מ"ג יהושע ט ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְע֜וֹן שָׁמְע֗וּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ לִירִיח֖וֹ וְלָעָֽי׃
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
א"כ מדוע הוצרכו הגבעונים לערמות האלה? ומה היה הויכוח אולי בקרבי אתה יושב ותרעומת ישראל על הנשיאים שקבלום והלא מחוייבים היו לקבלם? ויפלא שתחלה (פ"ה) התחילו לדבר אל יהושע ואל כל איש ישראל, ויהושע לא השיב להם רק ויאמר איש ישראל ואז תחת שהיה להם להשיב אל איש ישראל אמרו אל יהושע? - כשאמר להם יהושע מאין אתם לא הודיעו שם מדינתם רק אמרו מארץ רחוקה מאוד באנו וכו', וזה כבר אמרו שבאו מארץ רחוקה? ואז התחילו לאמר תכלית בואם לשם ה' אלהיך כי שמענו וכו' וזה היה ראוי שיאמרו תיכף בבואם?:
"ויושבי גבעון". הם שמעו ג"כ מה שעשה (ל)יהושע ליריחו ולעי שלא פתח להם בשלום ולא החיה כל נשמה וחשבו ג"כ שלא יקבלום ישראל. והנה לפי דעת הרמב"ם (פ' ששי מה' מלכים ה"ד) נצטוו ישראל גם במלחמת מצוה שהיא מלחמת ז' עממים לקרא אליהם לשלום, וקבלת השלום תלוי אם יקבלו שלשה דברים, מס ועבדות ושבע מצות ב"נ, ואז מחויבים להשלים עמהם, כמ"ש (דברים כ, יא) והיה אם שלום תענך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך. ובכ"ז אסור להם לכרות להם ברית דרך אהבה, כמ"ש (שם ז, ב) לא תכרות להם ברית. ולכן התלוננו על הנשיאים שקבלו את יושבי גבעון, מפני שכרתו להם ברית. ומה שלא פתח יהושע בשלום ביריחו ועי, מפני שקודם שעבר את הירדן שלח שלשה פרוזדיגמאות, הרוצה להשלים ישלים (ר"ל לקבל מס ועבדות וז' מצות), ובזה פתח בשלום כללי לכל בני המדינה, וראייתו ממ"ש (לקמן יא, יט) לא היתה עיר אשר השלימה את ב"י בלתי החוי כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה, מבואר שאם היו רוצים להשלים היו מוכרחים לקבלם (והגם שרש"י בפי' התורה והראב"ד בהשגות חולקים ע"ז, הכתובים פה מתפרשים יפה כפי דעתו, וכ"ד הרד"ק כהרמב"ם). ולפ"ז הוצרך לבאר פה מדוע הוצרכו יושבי גבעון להערים הוא מפני ששמעו מה שעשה ליריחו ולעי וטעו שאין מקבלים בשלום: