ביאור:ויקרא כה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.
-- ויקרא כה, א

וַיְדַבֵּר יְהוָה[עריכה]

פתיחה מרשימה לפרק חשוב המסתיים בהצהרה גדולה יותר "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כה נה).

אנו עבדים לאדוני, כי הוא הוציאנו ממצרים ונתן לנו את הארץ המובטחת - אנו עבדים לעולם, ולא משתחררים בשנת היובל.

כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]

אתם עבדי. אולם פקודת ה' היא לטובתנו, לכוון את חיינו לרמה גבוהה של יושר וצדק. מדוע יש צורך בטון תקיף שכזה?
ה' מבין שתקיפי העם לא יכבדו את פקודתו, לכן הוא מלמד את כל ישראל כדי שידעו לעמוד ולדרוש צדק.

אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם[עריכה]

חשיבות הערך נחתמת בהצהרת ה' "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם", ללא עוררין וללא אפשרות לשנות או לסרב.