במדבר רבה כג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יא.    [ עריכה ]
"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה" מהו לכם לכם היא ראויה משל למלך שהיו לו עבדים ושפחות והיה משיא לעבדיו שפחות מן אוסיא אחרת ולשפחותיו עבדים מן אוסיא אחרת עמד המלך וחשב בדעתו אמר העבדים שלי והשפחות שלי מוטב שאשיא עבדי לשפחותי שלי לשלי כך כביכול אמר הקדוש ברוך הוא הארץ שלי שנאמר (תהלים כד, א): "לה' הארץ" ואומר (ויקרא כה, כג): "כי לי הארץ" וישראל שלי הם שנאמר (שם, נה) "כי לי בני ישראל עבדים" מוטב שאנחיל ארצי לעבדי שלי לשלי לכך נאמר "זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה":