ביאור:ויקרא כה כג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
והארץ לא תימכר לצמיתות
[עריכה](ויקרא כה כג): "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי"
בדרך כלל, התורה לא מתערבת בחיי המסחר, ומתירה לקנות ולמכור באופן חופשי. אולם יש יוצא-מן-הכלל אחד, והוא הארץ - קרקע בארץ ישראל. מי שיש בבעלותו קרקע, אינו רשאי למכור אותה לצמיתות, אלא רק עד שנת היובל.
מה מיוחד בארץ? מדוע דווקא לארץ ישנו דין מיוחד? תשובות שונות הוצעו לשאלה זו, וניתן לסדר אותן בחמש "קומות":
1. הקומה התחתונה היא הכלכלית-חברתית: ""חמלה על העבדים והעניים... ודאגה לתקינות הפרנסה בתמידות, בכך שתהא הארץ כולה נחלות בלתי-ניתנות-להעברה, שלא תיתכן לגביהן מכירה מוחלטת: והארץ לא תִמָּכֵר לצמִתֻת, כך שהקרן של רכושו של אדם שמורה לו וליורשיו, וְ(הקונה) יאסוף את יבולה ולא יותר" ( רמב"ם, מורה נבוכים ג לט ) .
ארץ היא אמצעי ייצור חשוב - בזמן המקרא היא שימשה בעיקר לייצור תוצרת חקלאית, ובימינו היא משמשת גם לתוצרת מסוג אחר (כגון: כריית מחצבים, הקמת מפעלים, בניית בתים להשכרה, סלילת כבישים וכד'). לפי זה, המצוה "והארץ לא תימכר לצמיתות", ומצוות היובל הקשורה אליה, נועדו לדאוג שלכל אדם יהיה אמצעי ייצור בסיסי, שיאפשר לו להתפרנס בעצמו: "תמציתו של רעיון היובל נעוצה בעקרון ההענקה המחזורית של המשאבים ואמצעי הייצור הדרושים לשיקומו של הנזקק. אלמנט המחזוריות הוא השומר על השפעתו הממוקדת של אקט זה בלי שיהווה תחליף של קבע לעקרון השוק החופשי. הגבלת היקף הטובין המחולקים מחדש למשאבים ולאמצעי ייצור בלבד מבטיחה הענקת הזדמנות אותנטית להיחלצות ממעגל העוני, אך היא גם מבטיחה כי נטל האחריות לניצולו המלא של חלון הזדמנויות זה יוטל על כתפי מקבל הסיוע לא פחות משהוא מוטל על כתפי נותנו" (בנימין פורת, 'צדק חברתי לאורו של דין היובל - עקרון ההזדמנות החוזרת', אקדמות יג (ניסן ה'תשס"ג), עמ' 77-101; וברשת: http://www.bmj.org.il/files/221295565628.doc; וראו גם: זאב ז'בוטינסקי, רעיון היובל - השיטה המקראית לצדק חברתי , ה'תר"צ-1930; שבתי בן דב, משטר היובל , בתוך גאולת ישראל במשבר המדינה , ה'תש"ך-1960 ; הרב יעקב אריאל, "תורת הכלכלה וכלכלת התורה", בתוך "על הכלכלה ועל המחיה", עמ' 241-256 ) .
ריכוז של אמצעי-הייצור בידי קבוצה קטנה יוצר קרטל, הפוגע לא רק ברווחת העניים אלא גם ביעילות הכלכלית (יעקב רוזנברג ואבי וייס, פרק 3 בספר The Oxford Handbook of Judaism and Economics) .
הפסוק מציג גישה כלכלית-חברתית מאוזנת: מצד אחד, הארץ תימכר - מותר למכור קרקע, בניגוד לדעה הסוציאליסטית הטוענת שכל הקרקע צריכה להיות מנוהלת באופן ריכוזי ע"י המדינה; מצד שני - לא לצמיתות, בניגוד לדעה הקפיטליסטית המאפשרת חופש מוחלט, העלול לגרום לריכוז של כל הקרקעות בידי בעלי הון (ראו כלכלה מאוזנת ).
- אולם, קומה זו אינה מספיקה: הרי, גם בזמן המקרא היו אמצעי ייצור נוספים, כגון בקר וצאן, מחרשות וגרזנים; אין שום איסור למכור אותם לצמיתות, ואין שום חובה להחזיר אותם לבעליהם המקוריים בשנת היובל.
2. הקומה השניה היא הקניינית. "כִּי לִי הָאָרֶץ" = הארץ שייכת רק לה', כי ה' יצר אותה לבדו. מוצרים אחרים נוצרים בשיתוף פעולה בין האדם לבין הטבע, למשל: החיטה נוצרת בשיתוף פעולה בין החקלאי הזורע וקוצר לבין הקרקע; החלב נוצר בשיתוף פעולה בין הרועה לבין הצאן; וכן הלאה. לכן ה' מתיר לאדם לתבוע בעלות על מוצרים אלה, ולמכור אותם לצמיתות. אולם הקרקע היא כולה יצירה אלהית, אין לאדם שום חלק בה, ולכן לאף אדם אין זכות לתבוע בעלות פרטית עליה. זכות הקנין היא ערך חשוב בתורה - פגיעה בקניינו של הזולת נחשבת ל"גזל" וזהו איסור חמור. אולם קניין נובע מיצירה, והקרקע לא נוצרה ע"י אף אדם, ולכן זכות הקניין על קרקע היא מוגבלת. לפיכך, גם האיסור לגזול קרקע אינו נובע ישירות מהאיסור לגזול חפצים אחרים, אלא ישנו איסור מיוחד, (דברים יט יד): "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ": הארץ היא של ה', והוא קבע שהארץ צריכה להיות מחולקת בצורה שווה בין נוחלי הארץ, ולכן אנחנו צריכים לכבד את החלוקה הזאת ולא להפר אותה.
לקומה זו, כמו למצוות אחרות הקשורות לויתור על רכוש, ישנו גם צד חינוכי - ללמדנו שהבריאה (ובפרט, ארץ ישראל) אינה שייכת לנו, ואין אנחנו רשאים לעשות בה כרצוננו: "והארץ לא תמכר לצמִתֻת - לחולטנית, כי לי הארץ - אל תרע עיניך בה (שאינה שלך), כי גרים ותושבים אתם - אל תעשו עצמכם עיקר (ואיך ימכור אדם בית או שדה של אחר?! הרי אתם כאורחים בביתי ובארצי, ואיך תמכרו אותה?!)" ( ספרא , מלבי"ם, אברבנאל דרך א) .
רעיון חינוכי נוסף הוא, להזכיר לנו שאנחנו רק זמניים בעולם הזה, "(האדם אינו תושב בזה העולם, כי נשמתו היא ממעל, משם בא ולשם ישוב... ומצד החלק האלוקי שבו הוא גֵר פה...) וכן הוא אומר (דברי הימים א כט, טו): "כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו". וכן דוד אומר (תהלים לט, יג): "כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי". אתם עמדי - דיו לעבד שיהיה כרבו (שרשו ממקום גבוה, ופה, בחיים האלה הזמניים, כגר יתגורר פה משך זמן, ואל מקומו שואף זורח הוא שם); כשתהיה שלי הרי הוא שלכם" ( ספרא , מלבי"ם) ; ולכן, לאחר חמישים שנות עבודה, "יתנהג הזקן בקדושה, ויקרא דרור בארץ, שהגוף יהיה חופשי ובן חורין מכל עמלו; ולכן קראו יובל, מלשון בליה והשחתה. ואמר ושבתם איש אל אחוזתו - רומז לגוף, ואיש אל משפחתו תשובו - רומז לנפש שתשוב למחצבה" (אברבנאל דרך ב) . וכן, העולם הזה עצמו הוא זמני, "שיחזרו הכל, רוצה לומר שמיים וארץ וכל מה שבתוכם, להעדר הגמור; ולהעדר המוחלט והכולל הזה תרמוז מצוות היובל, שאחרי עבור שבע שמיטות אלפים מן השנים, בשנת החמישים אלף ייפסד הכל, עליונים ותחתונים, הפסד כללי..." (אברבנאל דרך ג) .
"רצה ה' להודיע לעמו שהכל שלו, ולבסוף ישוב כל דבר לאשר חפץ הוא ליתנה" (ספר החינוך) .
- אולם, גם קומה זו עדיין אינה מספיקה, כי ישנם דברים נוספים שנוצרו רק ע"י ה', וההשתתפות של האדם בהם היא מזערית, כגון: מים, מחצבים למיניהם, ועוד.
- מעבר לכך, במקומות אחרים במקרא נאמר בפירוש, (חגי ב ח): "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם ה' צְבָאוֹת", (דברי הימים א כט יד): "וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי כִּי נַעְצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב כָּזֹאת? כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ", ובכל זאת אין שום איסור למכור כסף וזהב לצמיתות, ואין שום חובה להחזיר אותם ביובל.
3. הקומה השלישית היא הפיסיקלית. הארץ היא המקום שבו מתרחשת כל פעילות אנושית. הרי האדם, כמו כל גוף פיסיקלי, חייב להיות במקום כלשהו. ולכן, אדם שאין לו ארץ הוא בהכרח עבד, כי הוא חייב למלא את כל הוראותיו של אדוני הארץ שהוא נמצא בה. במקרה הטוב, שיעבוד זה יתבטא בחובה לשלם דמי שכירות לבעל הארץ; במקרה הפחות טוב, זה יתבטא בגירוש, כמו שעשה יוסף לאחר שקנה את הקרקעות במצרים (ראו איך הפכה מצרים לבית עבדים ). בכל שאר תחומי החיים, האדם יכול להסתפק במועט: הוא יכול, למשל, לגור במערה ולאכול חרובים, וכך לא יצטרך לעבוד עבור אף אדם. אולם לגבי ארץ, אין אפשרות "להסתפק במועט", הרי האדם חייב להימצא איפשהו.
רק אדם שיש לו ארץ הוא חופשי. זו הסיבה שהתורה מדגישה, שחוק היובל נועד לשמור על החופש, (ויקרא כה י): "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאֵתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ"; דרור - בתרגום אונקלוס - "חירות"; ובדברי חז"ל - "דמדייר בי דיירא" (רבי יהודה, ראש השנה ט:) - מלשון דיור - החופש לדור בארץ בלי לשלם שכר-דירה ובלי לחשוש מפינוי. גם הנביא יחזקאל הדגיש, שהחופש הוא הערך המרכזי של שנת היובל, ולכן קרא לה, (יחזקאל מו יז): "שְׁנַת הַדְּרוֹר".
מעבר לכך: אזרח שיש לו קרקע הוא למעשה מלך בקרקע שלו; חברה שבה לכל אזרח יש קרקע היא החברה החופשית ביותר - כל אזרח הוא מדינה עצמאית. ואכן, החברה הישראלית הקדומה, בימי השופטים, הייתה חופשית במיוחד, (שופטים כא כד): "וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ. בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה"(במשמעות חיובית; ראו אמנון שפירא, דמוקרטיה ראשונית במקרא, הוצאת הקיבוץ המאוחד ה'תשס"ט, פרק ח) .
- אולם, גם קומה זו עדיין אינה מספיקה, כי היא יכולה להתאים לכל ארץ בעולם, בעוד שדין היובל חל רק בארץ ישראל.
4. הקומה הרביעית היא הלאומית. בעלות על חלקת אדמה מחברת את האזרח לארצו, ומגדילה באופן משמעותי את המוטיבציה שלו להשקיע בה להגן עליה: "היהודים בארצות הגולה הרגישו זרים, חסרי שרשים ובלתי רצויים. הציונות שאפה להעניק לכל יהודי תחושה של קשר עמוק וטבעי לכל רגב באדמת מולדתו, אך הבעלות הריכוזית יצרה תחושה שגם בארץ ישראל חי היהודי על אדמה שאינה שלו. תחושת החרות הלאומית אינה יכולה לנבוט בלב אדם שאינו מרגיש חופשי כפרט. אין הוא יכול לפתח רגש פטריוטי לעמו ולארצו, אם מקום מגוריו אינו שייך לו. ישראלים רבים משועבדים כיום לבנק שנתן להם משכנתא ולממסד השולט ברוב קרקעות המדינה בשיטות מונופוליסטיות מובהקות. השיטה הזו מזמינה שחיתויות, בולמת את התפתחות הכלכלה החופשית וגורמת ליאוש ומרירות אצל אזרחים רבים" (אהוד טוקטלי, "שבע", עמ' 169) .
5. והקומה העליונה היא הרוחנית. "כִּי לִי הָאָרֶץ" = ארץ ישראל מקודשת לה'. בניגוד לארצות אחרות, שעליהן נאמר, (תהלים קטו טז): "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם"( פירוט ), ארץ ישראל לא ניתנה לבני אדם אלא נשארה "ארץ ה'" (ספורנו) . גם עם ישראל מקודש לה', ולכן כל אדם מישראל צריך להיות קשור לארץ ישראל, זה חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו. התורה קובעת שיש לחלק את ארץ ישראל באופן שווה לבני ישראל, ולשחזר את החלוקה הזאת פעם בחמישים שנה, כך שלכל אדם יהיה חלק בארץ הקודש.
היחידים שאינם צריכים חלק בארץ הם בני שבט לוי, שהרי יש להם חלק במקדש, (דברים י ט): "עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֶיךָ לוֹ".
השלכה מעשית
[עריכה]לטעמים השונים של מצוות היובל ישנן השלכות מעשיות ("נפקא מינה"). לדוגמה:
- נניח שאדם קנה קרקע, ואז השביח אותה - האם הבעלים המקורי יצטרך לשלם לו ביובל? לפי הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל יא ח) , אם הקונה משביח את הקרקע, אז הבעלים המקורי צריך לשלם לו את השבח. אולם מה קורה אם לבעלים המקורי אין כסף לשלם? התשלום יהיה מוטל עליו כחוב, והוא יהיה משועבד לתשלום חוב שנוצר ללא ידיעתו... זה לכאורה מנוגד לחלוטין למטרה של מצוות היובל, שהיא לצאת לחירות, "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" (3). אולם, אם המטרה היא הקשר לארץ (4, 5), אז שיקול זה אינו רלבנטי.
- נניח שאדם קנה קרקע, ואז השחית אותה ועשה אותה בלתי ניתנת ליישוב (למשל, פיזר בה פסולת רדיואקטיבית) - האם יצטרך לשלם פיצויים לבעלים המקורי? הרמב"ם לא מתייחס לשאלה זו. אם המטרה היא שלכל אדם יהיה מקום לגור בו (3), אז הקונה יצטרך למצוא לבעלים קרקע אחרת, במקום הקרקע שהשחית; אולם אם המטרה היא רוחנית (5) - אז ייתכן שהקונה בכלל לא צריך לגור על הקרקע - מספיק שהקרקע בבעלותו.
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]על קיומה של מצוות "כי לי הארץ" בתקופת התנ"ך, ראו:
על המשמעות העכשוית של מצוה זו, ראו:
והארץ לא תימכר לצמיתות - על מי בדיוק מוטל האיסור?
1. איסור על הקונה: " "ליתן לאו על חזרת שדות לבעלים ביובל, שלא יהא הלוקח כובשה לצמתת - לפסיקה,"
"למכירה פסוקה עולמית. כי לי הארץ - (ת"כ) אל תרע עיניך בה, שאינה שלך" " ( רש"י ) .
- "ואם כן, למה יזהיר במכירה? והראוי "לא תקנה לצמיתות". ואולי יאמר "לא תמכר לכם לצמיתות". וכן "לא ימכרו ממכרת עבד" (להלן פסוק מב) - אזהרה בלוקח, שיוציאנו ביובל כפי פשוטו" (רמב"ן) .
2. איסור על המוכר: "שלא ימכרנה לחלוטין, לומר "הריני מוכרה לך לעולמים גם אחרי היובל", ואע"פ שהיובל מפקיעה, הזהיר הכתוב למוכר או לשניהם שלא יעשו ממכרם לצמיתות, ואם אמרו כן, יעברו בלאו הזה, ולא יועיל להם, כי תחזור ביובל. וכך פירשו הרב רבי משה (הלכות שמיטה ויובל יא א). והטעם בזה, כי בידוע בדעות בני אדם שאם יעשו ממכרם מתחילה כמספר שנים עד היובל יקל בעיניהם הענין, ואם יקנה לחלוטין תקשה בעיניו החזרה מאד, ויהיה כענין שאמרו (תמורה ד) "מאי דאמר רחמנא לא תעביד אי עבד לא מהני ולקי משום דעבר אהורמנא דמלכא"" ( רמב"ן ) .
3. וייתכן שזה בכלל לא איסור, אלא נימוק למצוות היובל: " "והנכון בעיני, שאין זה לאו ללקות עליו, אבל הוא טעם, יא" "מר "הנהיגו ביניכם היובל, ואל יקשה בעיניכם, כי לי הארץ ואיני רוצה שתמכר לצמיתות כשאר הממכרים". וזו היא כונתם בתורת כהנים "... אל תרע עיניך בה... ". וטעם כי לי הארץ, על דרך האמת, כמו "ויקחו לי תרומה" (שמות כה ב), וזהו שרמזו כאן (בספרא): "... דיו לעבד שיהא כרבו...", כי יהיה היובל נוהג בעולם, והמשכיל יבין" " ( רמב"ן ) .
כי גרים ותושבים אתם עמדי - הרעיון, שאנחנו רק גרים ותושבים, רק אורחים זמניים כאן, נרמז בכמה מקומות בתנ"ך:
- (דברי הימים א כט טו): "כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבֹתֵינוּ כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה"
- (תהלים לט יג): "שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אַל דִּמְעָתִי אֶל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי"
וכן, התורה מזכירה לנו בכמה מקומות שהיינו גרים בארץ מצרים:
- (שמות כב כ): "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
- (שמות כג ט): "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
- (ויקרא יט לד): "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגָּר הַגֵּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"
- (דברים י יט): "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
- (דברים כג ח): "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ"( פירוט )
מקורות מאתר ויקיטקסט:
- מצודות על מלכים א כ לג
- מצודות על מלכים א כא ג
- בבלי גיטין מז א
- שמות רבה ג יג
- ביאור:ויקרא כה י
- מצוה:לא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות
- בבלי בבא מציעא קט
- בבלי סנהדרין קו
- ביאור:שמואל א ח יד
- ביאור:בראשית מז יח
- התורה והמצוה ויקרא כה יז-כד
- התורה והמצוה ויקרא כה כט-ל
- בבא מציעא עט א
- במדבר רבה טו יז
- במדבר רבה כג יא
תושב = אדם זר היושב בינינו באופן זמני
גר = אדם שעזב את ארצו ועמו ובא לדור בארץ נכריה באופן קבוע (מהגר)
הארץ שייכת רק לה', משמעות הגאולה, משמעות השמיטה / חגי הופר .
- בחקתי - י. אריאל : גם צדק לאדמה: "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (כ"ה, כג). והא בהא תליא. מצוות היובל והשמיטה אינן חלות בחו"ל אלא רק בארץ, משום שמקור הצדק ... ( cache )
- חיי שרה - יוסי כץ : קרקעות השייכות לעם, ואין מוכרים אותן". באותו דיון הוסיף השר דוד רמז ממפא"י: "בילדותנו, כאשר ייסדנו את הקק"ל, אמרנו לעצמנו... שזה יהיה חוק במדינת ישראל ' והארץ לא תמכר לצמתת, ... ( cache )
- פרשת בהר : במובן מסויים, המצב הוא הפוך: אם העם לא מתאים לארץ - הארץ מקיאה אותו. הנימוק לכך מובא בתורה בלשון חריפה: "והארץ לא תמכר לצמִתֻת כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי". ( cache )
- בהר - מ. בן ישר : בחלק הראשון של פרשת בהר ישנם חוקים שעניינם קרקעות - שמיטה, יובל, וגאולה - וטעמם העקרוני המפורש הוא: "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (כ"ה, כג) ... ( cache )
- [http://www.youtube.com/watch?v=cr-c3YrRUYc ויקרא פרק כה - ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתםג€� - YouTube] : 6 יוני 2012 ... כג והארץ, לא תמכר לצמתת --כי-לי, הארץ: כי-גרים ותושבים אתם, עמדי. כד ובכל, ארץ אחזתכם, גאלה, תתנו לארץ. {ס} כה כי-ימוך אחיך, ומכר מאחזתו--ובא גאלו, הקרב ... ( cache )
- יובל: אידאולוגיה והיסטוריה בהלכת חז"ל : לבסוף מובא מניע תאולוגי מובהק: 'והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ [אומר ה']; כי גרים ותושבים אתם עמדי' (שם, כג). החזרת האדמות מסמלת את השבריריות של בעלות אנושית בעולם, ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- רכושנות, קידום עצמי וביטול לה' יתברך : "וְהָאָרֶץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" (ויקרא כ"ה כ"ג). ובסוף הפרשה: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר ... ( cache )
- פרקי אליהו / אלחנן סמט : שם, כג-כד, וְהָאָרֶץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. וּבְכל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ. ( cache )
- Yeshiva.org.il- פרשת בהר : ... לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים: (כב) וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן: (כג) והארץ לא תמכר לצמתת ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - מה עניין שמיטה אצל הר סיני? : עקרונות אלה הם שמייצגים את התפיסה של "כי לי כל הארץ" לגבי ארץ ישראל - כפי שמנומק בצורה מפורשת בפרשתנו " והארץ לא תמכר לצמִתֻת כי לי הארץ" (ויקרא כ"ה, כג). בניגוד לרוב ... ( cache )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - גְּאֻלָּה; : "וְהָאָרֶץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: וּבְכל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ: כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר ... ( cache )
- איגרת ו' בעל הסולם הרב אשלג : ... יוסיף אהבה, בטח יגרע ויוכבה כל הקנין שכבר קנה בהחלט, וז"ס " והארץ לא תמכר לִצְמִתֻת " וכו', וכל זה דברים כנים ואמתיים מאד, והכנס אותם לאוצר, לאחרית הימים בעזרת ה' בקרוב. ( cache )
- הלל ושמאי : בתורה נאמר שהמוכר שדה מנחלתו יכול לגאול את ממכרו והקונה חייב להחזירו לו. אם לא גאל את נחלתועד שנת היובל, הכל חוזר אליו בלא כל תמורה, כי " והארץ לא תמכר לצמתת" (ויקרא, ... ( cache )
- על תורת הכלכלה היהודית - תכלת : רק בכוחו של הנימוק הדתי, שמצווה על האדם התמעטות בפני רצון האל ושליטתו, יש כדי להטיל סייג מעשי על בעלות האדם על נכסיו, כמאמר הפסוקים: "והארץ לא תמכר לצמִתֻת כי לי כל ... ( cache )
- הפרטת קרקעות ישראל ג€“ אקו-ויקי : ונתנה הארץ פִּרְיָהּ, ואכלתם לָשֹׂבַע, וישבתם לבטח עליה [...] והארץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כי לי הארץ. כי גֵרים ותושבים אתם עִמָּדִי. ובכל ארץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תתנו ... ( cache )
- להציל את הקופסה הכחולה - תכלת : ... המייסד".26 כלל ברזל שאומץ בידי קק"ל כבר מראשית דרכה היה ההחלטה שלא למכור קרקעות אלא להחכירן בלבד, בהתבסס על הפסוק המקראי " והארץ לא תִמָּכֵר לצמִתֻת ".27 ... ( cache )
- לעיניי הגראי"ל שטיינמן: אתרוג השוקל 7.5 ק"ג : ... קניינו קנוי להפקיעה מקדושתה: שלא תתחייב במעשר, וישראל הקונה ממנו מן הפירות צריך לעשר), שנאמר [ויקרא כה,כג: והארץ לא תמכר לצמתת ] כי לי הארץ [כי גרים ותושבים אתם עמדי] ... ( cache )
- michalgovrin - כרוניקה של זוגיות (מתוך: לקראת שבת) : העם מקבל על-תנאי נחלה השייכת ולא שייכת לו בעת ועונה אחת: "והארץ לא תמכר לצמתת כי- לי הארץ כי-גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג). העם מקבל ארץ כדי שיוכל לשמוט אותה, ... ( cache )
- ממחרת השבת : והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ. "(. שם.,. שם.,. כג.). וכמו שאין שעבוד נכסים לצמיתות. 6. כך גם האדם מישראל אינו משתעבד לצמיתות.,. שכן. בשנת היובל הוא יוצא לחפשי ... ( cache )
- מרד המטבע - פרשת השבוע - הארץ : 10 מאי 2012 ... סיבת הדבר מוזכרת לקראת סיומה של פרשת היובל: "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (שם כה, כג). פרשת היובל מציגה תיאולוגיזציה ... ( cache )
- אנטי-יוֹבֵל (פרשות השבוע: בהר, בחֻקֹּתַי) | יהודית, דמוקרטית, ישירה : 13 מאי 2009 ... והארץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כי לי הארץ. כי גֵרים ותושבים אתם עִמָּדִי. ובכל ארץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תתנו לארץ (ויקרא כה י-כד). אנחנו מגש הכסף שעליו ... ( cache )
- Jewish Education and Lookstein Center and Nechama Leibowitz : "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי." (ויקרא כה:כג). ג€�And the land shall not be sold in perpetuity, for the land is mine (God's), and you are ... ( cache )
- מחשבות על עושר נתינה ושמחה - אוריה זמיר : 11 מרץ 2011 ... בשדך: הנחתי את מזונות העולם בד' אמותיך (בשדה שלך, שאף הוא נמסר לך לפקדון, שכתוב (פרשת בהר) ויקרא כה (כג) "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ... ( cache )
- על תורת הכלכלה היהודית | תכלת : רק בכוחו של הנימוק הדתי, שמצווה על האדם התמעטות בפני רצון האל ושליטתו, יש כדי להטיל סייג מעשי על בעלות האדם על נכסיו, כמאמר הפסוקים: "והארץ לא תמכר לצמִתֻת כי לי כל ... ( cache )
- דמוקרטיה וחינוך (דמו - קרטיה) מאמר ראשון בסדרה, מאת אוריה זמיר : 1 אוגוסט 2009 ... ויקרא פרק כה (כג) והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי: תקצר היריעה מהבא דוגמאות מתורת משה, להגנה על החלש. אך על מה אנו תמהים ... ( cache )
- Project ROPE: : והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ. כי גרים ותושבים אתם עמדי.: For the land must not be sold beyond reclaim, for the land is Mine; you are but. (strangers resident with ... ( cache )
- Mi amada es mֳa y... - Spanish - Hebrew Translation and Examples : והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃ Leviticus 25.23. Last Update: 2012-05-05. Subject: Religion Usage Frequency: 1. Quality: Be the first to ... ( cache )
- ישיבת הר-עציון א.פרשת השבוע : 16 אוקטובר 1999 ... כג-כד והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי. ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ. וכמו הרב הירש, אף הוא מביא את מצוות שבת הארץ ... ( cache )
- ציטוטים מטעים : והארץ לא תמכר לצמתת כי-לי הארץ כי-גרים ותושבים אתם עמדי. -- ויקרא כה כג. ראשי התיבות של ניל"י: "נצח ישראל לא ישקר" - הפסוק המלא: וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם ... ( cache )
- הארץ שייכת רק לה', משמעות הגאולה, משמעות השמיטה : "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא, כה', 23). בימים אלה כאשר מתחולל ויכוח בדבר השאלה למי שייכת הארץ כדאי מאוד לזכור את הכתוב הזה, ... ( cache )
- שיעורים בספר מלכים א פרק כא : הרמב"ם ניסח כך את ההלכה: ארץ ישראל המתחלקת לשבטים אינה נמכרת לצמיתות שנאמר: והארץ לא תמכר לצמתת (ויק' כה כג). ועוד לא ימכור אדם ביתו או אחוזתו אף על פי שהם חוזרין ... ( cache )
- more "והארץ לא תמכר לצמתת " :
- אנציקלופדיה יהודית דעת - שמיטה - טעמי המצווה; : ולכן חתם מצווה זו בפרשת "והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי, ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ". וביאר בזה, כי הארץ אינה נתונה לישראל בהחלט, ... ( cache )
- דף קשר מספר 44 - פרשת בהר : "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג). בהבנת הפסוק נחלקו הראשונים. האם יש כאן איסור נפרד על מכירת הארץ לצמיתות, או שפסוק זה מביא ... ( cache )
- פרשת בהר לילדים : התורה גם מסבירה את סיבת חזרת הקרקעות לבעלים הראשונים, על-פי החלוקה שנחלקה ארץ ישראל לשבטים ולמשפחות: "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי". כחלק מרצון ה' שנכסי ... ( cache )
- על יחיד וציבור ג€“ עיונים בפרשת כי תבוא : ומקרא מלא דיבר הכתוב: "והארץ לא תמָּכר לצְמִתֻת כי לי הארץ כי גֵרים ותושבים אתם עמדי" (ויק' כה:כג). אם כן, היחס בין היחיד לציבור בעניין זה ובשאר העניינים שבפרשתנו טעון בירור. ( cache )
- החיבור בין פרשיות בהר בחוקותי מלמד שהכל שייך לבורא עולם : שנאמר: "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא, כ"ה, כ"ג). כלומר, גישת התורה היא שהכסף הוא אמצעי ולא מטרה. לפיכך התורה אינה שוללת צבירת הון והתעשרות, אלא תובעת ... ( cache )
- ישיבת ההסדר עכו, גאולה תתנו לארץ ג€“ פרשת בהר : בהמשך לפרשת השמיטה בא הציווי: "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי. ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ(3)". איסור זה נתפרש ע"י הרמב"ן(4): ... ( cache )
- פרשת בהר ג€“ הכל שייך לקדוש ברוך הוא | אמונה - פרשת השבוע : נאמר בפרשה (פרק כה' פסוק כג'): "כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי". כאשר לאדם יש קרקע משלו, בית שבנה, עבדים ושפחות ועושר רב, הוא בוודאי חושב לעצמו שהכל שייך לו. ( cache )
- Yeshiva.org.il- מצות שביעית וחיבוב הארץ : פרשתנו מתחילה "וידבר ה'" ומוסיפה: "והארץ לא תִמָכר לצמיתות, כי לי הארץ. כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג). גם דוד המלך הגיע לכל גדולתו כאשר הכיר היטב "גר אנכי בארץ" ... ( cache )
- "והיה כי תבוא אל הארץ": גורל וייעוד : כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדיג€¦' וכל זה יביאך לידי רום שתשכח את ה', על כן אנכי מצוך מצות הביכורים וכן פירש הרמב"ם שעיקר טעם מצוה זו ההכנעה וההשתעבדות אל השי"ת. ( cache )
- מה ההבדל בין היתר מכירה לחוק הקרעות : ישנו איסור נוסף " כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" ומי ירהיב עז בנפשו למכור קרקע של אלוקים ללא אשורו. ועוד איסור "כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה" אין רב בעולם שיכול בכלל ... ( cache )
- התנועה ליהדות מתקדמת בישראל | פרשת השבוע | "ל-ה' הארץ ומלואה" : ורעיון זה, שהארץ שייכת לאלוהים, מקשר יחד את כל חלקי הפרשה, ומגיע לשיא ביטויו בפסוק: "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, 23). ( cache )
- פרשת בהר : "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עימדי" (כה כג). "אני ה' א-והיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לא-והים" (כה לח). "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם ... ( cache )
- פרשת בהר 'כי גרים ותושבים אתם עמדי' : הפסוק עצמו: 'והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי', מעורר מספר שאלות ותמיהות, ומתוך תמיהות אלו בפשט מבקש ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל ה'בני ... ( cache )
- כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי : לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם, וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אֶת שַׁבְּתֹתַי ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- הרעיון הנשגב של שנת השמיטה : בסוף פרשת השביעית, מסיים ה' דבריו: "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג) אמרו על כך חז"ל "אל תעשו עצמכם עיקר" (ספרא כה, ה). מעיר על ... ( cache )
- Read the Shiur - Parashat Bechukotai - Keren Yishai (Hebrew) : "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עימדי: ועל כן גם שביתתה היא שבת לה'2. "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל ... ( cache )
- חגיגת-המלכה או יום דין? / חיים בורגנסקי ֲ« מוסף "שבת" ג€“ לתורה, הגות ספרות... : 5 אוקטובר 2011 ... הסיבה לכך שהקרקעות חוזרות לבעליהן ביובל היא ש"הארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי". הבעלות, המתבטאת בזכות המכר של הקרקע ... ( cache )
- בהר : החזרת הקרקעות למוכריהם הקודמים: "והארץ לא תמכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (כה, כג). כך כותב "כתב סופר": "טעם השמיטה, להורות כי לה' הארץ, ואל ידמה ... ( cache )
- חוקי העבד בתורה : על פיו נגזר עקרון דין העבד מדיני קדושת הארץ - הארץ נתפסת כקניינו של ה' (ויקרא כה, 23: "כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי"), ואף חוקי העבד נובעים מן העקרון הדתי "כי לי בני ... ( cache )
- מושב ד: צדק ואדמה : 4 יוני 2012 ... היה לאיש משומעיו רגב אדמה אחד בבעלותו, שמדי חמישים שנה ישובו בני ישראל איש אל אחוזתו "והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי. ( cache )
- שדה : והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי... כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו, ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו... (ויקרא כה כג). ואם משדה אחוזתו יקדיש איש ... ( cache )
- ד ף ש ב ו ע י : ואין. באמת בעלות שלמה ומוחלטת במובן המקובל של יחידים עליה. ומקרא מלא ד. י. בר הכתוב.: ". והארץ לא תמָּ. כר לצְ. תֻמִ. ת כי לי הארץ כי גֵ. רים ותושבים אתם עמדי. "(. קוי. 'כה ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - קדושת האדם וקדושת האדמה : כל המצוות הללו באות להמחיש לנו כי אדמות ארץ ישראל אינן נדל"ן, ואינן קלפי מיקוח לסחר-מכר מדיני, "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי". הנושא השני הוא ... ( cache )
- 182-2 : יתר על כן, הארץ לפי ספר ויקרא שייכת לה' וניתנה לעם ישראל כפקדון ולא כבעלות: "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כ"ה, כג). כשם שתלמידי ... ( cache )
- גשר מפעלים חינוכיים : בספר ויקרא נאמר ג€“ "והארץ לא תִּמכֵר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עִמדי". כך ניסח המחוקק את בעלותו של האל על הקרקע. לפיכך, כאשר מכנה אברהם עצמו במהלך ... ( cache )
- שבת - שמיטה - יובל: סמיכות הפרשיות בין שבת, שמיטה ויובל : אשר להחזרת הקרקע נאמר: "והארץ לא תמכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כ"ה, כג). אכן, כשם שמלכי המזרח ראו עצמם כבעליהם האמיתיים של אדמות ... ( cache )
- שתהיו עמלים בתורה : התורה אינה שוללת צבירת הון ואינה דוגלת במצוקה ובעוני, אך בד בבד היא דורשת מהאדם להעמיד את התפתחותו הפיננסית במקומה הראוי ולזכור " כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" ... ( cache )
- נספח מקורות (שבועות) : התיאור החיוני ביותר למצב הגרים מבחינה זו ניתן במליצה: והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי (וי' כה, כג) והוא גם הרקע הסוציולוגי לנוסח בקשתו של ... ( cache )
- אבות הציונות ומיתוס הלידה מן הארץ - תכלת : הנימוק המפורש והנחרץ לעמדה זו של המקרא מופיע בספר ויקרא, בפרשה העוסקת בדיני שמיטה ויובל: "והארץ לא תִמכר לצמִתֻת כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי".7 במילים אחרות ... ( cache )
- קולות:: פרשת השבוע:: דברים:: ואתחנן : כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה). איך ליצור בעולם, תוך תחושת גרות, וידיעה כי יסוד הארעיות- היא מקור הברכה. וחזרה לזירה של משה ודוד. משה הוא איש האלוהים. ( cache )
- גרים : יש בכתובים שאנו עצמנו, היהודים או הישראלים, איננו אלא "גרים ותושבים" עם האלוהים: "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי". ודוד המלך הוסיף ואמר: "כי גר אנוכי עמך, תושב ככל ... ( cache )
- שמות קדש שם אדנות : אל פני האדון - יאמר אדון על מנהיג הענינים הנפסדים, אמר אם כן שהוא אדון פני העם הנראים בפרט, ובהראותם לפניו הם כעבד המקביל פני רבו, והוא גם אדון הקרקע כאמרו " כי לי הארץ כי ... ( cache )
- גר - תושב : ה' אמר לבני-ישראל (ויקרא כה כג): "כי לי הארץ; כי גרים ותושבים אתם עימדי ": אולי הכוונה היא להזכיר לנו, שגם אנחנו למעשה "גרים" בארצנו - אבותינו היגרו לכאן מבבל, ואנחנו היגרנו ... ( cache )
- [ומתן תורה] : "כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כ"ה 23). הארץ חוזרת ביובל לבעליה המקורי ג€“ אלוהים, והוא מחלק אותה מחדש. כמובן שבבסיסו היה זה חג חקלאי, אולם התורה נותנת ... ( cache )
- more "כי לי הארץ כי " :
- דף קשר 1150 - "כי גרים ותושבים אתם עמדי" תגובה לרב משה ליכטנשטיין (חלק... : "כי גרים ותושבים אתם עמדי " תגובה לרב משה ליכטנשטיין (חלק ב) / הרב חיים אירם*. ד. ההתבוננות בקנקן ולא במה שיש בו. עד כאן (בחלק הקודם של התגובה, שפורסם בשבוע שעבר) ... ( cache )
- דף קשר1029- "כי גרים ותושבים אתם עמדי" / הרב אהרון ליכטנשטיין(1) : "כי גרים ותושבים אתם עמדי " / הרב אהרון ליכטנשטיין(1). "ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר: גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני". הראשונים ... ( [http://www.google.com/search?q=cache:xVys2nMYDAsJ:www.etzion.org.il cache )
- דף קשר 1149 - כי גרים ותושבים אתם עמדי" תגובה לרב משה ליכטנשטיין (חלק... : "כי גרים ותושבים אתם עמדי " תגובה לרב משה ליכטנשטיין (חלק א) / הרב חיים אירם*. במאמר שהתפרסם בעקבות שיעור, בגליונות 'דף קשר' פרשות פנחס ומטות, מעלה ידידי מנוער הר"מ ... ( cache )
- קריאה במחלוקת / יהושע לביא ֲ« מוסף "שבת" ג€“ לתורה, הגות ספרות ואמנות : 6 מרץ 2011 ... אם הארץ שלנו, מה פירוש הפסוק "כי גרים ותושבים אתם עמדי ". ... אינכם גרים ותושבים ביחס לארץ או ביחס ליושביה, אלא גרים ותושבים אתם עמדי, ביחס אליי. קביעה זו ... ( cache )
- Le droit ֳ la terre בראשית פרק כג פרק כה ויקרא שר" י : כי גרים ותושבים אתם עמדי. "לעניין פרנסת הארץ אתם תושבים אבל לעניין מכירה לעובד. כוכבים אתם גרים. Emek Davar, Genֳ¨se, chapitre 25, verset 23 car vous n'ֳ×tes que ... ( cache )
- פרשת בהר - בחקותי - יובל - גיליונות נחמה ליבוביץ : ד"ה כי גרים ותושבים אתם עמדי: זהו ענין אחר, שמא תאמרו: הרי נתת לנו הארץ לאחוזת עולם, ואנחנו אזרחי הארץ, על כן אמר: אף על פי שכנגד שאר העמים אזרחי הארץ אתם ונתנה לכם ... ( cache )
- כלכלה וחברה דבוקים הדדית - דעות - ערוץ 7 : 11 מאי 2011 ... למדינה יהודית ריבונית יש סמכות ואחריות לנהל את המדיניות הכלכלית החברתית בכפוף לעקרון של "כי לי הארץ" ושל "וכי גרים ותושבים אתם עמדי ". ( cache )
- Yeshiva.org.il- יש מי ששוה יותר... : טעמה של השבת הקרקעות ביובל מפורשת בתורה עצמה: "והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה כג). אילו היתה הארץ שייכת לכל עם ישראל, אכן ... ( cache )
- התבודדות : ... צוותו באלקיו בעת השתוממותו ויבטח עליו בגרותו, ויעלה על לבו גרות הנפש בעולם הזה וכי אנשי הארץ כמו גרים בה, כמ"ש הכתוב (ויקרא כ"ה) "כי גרים ותושבים אתם עמדי ", ויחשוב בלבו ... ( cache )
- פרשת הערכין : כשקונים שדה זה לא לעולם ועד, זה חוזר, "כי גרים ותושבים אתם עמדי ". ההשתלשלות כאן נובעת מ"אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". לכן בפרשת בהר מופיע גם עניין ... ( cache )
- ויקרא, פרשת בהר, תשנ"ח, הרב ד"ר פנחס היימן : כתב ה"חתם סופר" (הרב משה סופר, מאה ה-18) - בבעיה פרשנית: גר ותושב אינם זהים: לגר אין זכויות באדמה, המונח בפסוק כ"ג: "כי גרים ותושבים אתם עמדי ", מעמיד אותנו לאלוקיו, ... ( cache )
- Peace & shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha commentary... : גם בספר ויקרא כ"ה:כ"ג, הוא מתייחס לבני ישראל מול הקדוש ברוך הוא, "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ". והמגיד מדובנוב גורס: ביני וביניכם - אומר ... ( cache )
- פרשת בהר- הריאליסט האמיתי שהוא גר בעולם : 10 מאי 2012 ... כמובן, שהוא צריך "שיהיה מזומן לנסיעה ולהעתקה, ולא ירגיע ולא תנוח נפשו, כמו שנאמר: 'כי גרים ותושבים אתם עמדי ' ". כלומר, שעל כל אדם להיות מוכן לכך, שבאופן ... ( cache )
- Peace & shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha commentary... : כי גרים ותושבים אתם עמדי - שמא תאמרו: הרי נתת לנו הארץ לאחוזת עולם, ואנחנו אזרח הארץ, על כן אמר שאף על פי שכנגד שאר העמים אזרח הארץ אתם, עמדי אתם גרים ותושבים, כי לי ... ( cache )
- Peace & shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha commentary... : וזהו 'כי גרים ותושבים אתם עמדי' (ויקרא כ, כג) וסימנך 'ארץ אוכלת יושביה היא', מכלה את הרוצים לישב בה בשקט ובשלוה ובתוקף, לאכול פירותיה ולהנות בה לבד. ("שני לוחות הברית" לרבי ... ( cache )
- קולות:: פרשת השבוע:: ויקרא:: בהר : "כי גרים ותושבים אתם עמדי.." (ויקרא כ"ה פס' כ"ג) אין הארץ שייכת לנו. סיבה נוספת: "כי ימוך אחיך.." אותו אדם זר, שגר בבית אחר ועל דלתו שלט עם שם אחר הוא אחיך.. ואם הוא במצוקה ... ( cache )
- פרשת בהר : כי גרים ותושבים אתם עמדי. אפרים חמיאל. לאחר שהתורה נכנסה כבר בפרשיות הקודמות לצוויים עתידיים בגין מועדי ה', והיא כבר פירטה את המחוייבויות האישיות של בני ישראל לקיום ... ( cache )
- בעוון שמיטה גלו ישראל - הרב עזריאל אריאל : "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג). באותה שנה, אין החקלאי עוקר את דירתו העירה. ממשיך הוא לדרוך על האדמה, אך בחרדת קודש: "כי ... ( cache )
- גרים : יש בכתובים שאנו עצמנו, היהודים או הישראלים, איננו אלא "גרים ותושבים" עם האלוהים: "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי ". ודוד המלך הוסיף ואמר: "כי גר אנוכי עמך, תושב ככל ... ( cache )
- גר ותושב אנֹכי עמכם : תיאור זה של אברהם ושל דוד כ"גרים" תואם את הנאמר בדיני שמיטה ויובל "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג). העיקרון הבסיסי של מצוות ... ( cache )
- more "גרים ותושבים אתם עמדי " :
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:והארץ לא תימכר לצמיתות
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-09-27.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/wyqra/wy-25-23