מצודות על יהושע ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | מצודות על יהושעפרק ט' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • יח • כ • כא • כג • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע ט', ד':

וַיַּֽעֲשׂ֤וּ גַם־הֵ֙מָּה֙ בְּעׇרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמ֣וֹרֵיהֶ֔ם וְנֹאד֥וֹת יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים׃


 

מצודת דוד

"ומצוררים" - מקושרים סביבות הבקיעים

"בלים" - להטעות את ישראל לחשוב שמרוב מרחק הדרך בלו

"ויצטירו" - עשו עצמם כשלוחים באים מארץ מרחק כי שם ציר הונח על השלוח למרחוק וכמו שכתוב (ישעיהוו נז ט) ותשלחי ציריך עד מרחוק

"ויעשו גם המה בערמה" - כמו שעשו ישראל 

מצודת ציון

"ויצטירו" - עשו עצמם כשלוחים כמו (משלי יג יז)ציר אמונים

"בלים" - מורקבים

"נאדות" - הם כלי היין

"ומבוקעים" - מלשון בקיעה

"ומצוררים" - מקושרים כמו (בראשית מב לה)צרור כספו