יהושע ו ד: "וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ו ד.

יובל לשיחרור יריחו

ה' מדריך את יהושע איך לכבוש את יריחו:

(יהושע ו ד): "וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים, וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת"

יהושע ו ה: " "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן" "הַיּוֹבֵל, בְשמעכם [כְּשָׁמְעֲכֶם] אֶת" "קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ" "

בני ישראל צריכים להקיף את העיר ששה ימים, וביום השביעי להקיף אותה שבע פעמים, ולתקוע בשופרות, ואז תיפול חומת העיר.

השופרות נזכרו גם במלחמות אחרות (ראו השימוש בשופרות במלחמת יריחו / מלכה שוורץ ), אולם כאן השופרות נקראים בשם לוואי מיוחד - היובלים.

1. ע"פ המפרשים, יובל הוא איל (תרגום, רש"י , מצודות ) , ואם כך, שופרות היובלים הם פשוט שופרות שעשויים מקרן של איל.

2. ייתכן שהכינוי יובל רומז למעמד הר סיני, (שמות יט טז): "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה"... (שמות יט יג): "לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר", (שמות כד טז): "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן": " "הר חורב ויריחו - שניהם הוגדרו כ'אדמת קודש' אשר מתגלה עליה מלאך ה' אל הנביא, שליח ה'... משמעותו של שופר זה היא ההכרזה על התגלות ה', הופעתו החד-פעמית בהיסטוריה להשמיע דברו ולתת תורה לעמו ישראל. כל זמן אשר שכינה על ההר מופקע האדם מלגשת שמה... שופר היובל הוא המכריז על הופעת השכינה ועל הסתלקותה, ומעתה "המה יעלו בהר". מן הסתם, לא רק בעלייה פיזית מדבר הכתוב, אלא גם בעלייה רוחנית, כלומר בהוצאה מן הכוח אל הפועל של כל הגנוז במעמד ההוא ובעשרת הדברים שניתנו בו, אשר כוללים בגרעינם את כל התורה כולה. עיון קצר בספר יהושע מורה, שביריחו מתואר אירוע דומה ומקביל - אך כאן עניינו כיבוש הארץ ומתן הארץ לבני ישראל... במקביל לשופר המכריז במעמד הר סיני ולקולה של קרן היובל בסיומו, כך בדיוק גם ביריחו... פסוקים אלו מקבילים בתוכנם ובסגנונם למעמד הר סיני, ובכלל זה גם ששת הימים והיום השביעי... על-פי דעות רווחות במדרשים, היו שני המעמדות, מעמד הר סיני ומעמד כיבושה של יריחו, בשבת עצמה.... ההסבר המהותי להקבלה זו טמון בכך, שגם ביריחו, בדומה לסיני, מתוארת הופעת השכינה וירידתה, מעמד שתכליתו משפט ה' - לישראל מכאן, ולארץ כנען וליושביה מכאן, שהרי כבר 'שלם עון האמרי'... "ארון ה' אדון כל הארץ" הסובב את העיר, ותקיעת "שופרות היבלים לפני ארון ה'", הנם הכרזה "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ... ישב אלהים על כסא קדשו" (תהילים, מ"ז, ג, י), וכי יש כאן "משפט לאלהי יעקב" (תהילים, פ"א, ה). לכן, באותה השעה "אדמת קודש היא"! ייתכן גם שיש לפרש את תיאורה של העיר לאור זה - "יריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא" (יהושע, ו', א) - לא רק בשל הבעיה הטכנית של שעריה המוגפים, אלא גם מפני שמקום הופעת השכינה מופקע מתחום ישראל, ממש כמו "הגבל את ההר וקדשתו" במעמד הר-סיני, "פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב" (שמות, י"ט, כא). התקיעה או התרועה בקרן היובל, בדומה להר סיני, היא האות שהסתיימה הופעת השכינה, תם משפט העמים, גזר הדין נחרץ: נטל הקב"ה את ארץ כנען מהם ונתנה לאשר ישר בעיניו. מכאן ואילך רשאים ישראל, ואף מחויבים, לעלות אל המקום אשר אמר ה', כי יש ה' בקרבם, ועל כן לא יינגפו לפני אויביהם." " (הרב יואל בן-נון, חמץ ומצה בפסח בשבועות ובקרבנות שתי הלחם ).

3. וייתכן שהכינוי יובל רומז לשופר של שנת היובל, (ויקרא כה ט): "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ, יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ"( פירוט ). התורה מצווה לתקוע בשופר בחודש השביעי של שנת היובל, שבאה אחרי שבעה מחזורים של שבע שנים, כאות לשיחרור הארץ והשבתה לבעליה החוקיים. כך גם כאן: ה' מצווה לתקוע בשופר-יובל ביום השביעי, אחרי שבעה ימים של הקפות סביב החומה - כאות לשיחרור יריחו.

הכנענים כבשו את הארץ בימי אברהם, ראו (בראשית יב ו): "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ"( פירוט ); יהושע ובני ישראל שיחררו את הארץ מהכובשים הכנעניים, והשיבו אותה לבעליה החוקיים.

אם כך, במלחמת יריחו קיימו בני ישראל את מצוות היובל בפעם הראשונה (ע"פ ארצ'ר טורי, כלכלה תנכית - פרק 3 ).

מקורות ופירושים נוספים

ציור של הפסוק / נורית צרפתי .

" "במשוך - בתקיעה אחרונה, בהאריך התוקע את הקול. תחתיה - במקומה" " ( רש"י )

נגד- = לפני העיניים . ועלו העם איש נגדו - " "לא יצטרכו להקיף ולעלות בה, כי כל החומה תפול" " ( מצודות ) .

חכמי התלמוד למדו מפסוק זה, שבתענית ציבור על עצירת גשמים יש לתקוע בשופרות: " "אין פוחתין משבע תעניות על הצבור, שבהן י"ח התרעות, וסימן לדבר: יריחו" " ( בבלי תענית יד ) .

וחכמי המדרש למדו מכאן, שיריחו נכבשה בשבת ( במדבר רבה כג ו , במדבר רבה יד א ) .

פסוקים דומים וקשורים

מצביאים רבים השתמשו בשופרות בשעת מלחמה - בעיקר בתחילת מרד (ראו שופר בתנ"ך כמשל ; וראו עוד: השימוש בשופרות במלחמת יריחו / מלכה שוורץ ). השופר מסמל שיחרור מהכובשים, וגם כאן השופר מסמל שיחרור של הארץ מהכנעניים שהשתלטו עליה באופן לא חוקי.

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

חלוצים לפני ה' : ואכן, במימוש הדברים אנו מוצאים ביהושע (ו:ו-ז): "ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון ה'. ויאמרו אל העם עברו ... ( cache )
כלי נגינה מקראיים : תרועת השופר מילאה תפקיד מלחמתי-מאגי בזמן כיבוש יריחו: " ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות" ... ( cache )
נומרולוגיה בפרשת בהר : 15 מאי 2009 ... בכל יום פעם אחת, וביום השביעי הוקפה 7 פעמים, ו-7 כהנים נשאו 7 שופרות, ככתוב: " ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את ... ( cache )
שופרות מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת 3... : ... את העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר ז' פעמים, ומנין שהיתה שבת ... ( cache )
דפוסי הפעילות של עושי נפלאות במקרא : ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון... והיה במשוך קרן היובל... יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה..." (שם ו', 5-2). תפקידו של יהושע דומה, איפוא, לזה ... ( cache )
5764 - Matot-Massai : 17 יולי 2004 ... ואכן, במימוש הדברים אנו מוצאים ביהושע (ו:ו-ז): "ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון ה'. ... ( cache )
פרק ו': כיבוש יריחו : ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון, וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים. והכהנים יתקעו בשופרות. והיה במשוך בקרן היובל, כשמעכם את קול השופר, יריעו כל העם ... ( cache )
more "ושבעה כהנים ישאו שבעה " :
כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש / נעמה שחורי : תרועת השופר מילאה תפקיד מלחמתי-מאגי בזמן כיבוש יריחו: "ושבעה כוהנים יישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכוהנים יתקעו בשופרות" ... ( cache )
מדרש תנחומא / פרשת נשא : ... העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת, כה תעשה ששת ימים, ושבעה כוהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון , וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים (יהושע ו ב-ד). ... ( cache )
יהושוע : ד ושבעה כוהנים ישאו שבעה שופרות היובלים, לפני הארון , וביום השביעי, תסובו את-העיר שבע פעמים; והכוהנים, יתקעו בשופרות. ה והיה במשוך בקרן היובל, כשומעכם את-קול השופר, יריעו ... ( cache )
בשבילי התנ"ך : ... העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת, כה תעשה ששת ימים, ושבעה כוהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון , וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים (יהושע ו ב-ד). ... ( cache )
more "שופרות היובלים לפני הארון " :
בשבילי התנ"ך : ... משלשה ימים קודם לשבת, הא דאת אמר במלחמת הרשות, אבל במלחמת חובה ואפילו בשבת, שכן מצינו שלא נלכדה יריחו אלא בשבת, שנאמר: וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים. ... ( cache )
לחימה בשבת לאור המקורות / הרב שלמה גורן : אם יאמר לך אדם האיך חלל יהושע את השבת וגו' אמור לו עפ"י הקב"ה עשה, שנא' (יהושע ו) ויאמר ה' אל יהושע ראה נתתי וגו' וסבתם את העיר וגו' וביום השביעי תסבו את העיר וגו' וא"א לז' ... ( cache )
קדושת ארץ ישראל - 17 מקורות : ... אבל במלחמה חובה - מלחמת שבעה עממים - מתחילים אפילו בשבת, שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת; שנאמר: "כה תעשה ששת ימים וגו' וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים. ... ( cache )
מצגות - צפה במצגת: יהושע בן-נון - מסעות וכבושים : 30 מאי 2010 ... ד ו שבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים ל פני הארון וביום השביעי תסבו את -העיר שבע פעמים; ו הכהנים יתקעו בשופרות. ה ו היה במשך בקרן היובל בשמעכם)כ ... ( cache )
"המקום אשר יבחר ה'" : "וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה הקף את העיר פעם אחת ג€“ כה תעשה ששת ימים ג€“ וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות והיה במשך בקרן היובל בשמעכם ... ( cache )
קסטרא : וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות... ויהי כשמוע העם את קול השופר ויריעו תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר. 23. ... ( cache )
ילקוט שמעוני - יהושע : ... הא דאת אמר במלחמת הרשות, אבל במלחמת חובה ואפילו בשבת שכן מצינו שלא נלכדה יריחו אלא בשבת שנאמר וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים וכתיב עד רדתה ואפילו בשבת: ... ( cache )
חמץ ומצה עומדים בתורה פעמים רבות כצמד, זה לעומת זה. יש שהחמץ אסור... : וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות. והיה במשך בקרן היובל בשמעכם [כשמעכם קרי] את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר תחתיה, ... ( cache )
אנציקלופדיה יהודית דעת - ארץ ישראל וגבולותיה; : ... אפילו בשבת, שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת, שנאמר100: כה תעשה ששת ימים וגו' וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים101, והכניסה לעיר היא התחלת המלחמה102. ... ( cache )
Yeshiva.org.il- השבח ארץ ישראל, היבט הלכתי : ... במלחמת חובה - מלחמת שבעה עממים - מתחילים אפילו בשבת, שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת, שנאמר: "כה תעשה ששת ימים וגו' וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים". ... ( cache )
more "וביום השביעי תסבו את " :
more "העיר שבע פעמים והכהנים " :
more "פעמים והכהנים יתקעו בשופרות " :
ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב : ההקשר שם הוא חד משמעי - " והיה במשך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו". קשה מאד לקרוא פסוק זה על פי ... ( cache )
ה : 24 יוני 2009 ... והיה במשך בקרן היובל בשמעכם [כשמעכם] את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו (ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת ... ( cache )
rosh hashanah new year - Why is the word Shofar somtimes spelled... : והיה במשך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו. Why? words rosh-hashanah-new-year shofar spelling- ... ( cache )
ספרא דצניעותא : היינו עשיראה דמלכא ואתיא מן יובלא דהיא אימא דכתיב (יהושע ו') והיה במשך בקרן היובל : קרן ביובלא אתעטר יח עשיראה יט באימא. קרן דנטיל קרן ורוח כ לאתבא רוחי' ליה. והאי קרן דיובלא ... ( cache )
היסטוריה : 1) והיה במשך בקרן היובל , בהגיע בת-השמים לפרקה ] וימלאו ימיה של המחברת "אהבת דוד ומיכל" לחמש ועשרים שנה, האח! ליהודים- כמוהו ג€“ היתה אורה ושמחה וששון ויקר: אספות ... ( cache )
ספרא דצניעותא/פרק ה ג€“ ויקיטקסט : 5 פברואר 2008 ... היינו עשיראה דמלכא ואתיא מן יובלא דהיא אימא דכתיב (יהושע ו') והיה במשך בקרן היובל : קרן ביובלא אתעטר יח עשיראה יט באימא. קרן דנטיל קרן ורוח כ לאתבא רוחי' ... ( cache )
ביאור:נגד- ג€“ ויקיטקסט : 4 ספטמבר 2009 ... יהושע ו ה: "" והיה במשך בקרן היובל , בשמעכם את קול השופר, יריעו כל העם תרועה גדולה; ונפלה חומת העיר תחתיה, ועלו העם איש נגדו"" = כל אחד בכיוון שלו. ... ( cache )
more "והיה במשך בקרן היובל " :
סיכום שמואל ב טו : " בשמעכם את קול השופר " שהוא לתרועת מלך "ותרועת מלך בו" (במ' כג כא). המרגלים ואנשי המקום תקעו בשופר בכל ערי ישראל באותו זמן, כדי שיוכרז אבשלום כמלך ישראל על ידי כל העם. ... ( cache )
זמירות ישראל / יואל בריל : ומהכתוב בספר יהושע (וי"ו ה') משמע בהדיא שהוא הקרן הוא השופר כי כן כתיב והיה במשוך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר וגו', ובענין שם יובל שגבה המחלוקת מאוד ואין להכריע בין ... ( cache )
בין יריחו למקדש : הקשר בין מעמד הר סיני לבין כיבוש יריחו נרמז בהקבלה מילולים: "במשוך היובל המה יעלו בהר" (שמות יט, יג), לעומת: " בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר ... ( cache )
יהושע פרק ו : בשמעכם את קול השופר - כתיב בבי"ת וקרי בכ"ף, והענין אחד. ונפלה חומת העיר תחתיה - יש לשאול בית רחב שהיה בחומה, אם נאמר כי נפל ונצלה היא ובית אביה זה לא יתכן, כי אם היה נס ... ( cache )
דברי תורה : בפס' ה' הקב'ה מצוה: 'והיה במשוך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה'. בפס' י' ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר ... ( cache )
השמירה על חוק האדם מחזקת שייכות ירושלים וא"יkrouz - ארץ מולדת - פורומים... : יהושע כבש את יריחו בתקוע קול שופר, וכך כתוב: " בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה?" (יהושע ו',ה'). מנהרת חזקיהו ... ( cache )
כיבושי יהושע / מלכה שוורץ : יהושע ו' 5: "והיה במשוך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה". השימוש בשופרות ובתרועות הקרב היה נפוץ ומקובל גם בישראל וגם ... ( cache )
מלחמות וכיבושי יהושע בן נון / מלכה שוורץ : "והיה במשוך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה". השימוש בשופרות ובתרועות הקרב היה נפוץ ומקובל גם בישראל וגם בעמים - וכן היה ... ( cache )
more "בשמעכם את קול השופר " :
שירה מפרקת חומה, גרילה תרבות : היה במשוך בקרן היובל, כשמעכם את קול השופר, יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר תחתיה(יהושע ו', ג-ה) ביום חמישי הקרוב, ה3 בדצמבר, נצא משוררים ישראלים ופלסטינים ... ( cache )
יחידת הוראה למידה: כיבוש יריחו: : הבחנה בהוראות ע"י זמן עתיד ("וסבתם את העיר"), צורת ציווי, תאורי כמות ("פעם אחת, ששת ימים") ואופן ( יריעו כל העם תרועה גדולה), גוף שני, יחיד ורבים. הבחנה בתאור ביצוע: זמן עבר, ... ( cache )
שאלות בגרות / רשת אמי"ת ספר יהושע פרק א' : יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר" (פסוק ה'). פעולת "במשוך היובל" נזכרה גם בפרקים המתארים את מעמד הר סיני. ציין מה קורה "במשוך היובל" במעמד הר סיני וכתוב מקור ... ( cache )
ביאור:בבלי ראש השנה דף כו ג€“ ויקיטקסט : 28 פברואר 2008 ... אמר רבי יוסי: והלא כל השופרות נקראו 'קרן', שנאמר: (יהושע ו ה) [והיה] במשוך בקרן היובל [ בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר ... ( cache )
2009 דצמבר ֲ« המבוקש מס' 2 : 11 דצמבר 2009 ... היה במשוך בקרן היובל, כשמעכם את קול השופר, יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר תחתיה (יהושע ו', ג-ה). צילמה: טי וייט נויין. ביום חמישי הקרוב, ה3 ... ( cache )
more "יריעו כל העם תרועה " :
"א מיקוד תשע יהושע ת " אמי : תרועה גדולה ונפלה חומת העיר . ") פסוק ה. (.' פעולת. "במשוך היובל. "נזכרה גם בפרקים. המתארים את מעמד הר סיני. ציין מה קורה. "במשוך היובל. "במעמד הר סיני וכתוב מקור ... ( cache )
more "גדולה ונפלה חומת העיר " :
more "תחתיה ועלו העם איש " :
אבותינו חטאו ואינם / פרץ סמולנסקין : ... לוּ נִתּן לפני שלשים שנה, אך לא לרפא מחץ ישראל לעת כזאת, כי המכשולים רבים המה מאד, אשר ברבות הימים היו לקיר מבדיל ולא באפס יד יקרקרו אותו ועלו העם איש נגדו באהבה. ... ( cache )
שער : ועלו העם איש נגדו ג€“ ישר לפניו אל תוך העיר. ו/א-ה: ה' מנחה את יהושע, בכיבוש העיר. 6. על מי ציווה יהושע לעבור לפני הארון, בהקפת יריחו? 7. מה עשו העם ביום הראשון לכיבוש יריחו? ... ( cache )
more "ועלו העם איש נגדו " :

תגובות

מאז ברא אלהים את השמים ואת הארץ וינח ביום השבעי

כל שבע ימים שבת

וכל שבע שנים שבת לארץ

בני ישראל יצאו ממצרים בשנת 2450 ושנת היובל בשנת 2451

מאז יציאת מצרים חלפו ארבעים שנה עד בואם אל ארץ כנען לכן בעת הזאת לא הייתה שנת היובל

וגם בני ישראל הגיעו לארץ כנען בחודש הראשון בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ ניסן הוא חודש האביב

ולא ביום כפורים אשר שם מקדשים את שנת היובל אבל שופרות היובלים של כבוש הארץ בימי יהושע הם שופרות היובלים של קדושת מעמד הר סיני לעדות לבני ישראל כי הארץ ליהוה אלהים וכי הוא נותן להם את הארץ למען ישמרו את בריתו ככתוב בתורת משה

-- daian moshe, 2011-12-28 08:26:49

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יובל לשיחרור יריחו

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-04.

ביאור:יהושע ו ד

מצב גרסת הדף