קטגוריה:שמות כב כ
וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/גֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְ/לֹ֣א תִלְחָצֶ֑/נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וּלְגִיּוֹרָא לָא תּוֹנוֹן וְלָא תָעִיקוּן אֲרֵי דַּיָּירִין הֲוֵיתוֹן בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְגִיּוֹרָא לָא תְקַנְטוּן בְּמִילִין וְלָא תְעִיקוּן לְמִיסַב לֵיהּ נִכְסוֹי עַמִּי בְנֵי יִשְרָאֵל הֲווֹ דְכִירִין אֲרוּם דַּיְירִין הֲוֵיתוּן בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
רש"י (כל הפרק)
"וגר לא תונה" - אונאת דברים קונטרליאר"ר (בלע"ז הענען) כמו (ישעיהו מט) והאכלתי את מוניך את בשרם
"ולא תלחצנו" - בגזילת ממון
"כי גרים הייתם" - אם הוניתו אף הוא יכול להונותך ולומר לך אף אתה מגרים באת מום שבך אל תאמר לחברך כל ל' גר אדם שלא נולד באותה מדינה אלא בא ממדינה אחרת לגור שםרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ – בִּגְזֵלַת מָמוֹן.
כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם – אִם הוֹנֵיתוֹ, אַף הוּא יָכוֹל לְהוֹנוֹתְךָ וְלוֹמַר לְךָ: אַף אַתָּה מִגֵּרִים בָּאתָ; מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ (ב"מ נ"ט ע"ב). כָּל לְשׁוֹן גֵּר, אָדָם שֶׁלֹּא נוֹלַד בְּאוֹתָהּ מְדִינָה, אֶלָּא בָּא מִמְּדִינָה אַחֶרֶת לָגוּר שָׁם.
רשב"ם (כל הפרק)
לא תונה: בדברים שהרו בממון כתוב לא תונו איש את אחיו, והוא הדין לכל ישראל אלא שדיבר הכתוב בהווה שיכול להונות את הגר במעשה אבותיו ועל מעשיו בגיות:
ולא תלחצנו: לעשות מלאכתך לפי שהוא בלא גואל כדכתיב וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים, כלומר מעבידים אותם:
כי גרים הייתם: כמו שמפורש לפנינו ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם ולפי שצרתו מרובה ענשו מרובה:
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
אור החיים (כל הפרק)
וגר לא תונה וגו' כי גרים וגו'. רש"י ז"ל פירש אף הוא יכול להונותך כי גרים וגו', ור"א פי' זכור כי הייתם כמותו, ורמב"ן דחה ב' הדרכים ופי' כי תדעו שאשמע צעקת דלים כאשר שמע צעקתך וגו':
ונראה לו' על פי הקדמה הידועה כי נשמות בני ישראל הם שורש הקדושה בני אברהם יצחק ויעקב חבל נחלתו יתברך וכל זולתם הם חלק רע, ולזה לא יקפידו בזלזול אדם שאינו מהם ובאונאתו לצד שיחשבוהו שפחות הוא מהדרגות הקדושה ומזה יולד ענפי האונאה, לזה כאשר צוה עליהם לבל יונום ולא ילחצום אמר הטעם שאני מצוך לבל תונהו שאין לך לומר שהוא בחינת שורש הרע או כיון שהוא מוטבע בבחינת הקליפה הרי נגרע מערכך כי אתם גרים הייתם במצרים פירוש על דרך מה שפירשתי (ויגש מו ג) כי לגוי גדול אשימך שם ובפסוק (כ' ב') אשר הוצאתיך מארץ מצרים בפרשת יתרו שנשמות ישראל עצמם היו טבועות בקליפה ואם כן יהיה גר זה כאחד מכם באין הבדל ולזה לא תונהו ולא תלחצנו:מדרש מכילתא (כל הפרק)
קעח. וגר לא תונה ולא תלחצנו (כי גרים הייתם בארץ מצרים ) לא תוננו בדברים ולא תלחצנו בממון. שלא יאמר לו, אמש היית עובד לבל קורס נבו, והרי חזירים בין שניך, ואתה מדבר מלין כנגדי. ומנין שאם הוניתו, שהוא יכול להונך, תלמוד לומר (וגר לא תונה) [כי גרים הייתם בארץ מצרים]. מכאן היה רבי נתן אומר, מום שבך אל תאמר לחברך. חביבין הגרים (שבכל מקום) הוא מזהיר עליהם. וגר לא תונה, ואהבתם את הגר (דברים י). ואתם ידעתם את נפש הגר (שמות כג). רבי אליעזר אומר, גר לפי שסורו רע, לפיכך מזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה. רבי שמעון בן יוחאי אומר, הרי הוא אומר, ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים י). וכי מי גדול, מי שאוהב את המלך או מי שהמלך אוהבו. הוי אומר מי שהמלך אוהבו (שנאמר ואוהב גר (דברים י)) חביבין הגרים שבכל (מקום שנקראו [נקראו] בישראל).
נקראו בני ישראל עבדים, שנאמר כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה). ונקראו גרים עבדים, שנאמר ולאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים (ישעיה נו). נקראו ישראל משרתים, שנאמר ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהים יאמר לכם (שם סא). ונקראו הגרים משרתים, שנאמר ובני נכר הנלוים על ה' לשרתו (שם נו). נקראו בני ישראל אוהבים, שנאמר זרע אברהם אוהבי (שם סא) .ונקראו הגרים אוהבים, שנאמר ואהב גר. נאמר בישראל ברית, שנאמר והיתה בריתי בבשרכם (בראשית י). וכן בגרים, שנאמר ומחזיקים בבריתי (ישעיה נו). נאמר בישראל רצון, שנאמר לרצון לפני ה' (שמות כח). ונאמר בגרים רצון, שנאמר עוולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי (ישעיה נו). נאמר בישראל שמירה, שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל (תהלים קכא). ונאמר בגרים שמירה, שנאמר ה' שומר את גרים (שם קמו).
אברהם קרא עצמו גר, שנאמר גר ותושב אנכי עמכם (בראשית כג). דוד קרא עצמו גר, שנאמר גר אנכי בארץ (תהלים קיט). ואומר כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו על (האדמה) [הארץ] ואין מקוה (דברי הימים א' כט). ואומר כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי (תהלים לט). חביבין הגרים, שלא מל אברהם אבינו אלא בן תשעים ותשע שנים. שאלו מל בן עשרים שנה או שלשים, לא היה גר יכול להתגייר אלא בפחות מבן [כ' או בן] שלשים. לפיכך גלגל המקום עמו עד שהגיעו לתשעים ותשע שנים, שלא לנעול דלת בפני הגרים הבאים (וליתן שכר ימים ושנים). לרבות שכר עושה רצונו, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר (ישעיה מב). וכן אתה מוצא בארבע כתות שהן עונות ואומרות לפני מי שאמר והיה העולם. (לה' אני) שנאמר, זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה (שם מד). לה' אני (ואל יתערב בי חטא). וזה יקרא בשם יעקב, אלו (גרי צדק). וזה יכתוב ידו לה', אלי בעלי תשובה. ובשם ישראל יכנה אלו (יראי שמים).מלבי"ם - התורה והמצוה
קעח. וגר לא תונה ולא תלחצנו . פעל ינה בא על אונאת דברים ועל אונאת ממון. אך ממה שאמרו לא חלחצנו, שמורה לחמיצת ממון, מבואר שלא תונה בא על אונאת דברים. שעל זה אמר, כי גרים הייתם- מום שבך אל תאמר לחברך. ונכפלה האזהרה (לקמן כ"ט ט') ובפרשת קדושים, כמה שאמר' הרמב"ם במל”ת רנ”ב. ועין ברמב”ם (פי"ד מה' מכירה) ובבבא מציעא (דף נט) ואמר על זה ר"א שהקב”ה הזהיר עליו במקומות הרבה. והוא מה שאמר שם בגמרא ר' אליעזר הגדול ובארתיו בהתורה והמצוה ( קדושים פב ).
ועפ”ז בא בדברי אגדה שה' אוהב את גרים. ושנקראו בג' לשונות. עבדים, משרתים, אוהבים. כי יש בישראל ג' מדרגות. העושים המצות רק בפועל כפי פשטי התורה כעבד העובד עבודה. והמשרת מעולה מן העבד שעומד בכבוד אצל אדוניו וישרת אותו בשירות קל של כבוד. והם הלומדים פנימיות התורה ומקימים המצות כפי תוכיותם, ועובדים עבודת הלב והשכל והמחשבה. ולמעלה הם אוהבי ה' אשר יגלה להם סודותיו. והם בני עליה הנכנסים לפרדס בסודות התורה והמצות. העבדים יקרבם ה' רק מצד בריתו עם כלל האומה. והמשרתים כבר ימצא בהם רצון שהוא מדרגה יותר. והאוהבים נדבק עמהם בהשגחה פרטית ושומרם תמיד בשמירה השגחית. ועל זה אמר שגם הגרים ימצאו בהם המדרגות האלה. ולכן נאמר בהם ברית ורצון ושמירה. ושכלל ענין הגרות חביב אצל הצדיקים שהם בעולם הזה כגר ואל מקומו שואף זורח הוא שם. כמה שאמרו באברהם ודוד, ויתר המאמר יבואר
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "שמות כב כ"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.