים:
1. תמך משמעו אחז, כמו ב(בראשית מח יז): "וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה"*. הפסוק פשוט מתאר את האישה האוחזת בשתי ידיה בכלי הטווייה (ע"פ מצודות).
2. תמך משמעו עזר וחיזק, כמו ב(ישעיהו מא י): "אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי, אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ, אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי". אשת חיל יודעת לא רק לטוות, אלא גם לתקן את כלי העבודה שלה, כך שהיא יכולה לעבוד ברצף ולא צריכה לחכות לאנשי-תחזוקה (כמו מתכנתת שיודעת גם לתקן את המחשב..).
3. תמך משמעו עזר וחיזק, ופלך בכלל אינו כלי-טוויה אלא מקל הליכה של נכה, כמו בפסוק השני שבו מופיעה מילה זו, (שמואל ב ג כט): "וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם". גם כישור אינו כלי-טוויה אלא כישרון, כמו ב(קהלת ב כא): "כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן" (רש"י בסוף הפרק). אשת חיל עובדת בכישרון, ויחד עם זה גם מוצאת זמן לתמוך בנכים ובחלשים.
הקבלות
נשים חכמות שלחו את ידיהן בטוויה גם במלאכת המשכן, (שמות לה כה): "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ..."
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי לא יט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.