ביאור:ויקרא כה ט
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא כה ט.
תקיעת שופר ביום הכיפורים בשנת היובל
[עריכה](ויקרא כה ט): "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ; בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל-אַרְצְכֶם."
- ובשנה החמישים, בעשירי לחודש השביעי , ביום הכיפורים, תעבירו שופרות, המשמיעים קול תרועה, בכל רחבי ארץ ישראל -
והעברת שופר
[עריכה]אחרי שבע שמיטות, בשנה החמישים, יש מצוה להעביר שופר תרועה . העברה מציינת הכרזה רשמית, כמו ב (שמות לו ו): "וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר: אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ", (עזרא י ז): "וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלַים לְכֹל בְּנֵי הַגּוֹלָה לְהִקָּבֵץ יְרוּשָׁלָים", (נחמיה ח טו): "וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַים לֵאמֹר... לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב"( פירוט ) ( רש"י ) . בשנת החמישים, ההכרזה הרשמית מתבצעת ע"י תקיעות שופר בכל ארצכם - בכל רחבי ארץ ישראל. העברת השופר מכריזה על קיום שתי המצוות העיקריות של שנת החמישים (המפורטות בפסוק הבא ) - שחרור העבדים, והשבת האחוזות.
בחודש השביעי
[עריכה]חודש תשרי נקרא בתורה החודש השביעי . הסיבה היא שבתורה, חודש ניסן נקרא החודש הראשון , כי בו יצאו ישראל ממצרים (ראו שמות יב). עם זאת, מצוות השמיטה - שהיא מצווה חקלאית - מתחילה בחודש תשרי, חודש תחילת השנה החקלאית. לכן גם מצוות היובל הקשורה אליה מתחילה בחודש תשרי. לדיון בנושא תחילת השנה ראו אבן עזרא על הפסוק .
בעשור לחודש ביום הכיפורים
[עריכה]מדוע העברת השופר נעשית דווקא בעשירי לחודש (יום הכיפורים), ולא בתחילת החודש (ראש השנה)? כמה סיבות אפשריות:
1. ביום הכיפורים כל ישראל צמים, ופנויים לחלוטין מכל מלאכה - כולל מלאכת האכילה, ולכן זה הזמן המתאים ביותר להכרזות חשובות כמו זו.
2. עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים היוו תקופת מעבר בין העבדות לבין החירות. כך נראה מדברי רבי יוחנן בן ברוקה בספרא (על הפסוק הבא): " "וקדשתם את שנת החמשים שנה - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר בעשור לחדש , יכול אין שנה מתקדשת אלא בעשור לחדש? כשהוא אומר וקדשתם את שנת החמשים שנה , מלמד שהיא מתקדשת מראש השנה. אמר ר' יוחנן בן ברוקה:" " לא היו עבדים משועבדים נפטרים לבתיהם ולא שדות חוזרות לבעליהם, אלא אוכלים ושותים ושמחים ועטרותיהם בראשיהם עד שהגיע יום הכפורים. הגיע יום הכפורים -- תקעו שופר, חזרו שדות לבעליהם ועבדים נפטרים לבתיהם" " ( ספרא על ויקרא כה י ) .
תקיעת שופר ביום כיפור בימינו
[עריכה]בימינו נהוג לתקוע בשופר בכל שנה ושנה במוצאי יום כיפור, בסוף תפילת נעילה, השעה שבה מתקבצים אנשים רבים ביותר בבתי הכנסת. רוב האנשים חושבים שהתקיעה מסמלת את סיום הצום, אולם למעשה התקיעה נועדה להזכיר לנו את תקיעת השופר של שנת היובל.
מייד אחרי תקיעת השופר במוצאי יום כיפור, נהוג להתחיל לבנות את הסוכה. גם מנהג זה מזכיר את מצוות היובל, שהרי העבדים - שיצאו לחירות וקיבלו אחוזה בשנת היובל - היו חסרי-בית, והיו חייבים לבנות לעצמם סוכה באחוזתם כדי שיהיה להם איפה לגור עד שיבנו בית קבע (ראו סוכה צמודת קרקע ).
מבנה הפסוק
[עריכה]לפי הטעמים, הפסוק בנוי כתקבולת ראי:
- והעברת שופר תרועה, בחודש השביעי בעשור לחודש;
- ביום הכיפורים, תעבירו שופר בכל ארצכם.
שיעור הכתוב הוא: והעברת שופר תרועה בכל ארצכם, ביום הכיפורים שחל בחודש השביעי בעשור לחודש; אולם הוא כתוב כתקבולת כדי לשוות לו מבנה שירי וחגיגי.
הקבלות
[עריכה]1. תקיעת שופר יש גם בכל שנה בראש השנה, שחל באחד לחודש השביעי, (במדבר כט א): "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ... יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", ביום חידוש הלבנה (אחד לחודש), כשרוב הירח עדיין מכוסה, (תהלים פא ד): "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר , בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ". חכמי המדרש הקבילו בין התרועה של ראש השנה לבין העברת השופר של יום הכיפורים: שתיהן נעשות בשופר, שתיהן נעשות בסדר של תקיעה - תרועה - תקיעה, שתיהן נעשות ביום ולא בלילה, שתיהן נעשות בכל הארץ וכל בני ישראל מחוייבים בהן. אולם תקיעת השופר ביובל דוחה את השבת בכל מקום, ותקיעת השופר בראש השנה דוחה את השבת רק בבית דין (ראו ספרא על הפסוק , רש"י, רמב"ן ) . ראו גם: מצוות שמיעת שופר בראש השנה וביום כיפור / חגי הופר .
2. תקיעת שופר נזכרה גם ב יהושע ו ה: "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, בשמעכם[כְּשָׁמְעֲכֶם] אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ" ( פירוט ). מקובל לפרש, שהשופר נועד להרתיע את האויבים ולחזק את לב הלוחמים, כמקובל במלחמות. אולם העובדה שהשופר נקרא שם גם בשם "יובל" רומזת לקשר בין שופר זה לבין השופר של היובל בפסוקנו: גם שם, תקיעת השופר מכריזה על שחרור קרקעות. ארץ ישראל נכבשה ע"י הכנענים בימי אברהם; נפילת חומות יריחו החלה את תהליך השיחרור של הארץ מכיבוש זה והחזרתה לבעליה החוקיים - עם ישראל ( פירוט ).
3. עשור לחודש נזכר גם ב (יחזקאל מ א): "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ..."( פירוט ). רש"י שאל שם: איך ייתכן שראש השנה הוא בעשור לחודש, והרי ראש השנה הוא באחד לחודש?! ופירש שהנבואה היתה בשנת היובל, המתחילה באופן רשמי בעשור לחודש. אולם לענ"ד, פשוטו של מקרא שם עוסק בחודש ניסן - שהוא ראש לחודשי השנה ( פירוט ).
4. ביום הכיפורים של שנת היובל שוחררו העבדים. גם הנביא ישעיהו קישר בין צום לבין שיחרור עבדים, (ישעיהו נח ו): "הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ: פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה, וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ"( פירוט ).
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תקיעת שופר ביום הכיפורים בשנת היובל
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2026-04-07.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/wyqra/wy-25-09