קטגוריה:שמות כב כ
וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/גֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְ/לֹ֣א תִלְחָצֶ֑/נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית • מקראות גדולות "הכתר" • מקראות גדולות "על התורה"
תרגום
| אונקלוס: |
וּלְגִיּוֹרָא לָא תּוֹנוֹן וְלָא תָעִיקוּן אֲרֵי דַּיָּירִין הֲוֵיתוֹן בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
|
| ירושלמי (יונתן): |
וְגִיּוֹרָא לָא תְקַנְטוּן בְּמִילִין וְלָא תְעִיקוּן לְמִיסַב לֵיהּ נִכְסוֹי עַמִּי בְנֵי יִשְרָאֵל הֲווֹ דְכִירִין אֲרוּם דַּיְירִין הֲוֵיתוּן בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:
|
רש"י (כל הפרק)
"וגר לא תונה" - אונאת דברים קונטרליאר"ר (בלע"ז הענען) כמו (ישעיהו מט) והאכלתי את מוניך את בשרם
"ולא תלחצנו" - בגזילת ממון
"כי גרים הייתם" - אם הוניתו אף הוא יכול להונותך ולומר לך אף אתה מגרים באת מום שבך אל תאמר לחברך כל ל' גר אדם שלא נולד באותה מדינה אלא בא ממדינה אחרת לגור שםרמב"ן (כל הפרק)
"כי גרים הייתם בארץ מצרים" - לא הוכשרו כל הגרים בעבור היותנו גרים בארץ זמן ואין טעם שיהיו מובטחים לעולם בעבור כן ופירש רש"י כי הוא טעם ללא תונו אותו יזהיר שלא תונה אותו בהונאת דברים שאם הוניתו אף הוא יכל להונותך ולומר לך אף אתה מגרים באת מום שבך אל תאמר לחברך ור"א אמר זכור כי גרים הייתם כמוהו ואין בכל זה טעם בעיקר והנכון בעיני כי יאמר לא תונה גר ולא תלחצנו ותחשבו שאין לו מציל מידך כי אתה ידעת שהייתם גרים בארץ מצרים וראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אתכם ועשיתי בהם נקמה כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם ומיד עושקיהם כח ואני מציל כל אדם מיד חזק ממנו וכן האלמנה והיתום לא תענו כי אשמע צעקתם שכל אלה אינם בוטחים בנפשם ועלי יבטחו ובפסוק האחר הוסיף טעם ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים (להלן כג ט) כלומר ידעתם כי כל גר נפשו שפלה עליו והוא נאנח וצועק ועיניו תמיד אל ה' וירחם עליו כאשר רחם עליכם כמו שכתוב (לעיל ב כג) ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה כלומר לא בזכותם רק שרחם עליהם מן העבודהמדרש מכילתא (כל הפרק)
קעח. וגר לא תונה ולא תלחצנו (כי גרים הייתם בארץ מצרים ) לא תוננו בדברים ולא תלחצנו בממון. שלא יאמר לו, אמש היית עובד לבל קורס נבו, והרי חזירים בין שניך, ואתה מדבר מלין כנגדי. ומנין שאם הוניתו, שהוא יכול להונך, תלמוד לומר (וגר לא תונה) [כי גרים הייתם בארץ מצרים]. מכאן היה רבי נתן אומר, מום שבך אל תאמר לחברך. חביבין הגרים (שבכל מקום) הוא מזהיר עליהם. וגר לא תונה, ואהבתם את הגר (דברים י). ואתם ידעתם את נפש הגר (שמות כג). רבי אליעזר אומר, גר לפי שסורו רע, לפיכך מזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה. רבי שמעון בן יוחאי אומר, הרי הוא אומר, ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים י). וכי מי גדול, מי שאוהב את המלך או מי שהמלך אוהבו. הוי אומר מי שהמלך אוהבו (שנאמר ואוהב גר (דברים י)) חביבין הגרים שבכל (מקום שנקראו [נקראו] בישראל).
נקראו בני ישראל עבדים, שנאמר כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה). ונקראו גרים עבדים, שבאמר ולאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים (ישעיה נו). נקראו ישראל משרתים, שנאמר ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהים יאמר לכם (שם סא). ונקראו הגרים משרתים, שנאמר ובני נכר הנלוים על ה' לשרתו (שם נו). נקראו בני ישראל אוהבים, שנאמר ורע אברהם אוהבי (שם סא) .ונקראו הגרים אוהבים, שנאמר ואהב גר. נאמר בישראל ברית, שנאמר והיתה בריתי בבשרכם (בראשית י). וכן בגרים, שנאמר ומחזיקים בבריתי (ישעיה נו). נאמר בישראל רצון, שנאמר לרצון לפני ה' (שמות כח). ונאמר בגרים רצון, שנאמר עוולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי (ישעיה נו). נאמר בישראל שמירה, שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל (תהלים קכא). ונאמר בגרים שמירה, שנאמר ה' שומר את גרים (שם קמו).
אברהם קרא עצמו גר, שנאמר גר ותושב אנכי עמכם (בראשית כג). דוד קרא עצמו גר, שנאמר גר אנכי בארץ (תהלים קיט). ואומר כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו על (האדמה) [הארץ] ואין מקוה (דברי הימים א' כט). ואומר כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי (תהלים לט). חביבין הגרים, שלא מל אברהם אבינו אלא בן תשעים ותשע שנים. שאלו מל בן עשרים שנה או שלשים, לא היה גר יכול להתגייר אלא בפחות מבן [כ' או בן] שלשים. לפיכך גלגל המקום עמו עד שהגיעו לתשעים ותשע שנים, שלא לנעול דלת בפני הגרים הבאים (וליתן שכר ימים ושנים). לרבות שכר עושה רצונו, שנאמר ה' חפץ למעך צדקו יגדיל תורה ויאדיר (ישעיה מב). וכן אתה מוצא בארבע כתות שהן עונות ואומרות לפני מי שאמר והיה העולם. (לה' אני) שנאמר, זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה (שם מד). לה' אני (ואל יתערב בי חטא). וזה יקרא בשם יעקב, אלו (גרי צדק). וזה יכתוב ידו לה', אלי בעלי תשובה. ובשם ישראל יכנה אלו (יראי שמים).מלבי"ם - התורה והמצוה
קעח. וגר לא תונה ולא תלחצנו . פעל ינה בא על אונאת דברים ועל אונאת ממון. אך ממה שאמרו לא חלחצנו, שמורה לחמיצת ממון, מבואר שלא תונה בא על אונאת דברים. שעל זה אמר, כי גרים הייתם- מום שבך אל תאמר לחברך. ונכפלה האזהרה (לקמן כ"ט ט') ובפרשת קדושים, כמה שאמר' הרמב"ם במל”ת רנ”ב. ועין ברמב”ם (פי"ד מה' מכירה) ובבבא מציעא (דף נט) ואמר על זה ר"א שהקב”ה הזהיר עליו במקומות הרבה. והוא מה שאמר שם בגמרא ר' אליעזר הגדול ובארתיו בהתורה והמצוה ( קדושים פב ).
ועפ”ז בא בדברי אגדה שה' אוהב את גרים. ושנקראו בג' לשונות. עבדים, משרתים, אוהבים. כי יש בישראל ג' מדרגות. העושים המצות רק בפועל כפי פשטי התורה כעבד העובד עבודה. והמשרת מעולה מן העבד שעומד בכבוד אצל אדוניו וישרת אותו בשירות קל של כבוד. והם הלומדים פנימיות התורה ומקימים המצות כפי תוכיותם, ועובדים עבודת הלב והשכל והמחשבה. ולמעלה הם אוהבי ה' אשר יגלה להם סודותיו. והם בני עליה הנכנסים לפרדס בסודות התורה והמצות. העבדים יקרבם ה' רק מצד בריתו עם כלל האומה. והמשרתים כבר ימצא בהם רצון שהוא מדרגה יותר. והאוהבים נדבק עמהם בהשגחה פרטית ושומרם תמיד בשמירה השגחית. ועל זה אמר שגם הגרים ימצאו בהם המדרגות האלה. ולכן נאמר בהם ברית ורצון ושמירה. ושכלל ענין הגרות חביב אצל הצדיקים שהם בעולם הזה כגר ואל מקומו שואף זורח הוא שם. כמה שאמרו באברהם ודוד, ויתר המאמר יבואר
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
קטגוריות משנה
קטגוריה זו כוללת את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, וכוללת בסך־הכול 2 קטגוריות משנה. (תצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "שמות כב כ"
קטגוריה זו כוללת את 10 הדפים המוצגים להלן, וכוללת בסך־הכול 10 דפים.
