קטגוריה:ויקרא כה ט
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם.
וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכׇל אַרְצְכֶם.
וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכׇל־אַרְצְכֶֽם׃
וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ וְ - ו' החיבור
הַֽעֲבַרְתָּ֞ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5674 a
מורפ': HC/Vhq2ms שׁוֹפַ֤ר שׁוֹפַ֤ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7782
מורפ': HNcmsc תְּרוּעָה֙ תְּרוּעָה֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8643
מורפ': HNcfsa בַּחֹ֣דֶשׁ בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֹ֣דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/2320
מורפ': HRd/Ncmsa הַשְּׁבִעִ֔י הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁבִעִ֔י - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7637
מורפ': HTd/Aomsa בֶּעָשׂ֖וֹר בֶּ - מילת יחס, ה' הידיעה
עָשׂ֖וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/6218
מורפ': HRd/Ncmsa לַחֹ֑דֶשׁ לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֹ֑דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/2320
מורפ': HRd/Ncmsa בְּיוֹם֙ בְּ - מילת יחס
יוֹם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HR/Ncmsc הַכִּפֻּרִ֔ים הַ - מילית, ה' הידיעה
כִּפֻּרִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3725
מורפ': HTd/Ncmpa תַּעֲבִ֥ירוּ תַּעֲבִ֥ירוּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5674 a
מורפ': HVhi2mp שׁוֹפָ֖ר שׁוֹפָ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7782
מורפ': HNcmsa בְּכָל בְּ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc־אַרְצְכֶֽם אַרְצְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsc/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ גרשיים (שליש, דרגא 4)
שׁוֹפַ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) תְּרוּעָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בַּחֹ֣דֶשׁ מונח (משרת, דרגא 5) הַשְּׁבִעִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בֶּעָשׂ֖וֹר טפחא (מלך, דרגא 2)
לַחֹ֑דֶשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בְּיוֹם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַכִּפֻּרִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תַּעֲבִ֥ירוּ מרכא (משרת, דרגא 5) שׁוֹפָ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּכָל־אַרְצְכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה תרועת שופר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ. בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַעְבַּר שׁוֹפַר יַבָּבָא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּעֶשְׂרָא לְיַרְחָא בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרַיָּא תַּעְבְּרוּן שׁוֹפָרָא בְּכָל אֲרַעְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַעֲבַר קַל שׁוֹפָר יַבָּבָא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּעַשְרָא לְיַרְחָא בְּיוֹמָא דְכִפּוּרַיָא תַּעַבְרוּן קַל שׁוֹפָר חֵירוּתָא בְּכָל אַרְעֲכוֹן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרשה ב (עריכה)
[ג] ומנין שהיא בשופר? תלמוד לומר "והעברת שופר". אין לי אלא ביובל. בראש השנה מנין? תלמוד לומר "והעברת שופר תרועה...בעשור לחדש ביום הכפורים", שאין תלמוד לומר "בחדש השביעי"!? ומה תלמוד לומר "בחדש השביעי"? הרי תרועת שביעי כזו: מה זו בשופר אף תרועת ראש השנה כזו.
[ד] ומנין שהיא פשוטה לפניה? תלמוד לומר "והעברת שופר תרועה". ומנין שפשוטה לאחריה? תלמוד לומר "תעבירו שופר". אין לי אלא ביובל. בראש השנה מנין? תלמוד לומר "והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים", שאין תלמוד לומר "בחדש השביעי"!? ומה תלמוד לומר "בחדש השביעי"? שתהא תרועת שביעי כזו: מה זו -- פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, אף תרועת ראש השנה-- פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה.
[ה] "ביום"-- ולא בלילה.
"ביום הכפורים"-- אפילו בשבת. "תעבירו שופר בכל ארצכם"-- מלמד שכל יחיד ויחיד חייב.
יכול אף תרועת ראש השנה תהיה דוחה שבת בכל ארצכם? תלמוד לומר "והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים" שאין תלמוד לומר "בעשור לחדש"!? ממשמע שנאמר "ביום הכפורים" איני יודע שהוא בעשור לחדש?! אלא בעשור לחדש דוחה את השבת בכל ארצכם ואין תקיעת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בבית דין בלבד.רש"י
"ביום הכפורים" - (ת"כ) ממשמע שנאמר ביום הכפורים איני יודע שהוא בעשור לחדש? א"כ אם כן למה נאמר בעשור לחדש? אלא לומר לך: תקיעת עשור לחדש דוחה שבת בכל ארצכם, ואין תקיעת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם, אלא בבית דין בלבד.
וקשה, ולמה לי למעוטי שתקיעות העשור דוחה שבת בכל ארצכם ואין תקיעת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם, והלא תקיעה אינה מלאכה (ראש השנה דף כט:), ומן התורה מותרת בשבת, ולא אסרו תקיעה רק שמא יעבירנו ד' אמות לשופר כשילך אצל בקי ללמוד (שם), אבל מן התורה מותר אף בראש השנה (קושית הרמב"ן), אבל יש לך לדעת כי זהו דרך חכמים, כמו שאמרנו למעלה (פכ"ג אות כה) כאשר רוצים לפרש מאיזה טעם תקנו כך, רמזו לך ממקום זה יצא תקנתם, כמו שבארנו למעלה (שם) אצל "זכרון תרועה" (לעיל כג, כד). שמפני שבראש השנה כתיב (במדבר כ"ט, א') "יום תרועה יהיה לכם", וביום הכפורים כתיב "והעברת שופר תרועה בכל ארצכם", והיינו טעמא, כי יום ראש השנה יום יבבא, ולפיכך כתיב "יום תרועה יהיה לכם". אבל שופר של יום הכפורים הוא להשמיע שופר גאולה לקרוא דרור (פסוק י), ולכך כתיב "בכל ארצכם", דלא שייך בזה "לכם", אדרבא, להשמיע קול גאולה אל כל אדם. ובשביל כך אמרו רז"ל (תו"כ כאן) שופר של ראש השנה אינו דוחה שבת אלא בבית דין, דהא כאשר יש שופר בבית דין הרי "יום תרועה לכם", ודי בזה. אבל שופר של יום הכפורים צריך "בכל ארצכם", דלא סגי בבית דין:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים" אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ?! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ"? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: תְּקִיעָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ דּוֹחָה שַׁבָּת בְּכָל אַרְצְכֶם; וְאֵין תְּקִיעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה דּוֹחָה שַׁבָּת בְּכָל אַרְצְכֶם, אֶלָּא בְּבֵית דִּין בִּלְבָד (ספרא פרשתא ב,ה).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ויהודה הפרסי אמר, כי ישראל היו מונים בחשבון השמש. ואילו היה זה נכון, הנה לא פירש משה מהלך שנה תמימה, כי חכמי המזלות לא יכלו עד הנה להוציאה לאור, כי חכמי הודו מוסיפים על רביע היום חומש שעה. ותלמי וחביריו אומרים כי יחסר חלק משלש מאות ביום, והוא קרוב ממהלך העיבור. והבאים אחריו אמרו: חלק ממאה ושש. ואחרים מאה ועשר, ואחרים מאה ושלשים. גם מאה ושמונים, כי יש מי שהוא שנתו להשלמת המזלות מנקודה נראית, ויש מנקודת הגלגל הנטוי לימין ולשמאל. ואנחנו צריכים לקבלה. ועוד, כי פירוש חדש יכחיש הפרסי, והצדוקים אומרים שהדת על שנת הלבנה.
דע, כי אין ללבנה שנה כלל. רק ביקשו המחשבים מספר חדשים קרובים לשנת החמה ומצאום י"ב. כאשר אין לחמה חודש, והמחשבים בקשו מספר לחודש שיהיה נחלק קרוב לחדש מימות חדשי הלבנה. על כן חודשינו הם ללבנה, ושנותינו ישובו בסוף לשנת החמה. על כן העתיקו חז"ל כי לעולם היה בית דין עושה שבעה עיבורים בכל מחזור הלכה למשה מסיני, אעפ"י שהיו קובעים בכל חדש על פי ראיית הלבנה. וסוד המחזור ידוע מחכמת המזלות.
וטעם "תַּעֲבִירוּ" - שיתקעו שופר בכל המזלות[1].רמב"ן
והנה הרב, מפני בקיאותו בתלמוד, והכל לפניו כשולחן ערוך, אינו חושש, וסותם הברייתות, והן מטעות לשאר בני אדם; שידוע הוא וברור בגמרא (ראש השנה כט א), כי התקיעות כולן, של ראש השנה ויום הכפורים ואפילו של רשות, מותרות הן בשבת, לפי שהיא חכמה ואינה מלאכה. ותוקעין היו בדין תורה בשבת של ראש השנה ושל יום הכפורים בכל מקום. וענין התקיעה בבית דין תקנת רבן יוחנן בן זכאי היא משחרב בית המקדש, לפי שגזרו בה, מפני שהכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים; והתיר לנו רבן יוחנן בן זכאי בבית דין בלבד. ואין לזה עיקר בענין הכתוב כלל.
ומה שהזכירו (בתורת כהנים פרשה ב ה) "תקיעה בעשור דוחה שבת", לומר שהיא נעשית בכל יום הכפורים, כי הדחיה ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושחל להיות בחול אחת היא, שיום הכפורים כשבת לכל מלאכה, בין להוצאה בין לכל המלאכות.
ומכל מקום, רצה הרב ללמדנו שתקיעת שופר ביום הכפורים נעשית בכל מקום, שפירוש "תעבירו שופר בכל ארצכם" ללמד שכל יחיד חייב לתקוע, ואין התקיעה בבית דין בלבד כמו הספירה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
תעבירו שופר בכל. ר"ת שבת לומר דוקא תקיעת יובל שהוא בב"ד דוחה שבת:
- ^ בפירוש על ראב"ע מרש"ז נעטטער כתב שצ"ל "בכל החוצות", וראו בדף השיחה.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כה ט"
קטגוריה זו מכילה את 28 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 28 דפים.