קטגוריה:יהושע ט ד
ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּֽעֲשׂ֤וּ גַם־הֵ֙מָּה֙ בְּעׇרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמ֣וֹרֵיהֶ֔ם וְנֹאד֥וֹת יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּעֲשׂ֤וּ גַם־הֵ֙מָּה֙ בְּ/עָרְמָ֔ה וַ/יֵּלְכ֖וּ וַ/יִּצְטַיָּ֑רוּ וַ/יִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַ/חֲמ֣וֹרֵי/הֶ֔ם וְ/נֹאד֥וֹת יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּ/מְבֻקָּעִ֖ים וּ/מְצֹרָרִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"ויעשו גם המה בערמה" - כמו שעשו בני יעקב בערמה (בראשית לד) בחמור אבי שכם שהיה חוי ויושבי גבעון מן החוי היו כמו שאמור בענין
"ויצטירו" - עשו עצמם כהולכים בשליחות לשון (ירמיהוו מט יד) וציר בגוים שולח וכל תיבה שתחלת יסודה צד"י כשהיא מתפעלת בלשון מתפעל או נתפעל באה טי"ת בתוכה וחולקת את אותיות שרשי התיבה כמו (בראשית מד טז) מה נצטדק מגזרת צדק שאומר נצטדק וכן (דנייאל ה ל) גשמיה יצטבע מגזרת צבע
"שקים בלים" - שיהיו נראים כבאים מארץ רחוקה
"ומצוררים" - לשון מבוקעים לשון ארמי ציריא דחיטי דמצרי זיקירלב"ג (כל הפרק)
וזכר עם זה שיושבי גבעון עשו גם המה בערמה לקחת עצה שלא יגיעם נזק מפני בני ישראל וזה אמרו גם הם כי הראשונים עשו מה שעשו לקחת על זה עצה שלא יחרימום ישראל ואלו לקחו עצה אחרת והערימו בזה האופן שזכר:
"ויצטירו". הוא מענין ציר נאמן לשולחיו והטעם שהם הראו עצמם כאילו הם שלוחים באים ממרחק:רבי ישעיה די טראני (כל הפרק)
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ומצוררים" - מקושרים סביבות הבקיעים
"בלים" - להטעות את ישראל לחשוב שמרוב מרחק הדרך בלו
"ויצטירו" - עשו עצמם כשלוחים באים מארץ מרחק כי שם ציר הונח על השלוח למרחוק וכמו שכתוב (ישעיהוו נז ט) ותשלחי ציריך עד מרחוק
"ויעשו גם המה בערמה" - כמו שעשו ישראל
מצודת ציון
"ויצטירו" - עשו עצמם כשלוחים כמו (משלי יג יז)ציר אמונים
"בלים" - מורקבים
"נאדות" - הם כלי היין
"ומבוקעים" - מלשון בקיעה
"ומצוררים" - מקושרים כמו (בראשית מב לה)צרור כספו
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ט ד.
ויעשו גם המה בערמה
נאמר על הגבעונים:
(יהושע ט ד): "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה, וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים".
המילה גם מציינת את השני בסדרה ; אם הגבעונים הם השניים, מי היו הראשונים?
נלך מהפסוק שלנו אחורה:
1. הראשונים היו יהושע ובני ישראל, שנזכרו בפסוק הקודם (3): "וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי": הם שמעו שיהושע עשה בערמה ביריחו כששלח מרגלים, ועשה בערמה בעי כששם לה מארב, ולכן גם הם עשו בערמה. או: שמעו שיהושע כבש את יריחו בנס, ואת העי בתחבולות, בניגוד לדרך המלחמה המקובלת, ולכן גם הם עשו בניגוד לדרך המלחמה המקובלת - בערמה [מצודת דוד]. וייתכן שהמילה "גם" לא מתייחסת להערמה אלא רק לעשיה - הגבעונים שמעו שיהושע עשה , ולכן גם הם עשו מעשה כדי להתגונן; עשיה כנגד עשיה. כמו במגילת אסתר " "גם" "ושתי המלכה עשתה משתה נשים" ": אחשורוש עשה משתה לכולם, וגם ושתי עשתה משתה, אבל לא משתה זהה אלא משתה נשים; כך גם כאן: יהושע עשה, וגם הגבעונים עשו, אבל לא מעשה זהה אלא מעשה של ערמה [נריה קליין].
2. הראשונים היו מלכי כנען האחרים: אחרי שכל המלכים התקבצו יחדיו להילחם עם ישראל (פסוקים 1-2), החליטו גם הגבעונים לעשות משהו כדי להציל את עצמם - אמנם לא בדרך של מלחמה אלא בדרך אחרת, בערמה [מלבי"ם].
3. חז"ל פירשו, שהראשונים היו גרים שבאו בימי משה והצטרפו לישראל בערמה, כמו שכתוב (דברים כט י) "מחוטב עציך עד שואב מימיך" - גם אז היו גרים, וגם הם הפכו לחוטבי עצים ושואבי מים.
4. ורש"י כאן פירש: "כמו שעשו בני יעקב בערמה בחמור אבי שכם שהיה חוי, ויושבי גבעון מן החוי היו" - כשהגבעונים שמעו שצאצאי יעקב מגיעים, הם נזכרו ששמעון ולוי הערימו על אבות אבותיהם בשכם, והחליטו "להחזיר" ולהשתמש גם הם בערמה.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-08.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "יהושע ט ד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.