ביאור:יהושע ט כ
יהושע ט כ: "זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם, וְהַחֲיֵה אוֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף, עַל הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ט כ.
זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם[עריכה]
בהוראת יהושע, נשיאי העדה נשבעו בשם אלוהים וכרתו ברית עם האנשים שטענו שהם מארץ רחוקה. כאשר התברר שהם חיווים מכנען שחייבים בחרם, כל אנשי אנשי המטה הכללי, שהיו העדה (העדים שראו את הברית ותוצאותיה), התלוננו על הנשיאים הרשלנים ואיימו עליהם שהם הפרו את פקודת אלוהים ויביאו את כעס אלוהים על בני ישראל.
הנשיאים טענו שהם לא יכולים לבטל את הברית, אולם הסבירו שהם רשאים לשנות את הברית ולהוסיף תנאים. במידה והגבעונים יסרבו, הברית תתבטל, ובני ישראל יהיו חופשיים להחרים אותם.
וְלֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף, עַל הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם[עריכה]
מי יקצוף?
- אלוהים על בני ישראל או הנשיאים?
- הנשיאים על אנשי העדה המתלוננים, ומאיימים?
- אנשי העדה על הנשיאים הרשלנים?
לא ברור על מי יהיה קצף:
- על כל בני ישראל שהפרו את פקודת אלוהים להחרים את כל תושבי כנען?
- על הנשיאים שהפרו את פקודת אלוהים?
- על הנשיאים שנשבעו בשם אלוהים ועכשו הם עומדים לבטל את שבועתם?
- על אנשי העדה שהעזו להרים קול נגד הנשיאים ויהושע?
- ניתן להבין שהיה מתח רציני ביותר - וכל האנשים פחדו מהאחרים.
לפחות כולם ידעו שכבר עברו שישה ימים מאז כריתת הברית ואלוהים לא העניש את בני ישראל, ולא דיבר עם יהושע. ניתן להבין שאלוהים לא כועס שהחיווים מגבעון לא יומתו, וייתכן שזה חלק מהתוכנית שלו לגרום ליהושע להפסיק לשבת בחוסר מעש בגלגל, ולהזיז את הצבא לכבוש את כנען ולהחרים את תושביה.
למעשה היה תקדים שלא יחרימו את החיווים הן גם אנשי שכם היו חיווים, ולאחר שבני יעקב כבשו אותם, הם היו עבדים לבני ישראל ונשארו כך בכל תקופת בני ישראל במצרים, לכן יהושע לא כבש את שכם ולא הרג את מלכם (שלא היה להם), ובא בשלום להר עיבל והר גריזים שליד שכם ולא נלחם באנשי שכם.
סכנת מרד נגד יהושע[עריכה]
יהושע הרגיש בסכנה כמו שמשה ואהרון הרגישו כאשר קורח ועדתו באו להתלונן ואמרו למשה ואהרון: "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה" (במדבר טז ג), ומשה אמר להם: "מַה הוּא כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלָיו" (במדבר טז יא). גם בסיפור שלנו ישנם אותן מילים של תלונה על ידי קבוצה גדולה כפי שהיה עם קורח ועדתו.
יהושע הבין שקיימת סכנה לנפשו, והמתלוננים יכולים להתקיף אותו, ומשמר הראש שלו יכול להצטרף למורדים, והוא ישאר לבדו בלי משמר ראש.