ביאור:יהושע ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יהושע ט א: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה, וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן: הַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי, הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ט א.


ראו: | וימס לבב העם - מלחמת העי

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים[עריכה]

למרות שנאמר שיהושע הרג את "כֹּל אַנְשֵׁי הָעָי" (ביאור:יהושע ח כה), הכתוב מגביל את ההריגה ל"מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה", ולא כולל זקנים, צעירים וטף. סביר שמספר אנשים נמלטו מהעיר לכל הכיוונים, והצליחו להגיע לערים השכנות, ולספר מה קרה לעיר.

זאת היתה מטרת יהושע - לגרום למלכי כנען לשמוע על גדולת אלוהים - להפחיד את המתנחלים/הפולשים לארץ, ולגרום לרבים מהם לברוח לארצות אבותיהם בצפון - שהחתים ישבו לממלכת החתים בצפון עירק/דרום תורכיה, וכך גם כל שאר העמים.

  • כתוצאה מנפילת חומות יריחו, מלכי כנען פחדו להלחם בערים ויצאו להלחם ביהושע בשדה הפתוח.
  • כתוצאה מהאורב מאחורי העי, מלכי כנען פחדו לקחת את כל הצבא למלחמה והשאירו צבא לשמור על העיר כאשר הם יצאו למלחמה.

כך כוחם הצבאי של מלכי כנען נפגע קשות, והיה קל יותר ליהושע לנצח אותם בשדה הפתוח, ואחר כך לכבוש את עריהם.