ביאור:ויקרא כה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה.
-- ויקרא כה, ב

וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ[עריכה]

שַׁבָּת לַיהוָה[עריכה]

חוקי השבת הם ברורים ותקיפים לכל בני ישראל "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ: שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" (ויקרא כג ג).
מה פרוש "שַׁבָּת לַיהוָה"?
אולי כוונתו "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַ[כבוד] יהוָה" להראות את גדולתו ולהביא ברכה על הארץ ויושביה.

וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ[עריכה]

רק הארץ תנוח? לא יושביה? האם זו פקודה לארץ לנוח?
מהמשפט ברור שהארץ שתנוח היא הארץ המובטחת, "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם" ולא כל ארץ אחרת. החוק הזה היה צר מדי ומוגבל. האם אדמות בבעלות יהודים מחוץ לארץ אינן כפופות לחוק הזה? האם אדמות אלו לא זכאיות לברכת אדוני ולשפע הנובע מקיום חוק השבתון?

כנראה כוונת אלוהים שבני ישראל יחיו לנצח ובקביעות בארץ ישראל, ואת האמונה הזו מביע המחבר.